ב-15 בנובמבר 2020, זמן קצר אחרי הגל השני של הקורונה, הצגתי לראשי משרד הבריאות ולאנשי האוצר תוכנית סדורה שנועדה להיערך טוב יותר לגל נוסף של המגפה. על התוכנית הזו עמלנו יחד עם מנהלי בתי החולים, ראשי האיגודים הרפואיים וכל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, כי היה לנו ברור שהנגיף הזה לא עומד להיעלם כל כך מהר.
קראו עוד:
העיקרון שהנחה אותנו לא היה שונה מזה שמנחה את הממשלה הנוכחית, קרי לחיות לצד הקורונה עם מגבלות הכרחיות וללא סגרים שמשתקים את החברה והכלכלה, אולם בהבדל גדול אחד: להכין מבעוד מועד את התשתית שתאפשר זאת.
במסגרת התוכנית, מצאנו כי יש להאריך את גיל הפרישה של הרופאים והרופאות ל-70, כדי למנוע עזיבה של מוחות מצוינים בשעה שבה אנו זקוקים להם יותר מכל. במקביל, סברנו כי יש להוסיף 822 מיטות אשפוז פנימיות, 321 מיטות טיפול נמרץ, ו-290 מיטות למרכזים הגריאטריים. מכיוון שמיטות אשפוז הן הרבה יותר מברזלים עם מזרן, הבהרנו כי התוספת הזו חייבת להגיע עם מלוא כוח האדם הנלווה לכך, ובאופן קבוע. בדיוק כפי שהקורונה לא מגיעה עם תאריך תפוגה, כך גם התקנים של הרופאות והרופאים, האחים והאחיות, אנשי הפרא-רפואה ומקצועות העזר. לצערי, התוכנית הזו נשארה עמוק במגירה.
תוספת של 3.3 רופאים לכל בית חולים
ראש הממשלה נפתלי בנט הודיע בשבוע שעבר על תוכנית לתוספת "אלפי תקנים ומיטות אשפוז", אבל התוכנית הזו היא לא יותר מאשר פלסטר. ראשית, כי תוכניות מגבשים עבור הגל הבא, לא לצונאמי הנוכחי. מערכת הבריאות משולה לספינה גדולה, שלוקח זמן להזיז מצד לצד. גם כשמוסיפים תקן לאח או לרופאה, הליך הקליטה שלהם לא דומה לזה של סדרן במופע בידור בפארק.
2 צפייה בגלריה
מיטות אשפוז הן הרבה יותר מברזלים עם מזרן, מחלקת קורונה בבית חולים קפלן ברחובות
(צילום: יריב כץ)
שנית, כי התקנים והמשאבים שהוזכרו בתוכנית לא נכללים במסגרת תקציב המדינה, אלא במה שמכונה "קופסת קורונה" – מה שאומר שהם צפויים להתפוגג ברגע שאנשי האוצר יחליטו שהסתיימה המגפה. הם, כידוע, כבר הכריזו על מותו של הנגיף בחודש מאי האחרון כשדרשו להסיר את 600 התקנים לרופאים ולרופאות שניתנו במהלך השנה הקודמת, ולמעשה כמעט הביאו לפיטוריהם, לולא יצאנו למאבק על כך.
במסגרת התוכנית של בנט, יינתנו באופן מיידי 100 תקנים לרופאים ולרופאות. נשמע הרבה? אם לוקחים בחשבון שישנם כ-30 בתי חולים כלליים בישראל, הרי שהתוספת הזו אמורה להביא על הנייר להקצאה של 3.3 רופאות ורופאים בלבד לכל בית חולים. גם אם יחליטו לבצע חלוקה אחרת, שתרכז מסה גדולה יותר במספר מצומצם של בתי חולים גדולים, אזי המשמעות היא שבתי החולים בפריפריה יישארו בלי כל תוספת.
זו העת, עכשיו יותר מתמיד, לתכנן קדימה. אחרי זן הדלתא של היום אנו עלולים לעמוד מול זן חדש מחר. אפילו מול מגפה שונה לגמרי. זהו לא תרחיש דמיוני
זו העת, עכשיו יותר מתמיד, לתכנן קדימה. אחרי זן הדלתא של היום אנו עלולים לעמוד מול זן חדש מחר. אפילו מול מגפה שונה לגמרי. זהו לא תרחיש דמיוני, רופאי בריאות הציבור ומומחים למחלות זיהומיות מתריעים על כך כבר שנים. ההשקעה חייבת להיות קבועה, בלי כוכביות קטנות, תוך דגש לא רק על בתי החולים אלא גם על הרפואה בקהילה שמתוחה בעצמה עד הקצה. המחשבה שנוכל להביס את הנגיף מהרגע להרגע, בעזרת פתרונות זמניים שנארזו בבית האריזה של משרד האוצר, עלולה להתפוצץ לכולנו בפרצוף ולפגוע עוד יותר באמון הציבור.
לאחרונה נדמה שהסולידריות נסדקה והלבבות הקשיחו – ומעל הכל עלינו לזכור תמיד את קדושת החיים. כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו. נגזר עלינו לחיות לצד מגפה, אבל לא נגזר עלינו לרפות את ידינו.
פרופ' ציון חגי הוא יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל
