פרופ' גליה רהב: יש גם אתגרים סביב התרופה החדשה
(צילום: ירון ברנר)
ממתנגדי חיסונים למתנגדי תרופות? "התרופות החדשות מבורכות ומצוינות, אבל צריך לאתר את החולים בשלב מוקדם ולשכנע אותם לקחת תרופות כשהם מרגישים מצוין - וזה לא פשוט", אומרת היום (א') בריאיון באולפן ynet, פרופ' גליה רהב, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בשיבא, "וצריך גם לעקוב ולבדוק שהתרופות לא יגרמו להתפתחות מוטציות בנגיף".
קראו עוד:
בדקת את התרופה החדשה של פייזר?
"היינו אמורים להשתתף במחקר, אבל לשמחתנו או לצערנו, זה היה בדיוק בתקופה שהקורונה נעלמה כמעט מישראל, אז אי אפשר היה לגייס חולים למחקר. בכל מקרה, וראינו את זה בכל התרופות שיש לנו עד כה, רג'נרון או מולנופיראוויר שהוצגה לאחרונה, אם נותנים אותן בשלב מוקדם של המחלה, ולא כשהחולים מגיעים לאשפוז, שזה כבר מאוחר מדי - יש להן יעילות במניעת אשפוז. כשנותנים אותן שלושה עד חמישה ימים מתחילת הסימפטומים לכל היותר – אז זה באמת יעיל".
"התרופות האלה יעילות למחלה בבית, כלומר צריך לאתר את החולים ולדעת מי בסיכון להידרדרות, ולאנשים האלה להציע את הטיפול, שזה לא כל כך פשוט"
התרופה הזו תשנה את מהלך העניינים?
"אני לא יודעת אם לקרוא לזה game changer כי זה יותר הקטע של החיסונים, אבל אם חולים נדבקים ואנחנו יודעים שיש ירידה של החיסוניות, אני חושבת שבהחלט צריך גם תרופות, חובה. התרופות האלה יעילות למחלה בבית, כלומר צריך לאתר את החולים ולדעת מי בסיכון להידרדרות, ולאנשים האלה להציע את הטיפול, שזה לא כל כך פשוט, כמו שראינו עם הרג'נרון. חשבנו שנמצא את החולים בקלות וכולם יקבלו, זה לא היה כל כך פשוט.
"חייבים לשים לב גם שכמו באנטיביוטיקה, כשהחיידקים מפתחים עמידות לכל מיני מוטציות, חייבים להיות מאוד ערים ולבדוק שהתרופות לא יגרמו להתפתחות מוטציות בנגיף ואולי יהיה חכם בהמשך אפילו לשלב בין התרופות".
אז את אומרת שאלה חדשות טובות אבל שיש פרוצדורה. זו לא התרופה היחידה, נכון?
"נכון. וירוס הקורונה גורם קודם למחלה ואחר כך לשפעול של מערכת דלקת ומערכת קרישה. אנו רואים אצל מאושפזים במצב קשה, שזה לא כל כך הווירוס כמו הבעיות של הדלקת והקרישה. אלה הבעיות הקשות.
"התרופות החדשות שניתנות דרך הווריד או בהזרקה תת-עורית, ושתי התרופות של מרק ופייזר, שניתנות דרך הפה וזה יתרון גדול, הן טובות לשלב הראשוני של המחלה. התרופות הנוספות שפותחו באיכילוב, אקטמרה וכו', מיועדות לתת מענה כשמערכת הדלקת פועלת, וכאן יש לנו אכזבה מטיפולים לחולים קשים".
אם התרופה יעילה כמו שהמחקר מראה וכמו שפייזר טוענת, אז אנחנו נמצאים במשחק חדש?
"זה כמובן מבורך ומצוין, אבל צריך לאתר את החולים האלה, לשכנע אותם כשהם מרגישים מצוין לקחת תרופות, וזה לא כל כך פשוט. יגידו שגם חיסון לא רוצים לקבל, אז מה יהיה עם תרופה? צריך גם לאתר אותם, גם לתת וגם לעקוב שלא התפתחו מוטציות. יכול להיות שנצטרך לתת שילוב תרופות. ולא להתבלבל, הדבר העיקרי עדיין, כדי באמת למנוע אשפוזים וכו', זה בהחלט חיסונים, חיסונים, חיסונים. והתרופות זה השלב השני".
סגרתם את מחלקת הקורונה אצלכם?
"לא סגרנו אותה אבל יש מספר בודד של חולים ומחלקת הקורונה פועלת ממש במינימום. הטיפול הנמרץ בעייתי, אנשים שכבר לא מדביקים אפילו אבל עדיין מונשמים, על אקמו תקופה ממושכת, זה בהחלט מהווה עומס על בית החולים".
שלושה חודשים אחרי, יש נתונים על ההגנה של הבוסטר בהשוואה לחיסון השני?
"עדיין אין לנו נתונים סופיים, אבל אנחנו יודעים שככל שהתגובה הייתה גבוהה יותר בהתחלה, לוקח יותר זמן עד שרמת הנוגדנים בגוף יורדת".
