בצמרת משרד הבריאות שניהלה בימים האחרונים קרב מול משרד האוצר על התוכנית לקצץ 300 מיליון שקל מביעים שביעות רצון מהתוצאה הסופית עם אישור תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024. למרות אנחת הרווחה, תקציב התוכנית הלאומית לבריאות הנפש שהיה אמור להתייצב על 2 מיליארד שקל קוצץ ויעמוד על 1.4 מיליארד. גם לא נאמרה המילה האחרונה בתוכנית האוצר לקצץ בתקציבי מטה משרד הבריאות.
מס הבריאות יעלה ב-0.15% משנת 2025 (15 שקלים עלייה בחודש לכל 10 אלפים שקל שכר) צעד שצפוי להניב למדינה הכנסות בהיקף של שני מיליארד שקל בשנה. בבתי החולים יכולים לנשום לרווחה לאחר שבוטלה הגזירה המתוכננת לבצע שינויים מרחיקי לכת בתאגידים שמהווים צינור חמצן כלכלי חשוב עבורם.
2 צפייה בגלריה
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב התעמת עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ומביע שביעות רצון מהתוצאה
(צילום: צביקה טישלר, אלכס קולומויסקי)
בינתיים, כך מתברר, אזרח בוגר שיזדקק למענה טיפולי נפשי ייאלץ להיפרד מ-35 שקלים לכל מפגש. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בתדריך לכתבים כי "ההשתתפויות יהיו 35 שקלים למפגש. כל הילדים עד גיל 18 יהיו פטורים מתשלום, כך גם הנכים ואוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה". האוצר דרש במקור שהתשלום יהיה גורף ויעמוד על 70 שקלים לכל מפגש.
במשרד הבריאות אמרו שהתוכנית מגדילה את התקציבים המופנים לתחום בריאות הנפש ומהווה נקודת מפנה בסדר העדיפויות הלאומי." התוספת, בסך כולל של כ-1.4 מיליארד שקל שנתיים, תינתן לבסיס תקציב משרד הבריאות על פני השנתיים הקרובות. מדובר בתקציב הגדול ביותר שניתן למערך בריאות הנפש מאז הרפורמה בבריאות הנפש. התוכנית מתמקדת במניעה וקידום בריאות נפשית בקהילה לטובת קיצור תורים לטיפול בקהילה והרחבת רצף המענים על-ידי טיפולי יום, טיפולים אינטנסיביים, חלופות אשפוז, הכשרות רוחביות בכלל מערכת הבריאות, שיפור השירות והתשתיות במערך האשפוז והרחבת המרפאות".
התוכנית כוללת שיפור בשירות ובתשתיות במערך האשפוז הפסיכיאטרי, מענקים לפסיכולוגים במערכת הציבורית, תוספת תקנים ומתמחים בבתי החולים, פיילוט שירותי בריאות נפש וקידום חלופות אשפוז, המשך תקצוב מרכזי חוסן בנגב המערבי והטמעת טכנולוגיות חדשות בתחום בריאות הנפש.
עוד מאות מיליונים לשיקום ולתשתיות
עוד ציינו במשרד הבריאות כי בתקציב 2024 תצא לדרך תוכנית להרחבת היצע שירותי השיקום בישראל בעלות של יותר מ-200 מיליון שקל. התוכנית כוללת הרחבת היצע מיטות האשפוז, הקמת מרכזי שיקום יום בקהילה בפריסה ארצית, ותכנית להגדלת היצע כוח האדם במקצועות הבריאות וברפואת השיקום. כל זאת בעקבות צורך במתן מענה שיקומי למאות חיילים ואזרחים שנפצעו ונזקקים לשיקום מבלי לפגוע במטופלי השגרה.
משרדי הבריאות והאוצר הגיעו להסכמה על הקצאה של 150 מיליון שקל על פני שנתיים למיגון מרחבים קריטיים שאינם עומדים בדרישות המיגון כיום: מלר"דים (חדרי מיון), פגיות ומחלקות לאשפוז חירום. בנוסף הושגה הסכמה על תוספת של 50 מיליון על פני שנתיים לטובת שיפור ההיערכות לאירועי סייבר.
במסגרת הסיכום נקבעה ותוקצבה תוכנית להעברת המכון הלאומי לרפואה משפטית למרכז הרפואי שמיר אסף הרופא, ולקביעת תכנית לחיזוק כוח האדם הרפואי במכון.
2 צפייה בגלריה
פינוי הנפגעים לבית החולים ברזילי באשקלון. מערכת הבריאות נושאת בנטל אדיר מתחילת המלחמה
(צילום: גיל נחושתן)
שר הבריאות, אוריאל בוסו, אמר כי "מדינת ישראל עוברת ימים לא פשוטים ומשרד הבריאות עומד בחזית המערכה. המלחמה מעמידה בפנינו אתגרים מורכבים מאוד, ומאלצת אותנו לשנות סדרי עדיפויות ולייצר מענים רפואיים מידיים לאוכלוסיות רבות. התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, שדרוג מערך השיקום הפיזי למאות הפצועים, מיגון המוסדות הרפואיים מצפון עד דרום, סייבר, המכון לרפואה משפטית ועוד הפכו להיות צו השעה שהטיפול בהם אינו סובל דיחוי. התעקשנו מול ראש הממשלה ושר האוצר שהנושאים הללו יזכו למענה ראוי במסגרת התקציב ואני מברך אותם על ההבנה של גודל השעה".
בר סימן טוב הוסיף: "מדינת ישראל נמצאת בתקופה מאתגרת בשל מצב הלחימה המתמשך והצורך להיערך למלחמה ממושכת ביותר מחזית אחת. מצב זה מאתגר מאוד את מערכת הבריאות במישורים רבים ומחייב ביצוע התאמות במרכזי הכובד והקשב הניהולי למערכת. בזכות חוסנה של מערכת הבריאות והצוותים הרפואיים המצוינים נתנו טיפול מציל חיים לאלפים רבים של ישראלים, אזרחים וחיילים. המערכת מחויבת להמשיך ולהיות העוגן והעורף האזרחי של מדינת ישראל. בתקציב הנוכחי שמנו דגש מרכזי על תחום בריאות הנפש, כמתחייב מהמצב. לצד נושא זה שמנו דגש גם על שיקום פיזי, מיגון וסייבר וקידום הרפואה המשפטית והמכון הלאומי לרפואה משפטית".
מפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית נמסר בתגובה: "אם ההישג שמשרדי האוצר והבריאות מתפארים בו הוא השתת עלות נוספת נמוכה משתכננו על ציבור המטופלים, כנראה שהם מדברים על פסיכולוגיה ציבורית במדינה אחרת.
"אנחנו בעיצומו של אסון נורא שדורש התייחסות רב-מערכתית מבחינה בריאותית ובפרט מענה פסיכולוגי ראוי. במקום להשקיע את הנדרש, שאינו בשמיים להצלת הפסיכולוגיה הציבורית והנגשתה לאזרחי ישראל כפי שמחויב מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, החליטו להכביד עוד יותר את העול על המטופלים".
