"היי, מה שלומך היום?", זה לכאורה משפט פשוט ושגור, משפט שכולנו אומרים בלי לחשוב בכלל, אך בעצם מדובר ביכולת מורכבת המשלבת תהליכים מוחיים ושפתיים רבים.
למשל, אדם שעבר נזק מוחי בעקבות שבץ, חבלה מוחית או גידול מוחי, ונפגע באזורי השפה במוח, ייתכן שיתקשה לדבר ולא יוכל לומר משפט כלל, או יחליף מילים במשפט למילים אחרות שלא התכוון לומר או יאמר את המילים באופן משובש עם צלילים אחרים. כל זאת, למרות שלפני הפגיעה המוחית דיבר בחופשיות, ניהל חיי משפחה ומשק בית, היה מנהל, מרצה, מטפל או עסק בכל מקצוע אחר, וברגע אחד, בעקבות פגיעה מוחית הכל השתנה. לפגיעה כזו באזורי השפה במוח קוראים - אפזיה.
אחד מתוך שלושה אנשים שעוברים אירוע מוחי מאובחן עם אפזיה, ועל אף זאת הנתונים מראים כי המודעות לאפזיה נמוכה מאוד בארץ ובעולם. על פי סקר שנערך השנה בישראל על ידי פרופ' אביה גביעון ועמיתיה, רק 27% מהמשיבים ידעו מהי אפזיה, למרות שיש יותר אנשים המאובחנים עם אפזיה ממצבים רפואיים אחרים המוכרים לנו יותר, כמו טרשת נפוצה ופרקינסון.
השפעה על המצב הרגשי ועל איכות החיים
קיימים סוגים שונים של אפזיה ורמות חומרה שונות המושפעים מהיקף הפגיעה המוחית וממיקומה. תיתכן אפזיה שתתבטא בחוסר יכולת להפיק דיבור וקשיים משמעותיים בהבנת הנאמר לאדם, לעומת אפזיה שבה האדם יבין היטב שיחה יומיומית וידבר באופן שוטף והביטוי העיקרי לקשייו הוא קושי בשליפת מילים ובהבנת מסרים מורכבים.
התופעה משפיעה באופן ניכר על יכולת התקשורת של האדם במעגלי החיים השונים, על הקשרים הבינאישיים ועל תחושת העצמאות והאוטונומיה. כל אלה משפיעים באופן ישיר על מצבו הרגשי והחברתי של האדם, על איכות חייו וחיי משפחתו.
עם זאת, אפזיה אינה משפיעה על יכולתו האינטלקטואלית של האדם. לאנשים עם אפזיה רצון וצורך בתקשורת בינאישית, הם יודעים בדיוק מה הם רוצים לומר, אך מתקשים "למצוא" את המילים כדי להביע את רצונותיהם, מחשבותיהם ורגשותיהם. בעקבות זאת, האדם וקרוביו חווים אתגרים וקשיים יומיומיים רבים.
חשוב לדעת, אין תרופה לתופעה, ומדובר במצב כרוני המלווה את האדם ומשפחתו לאורך השנים. יחד עם זאת, בהחלט יש תקווה. תיתכן התקדמות ושיפור שפתי ותקשורתי במסע השיקומי, גם כמה שנים לאחר הפגיעה המוחית.
מה צריך לעשות במצב של אבחון אפזיה?
חשוב לפנות לקלינאית תקשורת המומחית בתחום השיקום הנוירולוגי, בסמיכות לפגיעה המוחית, ולהתחיל בתהליך שיקומי לטיפול באפזיה. תהליך הטיפול כולל תהליך ממוקד לאיתור המקור לקשיים השפתיים וטיפול אינטנסיבי לשיפור וחיזוק יכולות השפה שנפגעו.
לצד הטיפול הישיר בלקות השפתית, מתקיים תהליך טיפולי נוסף שמטרתו לשפר את התפקוד היומיומי של האדם עם האפזיה ואת ההשתתפות התקשורתית שלו בחברה כשמטרת טיפולי השפה והתקשורת היא לחזק את יכולות השפה והדיבור, לשפר את איכות חיי האדם וחיי משפחתו וללמוד "לחיות עם האפזיה" באופן מיטבי.
"חשוב לעודד את האדם להשתמש בכל דרך חליפית לדיבור התומכת במסר שרוצה להביע. למשל, שימוש בעזר תקשורת, במידה שיש, כדי להביע מילות מפתח החשובות להעברת המסר, שימוש בתנועות ידיים ובהצבעה על אובייקטים בסביבה שיכולים לכוון לנושא, שימוש באפליקציות שונות בטלפון"
על מה אפשר לדבר כשיש אפזיה?
פעמים רבות אנשים עם אפזיה ובני המשפחות מתארים בכאב שהשיחות הצטמצמו לחילופי דברים על תרופות, רופאים ובעיקר שיח טכני. אולם, ניתן להגיע לשיח משמעותי יותר עם אדם עם אפזיה, על אף הקושי השפתי, באופן שיאפשר לו להביע את צרכיו, ואף יותר מזה, באופן שיאפשר גם שיח רחב יותר על מחשבות, דעות, רגשות ורצונות. שיח כזה יכול להתאפשר באמצעות שימוש באסטרטגיות התומכות ביכולת התקשורת של האדם עם האפזיה ומסייעות לו להביע את עצמו.
כיצד ניתן לשפר את התקשורת עם אדם עם אפזיה?
אמונה בכשירות התקשורתית של האדם עם האפזיה - חשוב לדעת ולהאמין שהאדם עם האפזיה יכול לתקשר טוב יותר בעזרת תמיכה תקשורתית שלנו. חשוב שניתן לאדם את התחושה שאנו מאמינים ביכולתו לתקשר.
סבלנות – תקשורת עם אדם עם אפזיה עשויה להיות מאתגרת ולארוך זמן רב, אך היא אפשרית. חשוב להיות סבלניים במהלך השיחה עם אדם עם אפזיה, ולאפשר לאדם להביע את עצמו תוך תמיכה שלנו על פי הצורך.
תנאים סביבתיים – במידת האפשר רצוי לקיים את השיחה במקום שקט, ללא הסחות חזותיות ורעשי רקע, כדי להקל על מיקוד האדם בשיחה ולתת גם לנו אפשרות לקלוט, ולזהות מילים וכוונות תקשורתיות שהאדם מנסה להביע.
תמיכה ביכולת ההבעה של האדם עם האפזיה – חשוב לעודד את האדם להשתמש בכל דרך חליפית לדיבור התומכת במסר שרוצה להביע. למשל, שימוש בעזר תקשורת, במידה שיש, כדי להביע מילות מפתח החשובות להעברת המסר, שימוש בתנועות ידיים ובהצבעה על אובייקטים בסביבה שיכולים לכוון לנושא, שימוש באפליקציות שונות בטלפון - הצבעה על אנשי קשר או על מקומות הקשורים למסר באפליקציית מפות, ציור ועוד. כל אלה יכולים לתת רמזים לגבי מה האדם עם האפזיה מנסה לומר.
תמיכה ביכולת ההבנה של האדם עם האפזיה: כדי לסייע לאדם עם אפזיה להבין טוב יותר את דברינו, חשוב להשתמש במשפטים קצרים ופשוטים, אך עדיין באינטונציה טבעית ובוגרת ולא "ילדותית". חשוב להקפיד על דיבור מאורגן וברור המביע רעיון אחד בכל פעם ולהימנע מדיבור "אסוציאטיבי". מומלץ גם לכתוב מילות מפתח חשובות על גבי דף או לוח מחיק ובכך להדגיש את עיקרי הדברים ולתמוך בהבנת הדברים הנאמרים לאדם.
לוודא הבנה: בכל כמה רגעים חשוב לעצור ולסכם מה שהבנו עד כה, ולוודא עם האדם עם האפזיה שאכן הבנו נכון את דבריו.
מהן השאלות הנכונות שחשוב לשאול?
שאלות פתוחות: קשיי ההבעה של אדם עם אפזיה לרוב יקשה עליו לענות על שאלות פתוחות. לכן, לאחר שאילת שאלה פתוחה מומלץ להציע אפשרויות שונות, אותן כדאי לכתוב בקצרה לפני האדם, כדי לסייע לו להבין ולזכור את האפשרויות שהוצעו, וכדי שהאדם יוכל להביע את בחירתו בהצבעה על האפשרות המתאימה. חשוב לזכור תמיד להציע גם את האפשרות "משהו אחר" – כדי לאפשר אופציה עליה לא חשבנו.
גלית בן-אורצילום: עזרה למרפאשאלות סגורות: סוג נוסף של שאלות שלרוב קל יותר לאדם עם אפזיה להשיב עליהן הוא שאלות סגורות – שאלות כן/לא, אך יש לשים לב שלעיתים זו שאלה שיכולה לצמצם את אפשרות ההבעה והבחירה הניתנת לאדם, ולכן חשוב להשתמש בה בתבונה. לדוגמה, ניתן לשאול שאלה סגורה - "אתה רוצה לצאת לטייל בחוץ?", ולעומת זאת אפשר לשאול את אותה השאלה כשאלת רב ברירה: תרצה לצאת לבית קפה, לפארק, לבקר את הנכדים, למקום אחר? באופן זה אנו מאפשרים לאדם עם האפזיה יותר אפשרות להביע את עצמו ולהשפיע על הנעשה.
ומה נעשה אם בכל זאת אנחנו לא מצליחים להבין?
לעיתים, למרות השימוש בכל העצות הללו, ייתכן שנגיע למצב של קושי להבין את כוונת האדם עם האפזיה. חשוב לשדר לו גם ברגעים אלה שאנו מאמינים ביכולת שלו לתקשר למרות האפזיה והחסם השפתי, ושביחד ננסה להבין את הדברים.
ברגעים אלה מומלץ לכוון אותו להסביר לנו מהו הנושא אליו קשור המסר שמנסה להביע. מומלץ גם לכתוב לפניו אפשרויות לנושאים שונים הרלוונטיים לאדם ולסיטואציה (ילדים, נכדים, בריאות, בנק, ועוד), פעמים רבות הבנת נושא המסר תוכל לסייע מאוד בקידום התקשורת.
חשוב שנכיר ונדע מהי אפזיה. באמצעות הדרכים שתוארו נוכל לסייע לאדם עם האפזיה להביע את עצמו טוב יותר ולהבין טוב יותר את הנאמר לו. כך נוכל לסייע ולתמוך בשיחה עם אדם שיש לו אפזיה ונאפשר תקשורת איכותית ויעילה יותר.
הכותבת היא אחראית צוות קלינאיות תקשורת, אגודת עזרה למרפא - הרב פירר, בבני ברק
