מחקר ישראלי פורץ דרך שפורסם היום (א') הראה כי הפגיעה הביולוגית במוחם של נפגעי פוסט טראומה ניתנת לטיפול באמצעות פרוטוקול ייעודי בתא לחץ. המחקר נערך לפני המלחמה בידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
תוצאות המחקר מתפרסמות בשעה שמספר הפצועים ממשיך להאמיר מתחילת המלחמה וכבר עומד על יותר מ-12 אלף (לפי אגף השיקום), 5,200 מהם (43%) פיתחו תגובות נפשיות שונות (חרדות, דיכאון, קשיי הסתגלות ופוסט טראומה ועוד). כאשר זו תמונת המצב, רבים מחפשים פתרון למצוקות הנפשיות - בין היתר באמצעות תא לחץ. הטיפול בתא הלחץ גם שיפר מצב פצועים אחרים מהמלחמה כפי שהסביר בעבר פרופ' שי אפרתי בריאיון ל-ynet. צפו:
הטיפול בתא לחץ ששיפר את מצב הלוחמים שנפצעו בעזה
(צילום: ירון ברנר, מיקי שמידט)
פרופ' שי אפרתי, מנהל מרכז "סגול" לרפואה היפרברית במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא, אמר בעקבות ממצאי המחקר שראה אור בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry: "לצערנו, מדינת ישראל נחשבת ל'מעצמת פוסט-טראומה'. עד 7 באוקטובר היו בארץ כ-6,000 לוחמים משוחררים שהוכרו כנפגעי PTSD, וכן חיילים ואזרחים רבים נוספים שאינם מוכרים על ידי הרשויות. בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שנמשכת עד היום חלה עלייה חדה במספר הנפגעים, ואנו צופים שנגיע לעשרות אלפי מאובחנים חדשים רק מקרב חיילי צה"ל, ולהיקפים גדולים בהרבה באוכלוסייה הכללית".
במחקר, שהחל ב-2019 והסתיים בקיץ 2023, השתתפו 98 לוחמים משוחררי צה"ל שאובחנו כנפגעי פוסט-טראומה ולא הגיבו לטיפול פסיכותרפי ותרופתי. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה טיפול היפרבארי בחמצן ובלחץ מוגבר, ואילו חברי הקבוצה השנייה עברו הליך זהה, אך קיבלו טיפול פלצבו (דמה) – כלומר נשמו רק אוויר רגיל. 28 משתתפים מכל קבוצה סיימו את התהליך ואת האנליזות שאחריו.
ד"ר קרן דואניס-ברק מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב וממרכז סגול לרפואה היפרבארית ומחקר במרכז הרפואי שמיר מסבירה: "אנחנו יודעים שלאנשים שנחשפו לאירוע טראומטי ופיתחו תסמונת פוסט טרואמטית או PTSD יש שינויים קבועים במבנה ובתפקוד של אזורים מסוימים במוח. אנחנו מתייחסים לשינוי הזה בתפקוד ובמבנה כמו 'פצע ביולוגי' - נזק שנוצר בעקבות אירוע טראומטי.
"זה אומר שאם נדרש תפקוד של האזורים האלה, למשל תפקוד של קדמת המוח לטובת ויסות או תפקוד של אזור שנקרא היפוקמפוס לטובת קידוד זיכרון, האזורים האלו לא יתפקדו כראוי ונדגים פגיעה תפקודית. אם נשתמש בהדמיות ייחודיות נוכל לראות את הפציעה הזאת".
3 צפייה בגלריה
כך נראה השיפור במוחם של המטופלים בתא הלחץ בהדמיית MRI לפני הטיפול ואחריו
(צילום: המרכז הרפואי שמיר)
עוד מוסיפה ד"ר דואניס-ברק כי במחקר הנוכחי בחנו החוקרים רשתות במוח בשונה ממחקרים קודמים שבהם בחנו חוקרים אזורים שונים. "התייחסנו אל המוח לא כאל אזור ועוד אזור אלא לתפקוד של המוח לפי רשתות. יש רשת שעולה במנוחה, רשת שעולה כשאנחנו נדרשים תפקודים ניהוליים, או למשל רשת שעולה כשאנחנו סורקים את המרחב. התייחסנו לשינוי בתפקוד של המוח ברמת רשתות אלו וראינו שהקישוריות או היעילות של הרשתות משתפרת.
"הטיפול בוצע על פי פרוטוקול ייחודי שפיתחנו במיוחד כאן אצלנו. כל מטופל מגיע לסדרה של 60 טיפולים בני שעתיים בתא הלחץ ונחשף ל-100% חמצן בלחץ של 2 אטמוספירות (פי 2 מלחץ האוויר הרגיל בגובה פני הים). הפרוטוקול שלנו כולל נשימה לסירוגין של חמצן ואוויר רגיל: מדי 20 דקות המטופל מסיר את מסיכת החמצן ונושם אוויר רגיל במשך חמש דקות. הצניחה ברמת החמצן מפעילה תהליכי ריפוי ברקמות ומעצימה את האפקט הטיפולי".
ד"ר קרן דואניס-ברק, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביבלדבריה, לטיפול אפקט כפול: "במהלך הטיפול כמות החמצן בדם עולה בצורה מאוד משמעותית. חמצן הוא המפתח לייצור אנרגיה בתאים ולכן יש להם הרבה יותר יכולת לייצר אנרגיה הנחוצה לתהליכי ריפוי. בנוסף, כמות החמצן בתאים עולה באופן משמעותי ואחר כך חוזרת לנורמה. השינוי הזה נחווה כירידה בכמות החמצן. כלומר, התאים חשים בירידה בכמות החמצן ומתחילים להפעיל תהליכי ריפוי, וכך כל נזק בתאים שלא הבשיל לכדי תהליך החלמה יכול להחלים".
