בגוף שלנו חיים טריליוני חיידקי מעי, שמעורבים כמעט בכל תהליך. סרט חדש בנטפליקס, "תחושת בטן, המדע הסודי של האכילה", העלה את הנושא אל קדמת הבמה, ויש בו גם נציגות ישראלית מכובדת. פרופ' ערן סגל, מומחה לביולוגיה חישובית ממכון ויצמן למדע, ופרופ' ערן אלינב, ראש המחלקה לאימונולוגיה מערכתית מכון וייצמן, שהשתתפו בסרט, מספרים ל-ynet למה חיידקי המעי כל כך קריטיים לבריאותנו. צפו בריאיון:
"תחושת בטן" של נטפליקס והקשר הישראלי - ראיון עם פרופ' ערן סגל ופרופ' ערן אלינב
(שמוליק דודפור)
הסרט החדש עוסק בין היתר בשאלה המרתקת מדוע אנשים שאוכלים את אותו הדבר שונים במשקלם ובמחלות שהם עלולים לפתח. "אנחנו חוקרים את התחום הזה הרבה מאוד שנים", אומר פרופ' סגל, "ואנחנו יודעים שחיים בגוף שלנו טריליונים של חיידקים. למעשה, כמספר התאים שיש לנו בגוף, כך גם החיידקים. יש להם פי מאה יותר מגוון של גנים לעומת הגנים האנושיים, הם מעורבים בכל תהליך שקורה לנו בגוף בכל מצב של בריאות ומחלה והם מייצרים הרבה מאוד מהחומרים שזורמים לנו בדם. במחקרים אנחנו מראים את הקשר ההדוק שקיים בין המצב הבריאותי הנוכחי וגם העתידי של האנשים לתזונה שלהם, סיטואציה שהחיידקים משחקים בה חלק פעיל מאוד".
1 צפייה בגלריה
מתוך הסרט "תחושת בטן המדע הסודי של האכילה". מעלים על נס את חשיבותם של חיידקי המעי
(צילום מסך: נטפליקס)
אם שלושה אנשים שונים יאכלו אותו הדבר, זה אומר שמצבם הבריאותי יכול להיות שונה זה מזה?
פרופ' אלינב: "שונה לחלוטין, ובאמצעות מחקרים בשנים האחרונות הצלחנו גם להראות את זה. הצלחנו לקדם את הטכנולוגיה ברמה כזו שלראשונה יכולנו להסתכל על החיידקים וגילינו שלכל אחת ואחד מאיתנו קיימת חתימה חיידקית שונה, שבהרבה מאוד מקרים יכולה להסביר למה אנחנו מגיבים באופן ייחודי לאוכל ולמה אנחנו מפתחים מחלות בצורות שונות בגילים שונים וסיכונים שונים".
כלומר, יכול להיות שמישהו אוכל בצורה בריאה, ועדיין מצבו הבריאותי יהיה לא תקין?
פרופ' אלינב: "בדיוק. הרי שאנחנו מכירים את התופעה הזו כבר עשרות שנים. אנחנו מכירים אנשים שלא מגיבים כמו 'בספר' למרות שהם אוכלים מזון בריא או לא-בריא. ישנם אנשים שיאכלו מזון מאוד בריא, ועדיין יפתחו יתר לחץ דם ומחלות לב. השונות הזו בין אנשים היא מאוד מוזרה לנו, והחיידקים הם גורם מאוד מרכזי במצב הזה. באמצעות המחקרים על פעילותם אנחנו מצליחים להבין למה אנשים שונים יגיבו שונה לאוכל או אנשים שונים יפתחו מחלות בצורות שונות".
פרופ' ערן סגלצילום: יובל חןבמה עוסק המחקר שלכם?
פרופ' סגל: "הדבר הראשון הוא למפות את החיידקים. אנחנו ממפים את החיידקים באמצעות מודלים של בינה מלאכותית שאנחנו מפתחים. אז כמובן שהדבר הראשון הוא לאפיין את אוכלוסיית החיידקים של אדם מסוים, וברגע שמיפינו אז אנחנו יודעים לומר על פי המודלים שפיתחנו מה בעצם יהיה מזון שיהיה טוב לכל אדם ואדם בהתאם לאוכלוסיית החיידקים שלו.
"במקומות נוספים בעולם, גם מנסים למפות את חיידקי המעי על בסיס השוואה אל מול בסיסי נתונים מאוד גדולים, כך שכל האלגוריתמים הללו יודעים להתאים לאנשים את המזון שהכי מתאים להם. כבר ערכנו אפילו מחקרים קליניים שבהם התאמנו מזון לאנשים עם סוכרת ולאנשים עם טרום סוכרת והראינו שהתאמה אישית אכן שיפרה להם לאורך זמן את המדדים הקליניים שקשורים לסוכרת או טרום סוכרת, מאשר הדיאטה שכביכול מתאימה לכולם".
פרופ' ערן אלינבצילום: Ohad Herches, מכון ויצמןאילו תגובות היו להשתתפות שלכם בסרט?
פרופ' אלינב: "בגלל המלחמה וכל מה שקרה מאז, לגמרי שכחתי מהסרט בכלל, ואז ופתאום גיליתי את עצמי על מסכי טלוויזיה גם בפרומו וגם בסרט עצמו. ביום-יום שלנו, אנחנו לא רגילים לכזו דרגה של חשיפה והעבודה שלנו היא עבודה מאוד סיזיפית ורובה מאחורי הקלעים, אבל התגובות בסך הכול חיוביות, גם מקולגות בארץ וברחבי העולם, ואפילו מאמא. בכל מקרה מדובר במטרה ראויה מאוד וחשוב שתהיה חשיפה לנושא הזה לקהל הרחב".
פרופ' סגל: "הרבה מאוד אנשים שכבר ראו את הסרט אומרים שהסרט גרם להם להבין מה קורה להם בגוף. אחרי שהם ראו את הסרט, הם הבינו שהפתרון לחלק מהבעיות שלהם, הוא לא מה שחבו עליו מלכתחילה. כל זה נותן לנו מוטיבציה להמשיך ולחקור את הנושא הזה, ולפתח בו כלים טיפוליים והתערבותיים חדשים שיעזרו להרבה אנשים".
קראו עוד בנושא זה:
