גיתית דבח נכללת בין ראשוני המנותחים בישראל שעברו ניתוח לכריתת סרטן בבלוטת התריס דרך השפה התחתונה. "הייתי מוותרת על הכבוד, אבל מי שהיה רואה אותי שעה אחרי הניתוח, לא יכול היה לזהות שדרך השפה שלפו ממני את הבלוטה הנגועה", היא מספרת. "אין לי הגדרה אחרת להליך המתקדם הזה, אלא 'מדע בדיוני'".
קראו עוד:
דבח, נשואה ואם לשני ילדים, גננת, זוכרת את עצמה כבר מגיל ילדות עם בליטה בגרון. "זה נראה כמו מום מולד, ללא כאב, וזה לא הפריע לי בשום דבר, לכן גם לא זכה להתייחסות מצד ההורים שלי", היא נזכרת. עד שבספטמבר 2021 הסתמנה נקודת התפנית. "היינו בבידוד קורונה, כל המשפחה יחד, ובאחד הימים, כשישבתי לאכול צהריים עם בעלי, הוא פתאום אומר לי: 'את יודעת, גיתית, אני שם לב שכשאת לועסת ובולעת, הבלוטה הזו בצוואר שלך גדלה, אולי תלכי לרופא לברר למה?'
גיתית דבח: "הייתי מוותרת על הכבוד, אבל מי שהיה רואה אותי שעה אחרי הניתוח, לא יכול היה לזהות שדרך השפה שלפו ממני את הבלוטה הנגועה. אין לי הגדרה אחרת להליך המתקדם הזה, אלא 'מדע בדיוני'"
"האמת שהתעלמתי מהאבחנה שלו, כי לא כאב לי כלום, מה גם שהייתי בתקופה מאוד קשה מבחינה נפשית, אחרי שבפרק זמן קצר ומרוכז איבדתי את אבא שלי, את חמי ואת הסבתות האהובות שלי ושל בעלי, כשלכל ה'שמחה' הזו מגיעה הקורונה, ואנחנו בבידוד, ומתעוררות בעיות כלכליות, אז הדבר האחרון שהיה בראש שלי זה לדאוג לבלוטה שמלווה אותי מילדות. אבל הוא התחיל כל כך לחפור לי ולהלחיץ אותי, שבסוף, רק כדי לרצות אותו, הלכתי לרופאת המשפחה. רק בדיעבד הבנתי שבעלי הציל למעשה את חיי", היא מתארת.
רופאת המשפחה מיששה את אזור הבליטה בצוואר והפנתה אותה לביצוע אולטרה סאונד. "בהמשך, כשאני עדיין שאננה לגמרי, עברתי ביופסיה, ורק כשהרופאה התקשרה אלי והזמינה אותי דחוף למרפאה, התחיל ליפול לי האסימון". בחדר של הרופאה התבשרה דבח שהממצא סרטני ושיש לכרות אותו במהירות.
"הייתי בדיוק בעמדת זינוק מקצועית, כי אחרי הדכדוך מהאסונות שעברתי ברצף רציתי שינוי, משהו שירים אותי מהרצפה ושייתן לי טעם מחודש לחיים. שקלתי לעזוב את המקצוע ולעבור להייטק, אבל אז אומרת לי הרופאה: 'זה לא זמן לשינויים. עכשיו את צריכה לדאוג לעצמך ולטפל בהקדם בסרטן שלך בבלוטת התריס. עזבי הכול והתרכזי בעצמך'".
2 צפייה בגלריה
"גישה סופר־מתקדמת זו נחשבת לרולס רויס של ניתוחי הצוואר ולצעד המתקדם ביותר שצעדה רפואת אף, אוזן גרון בעשורים האחרונים"
(צילום: shutterstock)
כריתה ללא צלקת
בלוטה זו, Thyroid, שנקראת גם בלוטת המגן, ממוקמת בחלקו הקדמי של הצוואר, ממש מתחת לפיקת הגרון, והיא מורכבת משני חלקים שמחוברים ביניהם על ידי אונות. בלוטת התריס נחשבת לחלק ממערכת ההפרשה הפנימית, והיא מייצרת הורמונים חיוניים לתפקוד תקין של הגוף, המשפיעים על קצב לב סדיר, רמת כולסטרול בדם, משקל הגוף, הזיכרון, רמת האנרגיה והחיוניות ועוד. בבלוטה נמצאים שני סוגי תאים: תאי c - שמייצרים הורמון המשפיע על ניצול הסידן בגוף, ותאים פוליקולריים - שמסיעים בוויסות חילוף החומרים. לשם שמירה על תפקודה התקין, זקוקה בלוטה זו לאספקת יוד קבועה המופקת ממזון: ביצים, מוצרי חלב, דגנים, מאכלי ים ועוד. גידול סרטני בבלוטת התריס אופייני יותר לנשים בטווח שנות ה־30 לחייהן ולגברים בגיליי ה־60.