ואכן, החוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממרכז סגול הראו כי הטיפול בתא לחץ משפר את מצבם של נפגעי PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) שאינם מגיבים לטיפולי פסיכותרפיה ולתרופות פסיכיאטריות. התוצאות המעודדות ניכרו בשני מישורים: דימות fMRI (MRI תפקודי) ושינויים קליניים. בקבוצה שקיבלה טיפול היפרבארי נצפתה הטבה משמעותית: שיפור בקישוריות בתוך הרשתות המוחיות לצד ירידה בכל התסמינים הקליניים המאפיינים PTSD. לעומת זאת, בקבוצת הביקורת (שקיבלה פלצבו) לא נצפה כל שינוי במוח או בתסמינים.
לדברי החוקרים, "הפרוטוקול הטיפולי הייחודי משפיע על 'פצע' ביולוגי שנוצר במוחם של נפגעי פוסט טראומה ומשפר באופן משמעותי תסמינים כמו פלשבקים, דריכות מתמדת, ורגזנות. אנחנו מאמינים כי הממצאים שלנו נותנים תקווה חדשה למיליוני נפגעי PTSD בעולם ולבני משפחותיהם". ואילו ד"ר דואניס-ברק מוסיפה: "אנחנו מטפלים כבר מספר שנים בנכי צה"ל שסובלים מ-PTSD במימון של משרד הביטחון. חלקם סובלים מטראומה מאוד ותיקה, אפילו בת 50 שנה, מיום כיפור, וגם הם משתפרים. כלומר, 'הפציעה' הביולוגית יכולה להישאר כרונית שנים ארוכות ולהשתפר תחת הטיפול בתא לחץ".
לפי ד"ר דואניס-ברק הפרעת דחק פוסט-טראומטית מוגדרת כתוצאה נפשית של חשיפה לאירוע מסכן מחיים, ומתפתחת אצל כ-20% ממי שחוו חוויה קשה מסוג זה. ההפרעה יכולה לפגוע בתפקוד המקצועי, החברתי, והמשפחתי ובאיכות החיים של האדם הסובל ממנה, ובמקרים קיצוניים היא עלולה להשפיע קשות על תפקודו המקצועי והמשפחתי".
היא הסבירה כי תסמיניה של הפרעה פוסט-טראומטית כוללים "מגוון שינויים רגשיים וקוגניטיביים, סיוטים ופלשבקים, דריכות, רגזנות והימנעות מפעילות - מחשש לחשיפה לטריגרים שמחזירים את האדם לחוויה הטראומטית. חלק ניכר מהנפגעים אינם מגיבים לטיפול פסיכותרפי ולתרופות הפסיכיאטריות המקובלות. מחקרי עבר מראים כי מקרים אלה מאופיינים בשינויים במבנה ובתפקוד של רקמת המוח, או 'פציעה ביולוגית' ברקמה, שמסבירים את העמידות לטיפול. המחקר שלנו התמקד באוכלוסייה זו, במטרה לבחון אם הטיפול בתא לחץ מסייע להם".
פרופ' שי אפרתי: "במחקר שלנו הראינו שהטיפול בתא הלחץ משרה ריפוי ביולוגי במוחם של נפגעי פוסט-טראומה. ריפוי הפצע הביולוגי משפיע גם על התסמינים הקליניים, ומאפשר למטופלים להגיב גם לטיפולים פסיכולוגיים"
מלבד פרופ' אפרתי וד"ר דואניס-ברק השתתפו במחקר גם ד"ר אילן קוץ, גבריאלה לוי, ד"ר ארז לנג, ד"ר עמיר אסולין, ד"ר אמיר הדני, וד"ר איליה בברשוילי מהמרכז הרפואי שמיר, וכן ד"ר כריסטופר אברג וד"ר אבי מאיו ממכון ויצמן למדע.
פרופ' אפרתי מסכם: "במחקר שלנו הראינו שהטיפול בתא הלחץ משרה ריפוי ביולוגי במוחם של נפגעי פוסט-טראומה. ריפוי הפצע הביולוגי משפיע גם על התסמינים הקליניים, ומאפשר למטופלים להגיב גם לטיפולים פסיכולוגיים. אנו מאמינים שהטיפול בתא לחץ, באמצעות הפרוטוקול הייחודי שפיתחנו, יוכל בעתיד להביא מזור לרבים בכל העולם הסובלים מפוסט-טראומה, ולאפשר להם לשוב למסלול חיים תקין בחברה ובחיק המשפחה".
פרופ' אפרתי מדגיש כי "את הטיפול בתא לחץ ניתן לקבל כיום אך ורק במרכזים מקצועיים לרפואה היפרבארית, שבהם יש צוות רב-מקצועי בעל ניסיון בטיפול בטראומה. בתאי לחץ פרטיים ופיראטיים שמחוץ לבתי החולים, לא ניתן לתת את הפרוטוקול שהוכח כיעיל, הטיפול בהם אינו מפוקח, ועשוי להיות מסוכן". משרד הביטחון תומך כיום ומממן את הטיפול בתא לחץ עבור לוחמים שזקוקים לו.
