מאבחון ראשוני ועד רופא וירטואלי: כיצד תראה מהפכת ה-AI במערכת הבריאות ב-2030?

בשיתוף פורום Reboot


המושב שעסק בשילוב AI במערכת הבריאות. צפו


האוכלוסייה מזדקנת, יותר ויותר מטופלים נזקקים לסיוע רפואי ומנגד המחסור בכוח האדם הולך ומעמיק, הצוותים הקיימים נשחקים והיכולת לתת מענה מיטבי וחומל נפגע. ואז באה הטכנולוגיה. ה-AI נכנס לתחומים רבים בחיינו וגם למערכת הבריאות, כשהוא מביא איתו בשורה שיכולה להקל תהליכי בירוקרטיה, לקחת משימות תיעוד, לפנות את הצוות הרפואי להקשבה ולמצוא בתוך הביג-דאטה שנאסף פתרונות חדשניים. אבל לצד ההזדמנויות טמונים גם אתגרים. מתוך תפיסה זו, הוקדש מושב מיוחד בכנס העשור של Reboot לעולם ה-AI המתפתח, שדן בדרכים להרחבת השימושים בו, בסכנות שהוא טומן וניסה לשרטט תמונת עתיד: איך תראה מערכת בריאות משולבת בינה מלאכותית בעוד עשור?
"חייבים להבין שאם לא נעשה שינוי עמוק לכיוון של שימוש בטכנולוגיות, ובפרט ב-AI, אין סיכוי שמערכת הבריאות תהיה בת-קיימא", נתן את יריית הפתיחה פרופ' רן בליצר, המנהל המדעי של פורום Reboot, יו״ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה, וסמנכ״ל החדשנות בכללית.
לדברי פרופ' בליצר, שהנחה את המושב, "ממש כפי שכיום חלק מהסמכויות של הרופאים עוברות למטפלים אחרים כמו אחיות, רוקחים, פיזיותרפיסטים וכד', כך בעתיד חלק מהסמכויות יוכלו לעבור לגרסת ה-AI של המטפל. הבעיה היא שהציבור מוכן לקבל טעות של רופא ב-5% מהמקרים, כי הוא אנושי, אבל לא מוכן לקבל טעות של מכונה שצודקת 95% מהזמן. צריך להכיר בכך שגם הרופא וגם ה-AI אינם מושלמים".

2 צפייה בגלריה 
שר הבריאות ויו"ר פורום Reboot מבקרים במושב ה-AI
(אבישי פינקלשטיין)

"ה-AI יתעד כדי שאיש המקצוע יוכל להסתכל למטופל בעיניים" 

אז איך זה ייראה בשטח? ד"ר חדוה ווליוביץ', יו"ר החברה הישראלית לטכנולוגיה עילית ברפואה, ההסתדרות הרפואית בישראל, מתארת מצב בו האבחון הראשוני יעבור לידי ה-AI והרופא יתפנה להסתכל למטופל בעיניים: "מפגש הטריאז' יוקלט ויתועד ע"י בינה מלאכותית, כדי שאיש המקצוע יוכל להסתכל על המטופל ולא להיות עסוק בתיעוד. גם לאחר המפגש, ה-AI יעקוב אחרי הטיפול, דבר חשוב במיוחד אצל חולים כרוניים".
טל גרינוולד, מנהל הדיגיטל והדאטה בחטיבת טכנולוגיות, מכבי שירותי בריאות, רואה בחזונו "תהליך תומך החלטה קלינית, הסקת מסקנות ב-AI לגבי טיפול, מבלי לחכות לאישורים ולוועדות, צמצום עבודת החיפוש באמצעות הנגשת המידע הרלוונטי למטופלים, ואפילו איתור ויישום של שיטות טיפוליות חדשות". 
 "ה-AI יוכל לעשות גם בקרת איכות על מסקנות הרופא", הרחיבה עוד את היריעה פרופ' מרים ארז, יו"ר מרכז הידע לחדשנות בטכניון, סגנית דיקן תכניות ה-MBA וכלת פרס ישראל למדעי הניהול. ארז מאמינה כי בכדי להגיע למצב כזה חשוב להטמיע את הבינה המלאכותית בהכשרה לעובדים ובין היתר להשתמש ב-AI  ללימוד קבוצתי שיחבר בין המחלקות.
לדברי זיו קציר, מנהל התכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות לחדשנות, חשוב להתחיל בהכשרה ל-AI כבר בלימודי הרפואה. "קצב אימוץ הטכנולוגיות באופן כללי יצטרך לגדול פי 10, בכל היבט של מערכת הבריאות", ציין. "ההכשרה בלימודי הרפואה צריכה לשים דגש על מעבר משינון, להכשרה לפתרון בעיות בעזרת בינה מלאכותית".


2 צפייה בגלריה 
"ה-AI יוכל לעשות גם בקרת איכות על מסקנות הרופא". פרופ' מרים ארז, כלת פרס ישראל למדעי הניהול
(אבישי פינקלשטיין)

המדינה תקצה משאבי מחשוב למחקר ופיתוח

בסיס מרכזי ממנו ניזונות מערכות הבינה המלאכותית הוא מידע. "על אף ההשקעות המבורכות של המדינה ביוזמות כמו: 'תשתיות דיגיטליות' ו-'בריאות כמנוע צמיחה', רוב המידע שנאסף בבתי החולים לא עובר דיגיטציה וארכוב", ציין פרופ' בליצר במושב. "צריך לוודא שכל פיסת אינטראקציה תונגש דיגיטלית לאקו-סיסטם הפנימי והחיצוני לטובת פיתוח פתרונות, ובלי תמיכה מרכזית של המדינה כמשימה לאומית, זה לא יקרה". 
בכל הנוגע לחסם של משאבי המחשוב לפיתוח ויישום כלי AI, הביא מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית בשורה: "ישראל צפויה להשקיע בכוח מחשוב ייעודי ל-AI. התשתית נבנית, והקול הקורא לשימוש יפורסם כבר ב-2025". עם זאת, הבהיר קציר כי "המחשוב יהיה לטובת מחקר ופיתוח ולא עלויות השימוש בפועל ליישום שוטף". פרופ' ארז ציינה בדיון כי ברשות לחדשנות קיים מודל של שיתוף פעולה בין חברות מתחרות וסטרטאפים והציעה לשקול פלטפורמה דומה ל-AI בעולם הבריאות.  
"אין ספק שהטמעה של AI בעולם הרפואה דורשת שינוי פרדיגמה – מבחינת המדינה, מבחינת אנשי הצוות הרפואי, מאנשי הטכנולוגיה, ומבחינת המטופלים עצמם", אמר לסיכום מנחה המושב פרופ' בליצר. "המפתח הוא להפוך את הרעיונות הנפלאים שעלו בדיון לתכנית עבודה מסודרת, ומשם ליישום בתמיכת כל הגורמים הרלוונטיים". 