"תסמיני המחלה כוללים צרידות מסיבה לא ברורה, קשיי בליעה ונשימה, כאב בגרון או בצוואר, גוש בצוואר; והטיפול המומלץ לכל סוגי סרטן הבלוטה הוא ניתוחי. בחלק מהמקרים, בכפוף להתפתחות המחלה ולחומרתה, מתווסף גם טיפול ביוד רדיואקטיבי שמשמיד את תאי הסרטן", מסביר ד"ר נדאל אסדי, מנתח בכיר ביחידה לניתוחי ראש־צוואר במחלקת אף אוזן גרון באיכילוב.
בדצמבר 2021 הופנתה דבח למחלקת א.א.ג באיכילוב, ואחרי סדרת בדיקות והדמיות קבעו לה הרופאים תור לניתוח כריתת הבלוטה. "עוד לפני שהחתימו אותי על הסכמה לניתוח, הסביר לי הרופא על שתי גישות ניתוחיות. הגישה הקלאסית, המתבצעת דרך חתך רוחב בגרון החיצוני, או גישה חדשנית דרך השפה התחתונה, שלא משאירה צלקת וכל עדות לניתוח. כמובן שמיד בחרתי באופציה השנייה" היא מתארת.
ד"ר נדאל אסדי: "דרך חתך יזום במרכז השפה התחתונה מחדירים אנדוסקופ וממקמים אותו על האזור המיועד לכריתה. במקרה של גיתית הגידול הסרטני התמקם רק בחלק הימני של הגידול, כך שכרתנו חצי מהבלוטה"
"הניתוח הקלאסי התבצע דרך חתך רוחבי בצוואר הקדמי, שהשאיר צלקת כעורה, וזו הסיבה שחלק מהחולים הסתייגו מביצועו", מתאר ד"ר אסדי. "מכאן רק איתגרנו את עצמנו לניתוחים ללא צלקת, שהתבצעו דרך בית השחי, דרך הלוע ודרך השפה, שזו הצעקה האחרונה בתחום.
"בנוסף, גיתית הגיעה אלינו עם ממאירות בבלוטת התריס, ורק במהלך הניתוח התגלה מום מולד נדיר, שמתגלה באחוז אחד בלבד בקרב האוכלוסייה ומתבטא במיקום חריג ושונה של אחד מהעצבים, כך שהניתוח היה מאתגר גם מהבחינה הזו שהיינו צריכים להתגבר עליו. לכרות את הבלוטה ולא לפגוע בו", מתאר ד"ר אסדי.
"התמחיתי בגישה זו בתאילנד ובמרכז הרפואי המוביל ג'ון הופקינס בארה"ב, וכשחזרתי מההתלמדות, הדגמתי את הגישה במספר מרכזים רפואיים", הוא אומר. באמצע חודש מארס, תחת הרדמה כללית, כשהיא שכובה על הגב, בוצע הניתוח. "דרך חתך יזום במרכז השפה התחתונה מחדירים אנדוסקופ וממקמים אותו על האזור המיועד לכריתה. במקרה של גיתית הגידול הסרטני התמקם רק בחלק הימני של הגידול, כך שכרתנו חצי מהבלוטה", הוא מתאר.
אחרי שסומן האתר הניתוחי, דרך אותו חתך בשפה, מוחדרים כלי ניתוח ממוזערים, שבאמצעותם נכרתת מחצית - או כל הבלוטה - ונשלפת החוצה באותה דרך. "גישה סופר־מתקדמת זו נחשבת לרולס רויס של ניתוחי הצוואר ולצעד המתקדם ביותר שצעדה רפואת אף, אוזן גרון בעשורים האחרונים" מסביר ד"ר אסדי.
דבח התאוששה מהניתוח במהירות. "התעוררתי מההרדמה עם תחושה של ביקור אצל רופא השיניים, אבל ללא שום סימן חיצוני או הגבלה. חזרתי לעצמי במהירות".
יש לציין ששיטת ניתוח חדשנית זו מצטרפת לשיטה דומה נוספת שמבוצעת כבר בישראל - כריתה של בלוטת התריס דרך החניכיים התחתונות, שהובאה לארץ כבר ב-2018 על-ידי הפרופ' אבי חפץ, מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של הראש והצוואר במרכז א.ר.ם של אסותא. במסגרתה מוחדרים מצלמה וכלי ניתוח דרך החלק הפנימי של הפה – מתחת לחניכיים התחתונות. המצלמה משדרת לצג שבו צופים הרופא וצוות חדר הניתוח תוך כדי פעולה.
