בשיתוף אסותא
"לפני כשלוש וחצי שנים חוויתי על בשרי אשפוז ארוך במחלקה הנוירולוגית באיכילוב. להיות מאושפזת זו חוויה קשה ומערערת. למכאובים בגוף מצטרפים גם חרדה, געגועים הביתה ותחושת תלות גדולה בצוות המטפל", כך סיפרה מיכל הרצוג, רעיית הנשיא בפתיחת כנס אסותא לבריאות בשיתוף האגודה לזכויות החולה, שנערך השבוע (ג').
בעקבות האשפוז הארוך, סיפרה הרצוג, היא הצטרפה למועצת מטופלים. "פרויקט שנועד לאגד מטופלים ובני משפחה של מטופלים שהיו מאושפזים במחלקה, ולאפשר לצוות ללמוד על חוויותיהם מבעד לעיניהם".
"האם אפשר לחייב את ציבור להתחסן?"
מה אתם יודעים על הזכויות הרפואיות שלכם והאם אתם מממשים אותן? סוגיה זו ורבות אחרות עמדו במרכז הכנס שציין 25 שנים לחוק זכויות המטופל. החוק המהפכני, בין הראשונים שנחקקו בעולם, התווה עקרונות מנחים וזכויות בסיסיות לכל מטופל בישראל. בין היתר בנושאים של סודיות רפואית, שמירה על פרטיות החולה, קבלת חוות דעת נוספת והזכות לקבל מידע על האבחנה והטיפול.
בכנס - אותו פתחו הנשיא ורעייתו ובירכו על קיומו והדגישו את חשיבותו - השתתפו בכירי המערכת הפוליטית ומערכת הבריאות, המשפט והחברה, שדנו בחשיבות זכויות החולים בתקופה זו ובשאלות בוערות, כגון: האם אפשר לחייב את הציבור להתחסן? בכנס אף הושק הספר "חוק זכויות החולה: המהפכה שטרם הושלמה" (בהוצאת ידיעות אחרונות). אסופת המאמרים בעריכתם של פרופ' שוקי (יהושע) שמר, שמוליק בן יעקב ופרופ' יוסי ווייס, מציגה נקודות מבט שונות ומגוונות על החוק לזכויות החולה ויישומו.
בדברי הברכה שנשא, אמר שר הבריאות, ח"כ ניצן הורוביץ, כי חוק זכויות החולה הוא ביטוי מובהק לתפיסת עולמו. "מערכת הבריאות מבוססת על עקרונות של מדינת הרווחה והמשימה הגדולה שלי היא להפוך אותה לספינת הדגל של השוויון במדינה. עלינו לוודא שזכויות האדם של כל מטופל נשמרות בכל מצב ובכל מערכת, גם מערכות פגיעות כמו בריאות הנפש".
הורוביץ הדגיש כי בתקופה זו יש לתת מענה לכלל הסוגיות במערכת הבריאות, ולא רק לקורונה. "הקורונה משתלבת בתוך עניינים אחרים שמערכת הבריאות מתמודדת איתם. היא לא תיעלם בקרוב לצערי, תמיד יהיה ווריאנט כזה או אחר, ואנחנו צריכים לפתח את הכלים שיאפשרו לנו לחיות לצד הקורונה. אנחנו לא יכולים להשבית את המשק בכל פעם, לזרוק אלפי אנשים למעגל האבטלה, לסגור אנשים בביתם. ולכן בנוסף לכל הצעדים שעשינו כמו חיסונים והנחיות, חיזקנו את מערכת הבריאות בכללותה, בבינוי, במשאבים, בכוח אדם ובציוד, כדי שנוכל לעמוד באתגרים הבאים עם מערכת בריאות ציבורית איתנה".
יו״ר הקואליציה ויו"ר ועדת הבריאות, ח"כ עידית סילמן, הדגישה בדבריה את עקרון השוויון במערכת הבריאות. "אנחנו יכולים להשתייך לכל מגזר - ערבים, חרדים, חילונים, שמאל וימין - אך ברגע שאנחנו נכנסים בשערי בית החולים, כולנו אותו דבר. לכל אדם מגיע להיות מטופל בכבוד מול שירותי הרפואה. חוק זכויות החולה מציג מערכת בריאות עוצמתית שעומדת בפני אתגרים, שחווינו בשנתיים האחרונות. האתגרים של המערכת המיוחדת הזאת הם בדיוק הסיבה בגללה ביקשתי להפריד את ועדת הבריאות ולעמוד בראשותה. יש לנו המון משימות על הפרק ואנחנו כאן כדי לעבוד".
המטופלים לא מכירים את זכויותיהם
פרופ' שוקי שמר, יו״ר אסותא מרכזים רפואיים ומיוזמי הכנס, הדגיש בדברי הפתיחה שלו את חשיבות חוק זכויות החולה: "חשיבותו אינו רק בעצם חקיקתו, אלא איך ומה עושים איתו. חוקים זה דבר טוב, הם מהווים מורה נבוכים, אבל השאלה היא איך אנחנו פועלים? בסופו של דבר המטופלים הם בני אדם, ונדמה שצריך לחזק את ערך החמלה במערכת הבריאות".
פרופ׳ שמר ציין כי מאז נחקק חוק זכויות המטופל, ניתנו 1,470 פסקי דין שמוכיחים כי החוק מחייב תיקונים ברוח הזמן. "כשנוברים בחוק, מבינים שלא מדובר רק בסיסמאות. למשל, הגדרת פרק זמן המתנה סביר לקבל טיפול רפואי – הגיעה העת שמשרד הבריאות יטפל בזה. אני יוצא מנקודת הנחה שרופאים פועלים על פי שיקול דעת רפואי, אבל מהו זמן סביר? האם חולה שמקבל תור לבדיקת MRI לעוד שנה וחצי זהו זמן סביר? צריך להגדיר זמן ומרחק סביר לקבלת השירות הרפואי, ולהתייחס לזה ברמה המערכתית", ציין פרופ׳ שמר.
גידי לשץ, מנכ"ל אסותא מרכזים רפואיים, הדגיש גם הוא את חשיבות חוק זכויות המטופל: "החוק הוא מעין מצפן וחשיבותו רק מתעצמת עם השנים, בייחוד לאור האתגרים כמו הקורונה והשימוש הגובר בטכנולוגיות חדשות. בליבת מערכת הבריאות ערך 'האדם במרכז' ועלינו להמשיך ולהבטיח הענקת טיפול עם חמלה, אמפתיות ויושרה תוך מתן כבוד ושקיפות".
ד"ר רועי ברנע, חוקר ראשי במכון אסותא לחקר שירותי הבריאות, הציג בכנס את ממצאי הסקר הלאומי שנערך לאחרונה ושבחן את תפיסות צוותי הרפואה והציבור לגבי חוק זכויות החולה. ד"ר ברנע הציג שלושה ממצאים עיקריים מתוך הסקר.
התפיסה לגבי שמירה על זכויות החולה בישראל ורמת ההיכרות עם החוק גבוהות יותר בקרב עובדי המערכת לעומת תפיסות הציבור; כשני שליש מהציבור וכ-82% מעובדי מערכת הבריאות סבורים כי הזכות לטיפול רפואי לכל אדם הנזקק לו והזכות לכבוד ופרטיות, נשמרות במערכת הבריאות; 4 מכל 5 עובדים במערכת הבריאות ו-72% מהמשיבים בציבור הרחב סבורים כי קיימת אפליה על בסיס כלשהו בקבלת טיפול רפואי. "ברור לכולנו שיש לעשות עבודת עומק כדי להבין את הסיבות ולגבש תוכנית עומק מתאימה לנושא", סיכם ד"ר ברנע את הממצאים.
"לא לחייב חיסונים - לתמרץ"
כנס אסותא לבריאות ננעל ברב שיח בהנחייתו של פרופ' שוקי שמר, שהפנה למשתתפים שאלות בוערות שעל סדר היום הציבורי. אורלי ויינשטיין, סמנכ"ל בתי חולים שירותי בריאות כללית, דיברה על אתגר שימור השגרה בימי הקורונה. "כולם התלבטו כמה שגרה הם משאירים וכיצד לתעדף את הרופאים שמטפלים בחולים קשים. עם הזמן, למדנו להסתגל ולעשות דברים במקביל".
יסמין ענבר, מנכל"ית האגודה לזכויות החולה, ביקשה לזעוק את זעקתם של החולים הכרוניים בתקופת הקורונה. "בשנה הראשונה של הקורונה, נדחו או בוטלו טיפולים רפואיים וניתוחים. לא ייתכן שבגלל שיש משבר, דוחקים לפינה ציבור גדול, שהם הצרכנים המרכזיים של שירותי הבריאות. היום אנחנו רואים שיפור, אבל צריך לקחת את זה בחשבון כשחושבים על העתיד"
פרופ' דינה בן יהודה, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, דנה בסוגיית סרבני החיסונים. "יש כאן דילמה בין זכות האדם על גופו לבין החובה לשמירה בריאות הציבור. חשוב לזכור שאין תשובה נכונה. לדעתי, לא צריך להטיל סנקציות, אלא להסביר את המגבלות והסיכונים של אלו שלא מתחסנים. אסור בשום אופן להפריד בטיפול בין מחוסנים ללא מחוסנים. כל דיון על זה הוא לא אתי".
את רב השיח סיכם ד"ר נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות, שדן בסוגיית אמון הציבור. "מדובר באחד האתגרים הגדולים. יש שחיקה באמון הציבור, ולכל אורך הדרך בגל השלישי הדגשתי את החשיבות של התראות מראש, הנחיות ברורות והסברה טובה. זה אתגר שבשורה התחתונה אנחנו לא עומדים בו. הוא הפך להיות גדול יותר ככל שאנחנו מגיעים לגילים הצעירים יותר. אני לא חושב שבעת הזו צריך לחייב חיסונים, אני חושב שיש לנו כלים שיעודדו התחסנות. הנושא הזה מאוד רלוונטי לחוק זכויות החולה. תפקידנו ליצור תמריצים שיגרמו לכל אדם לקבל החלטה על גופו".
לצפייה בכנס כפי שהועבר בשידור חי ב-ynet:
בשיתוף אסותא