בתחילת החודש הלך לעולמו שחקן התיאטרון, הקולנוע והטלוויזיה הבריטי, איאן גלדר. גלדר, בן 74 במותו, שיחק בשלל סרטים וסדרות, וזכה להכרה בינלאומית בזכות תפקידו בסדרת הפנטזיה "משחקי הכס" מבית HBO, שם גילם את דמותו של קוואן לאניסטר. גלדר מת לאחר התמודדות קשה עם סרטן דרכי המרה, שנחשב לסרטן נדיר ואגרסיבי מאוד.
בן זוגו ב-30 השנים האחרונות, בן דניאלס, ספד לו בעמוד האינסטגרם, שם סיפר שהגידול של גלדר התגלה רק בחודש דצמבר האחרון. "לשנינו לא היה מושג שהכול יקרה כל כך מהר. הוא היה 'הסלע האיתן' שלי. הוא היה האדם הכי נדיב ואוהב, שחקן מופלא שכל מי שעבד לצידו זכה לחוות את ליבו ואת האור שהפיץ", כתב דניאלס.
סרטן דרכי המרה הוא לא גידול שכיח. על פי רשם הסרטן הלאומי, מאובחנים עשרות עד מאות בודדות של חולים חדשים בישראל בכל השנה. בנוסף, חשוב לציין שדרכי המרה ברובן נמצאות בתווך בין רקמת הכבד לכבד, ומשום כך לא פעם הגידול מאובחן בטעות כגרורה של סרטן אחר.
סרטן דרכי המרה יכול להופיע בקרב גברים ונשים בגילים שונים, ועיקר התחלואה היא בקרב מבוגרים מעל גיל 65. בנוסף, ישנה שכיחות גבוהה יותר שלו בקרב חולים במחלות דלקתיות כרוניות מסוימות, סוכרת וקוֹלִיטִיס כִּיבִית.
מה התפקיד של דרכי המרה?
כדי להבין מה משמעותו של סרטן דרכי המרה, חשוב להבין את תפקידה של מערכת העיכול: מערכת העיכול מורכבת ממגוון איברים ששונים מאוד זה מזה מבחינה ביולוגית, ולכל אחד מהם ישנו תפקיד אחר. המרה היא נוזל ירקרק, רווי באנזימים, המסייעים לפירוק השומנים. הנוזל מנוקז דרך דרכי המרה ונאגר בכיס המרה, המחובר לצינור המרה הראשי, ומשם למערכת העיכול. הכבד אחראי על חילוף החומרים בגוף, והוא זה שמסלק את הרעלים המגיעים לזרם הדם. מיצי המרה הם אלו שאחראים על הפירוק של השומנים וספיגתם.
קשה לזיהוי ובעל שיעורי הישרדות נמוכים
סרטן דרכי המרה מהווה בין 10% ל-15% מכלל גידולי הכבד הנמצאים בכל שנה. מבחינה קלינית הוא נחשב לסרטן מורכב מאוד, ולצערנו, התגובה לטיפולים מוגבלת ביותר. מסיבה זו, למרבה הצער, הסטטיסטיקה מראה שרק 5%-15% מהמטופלים יישארו בחיים למעלה מחמש שנים לאחר האבחון.
לא רק הביולוגיה המורכבת של הגידול היא המקור לאחוזי התמותה הגבוהים, אלא גם הקושי באבחון. רוב התסמינים של סרטן דרכי המרה אינם ייחודיים, ולכן פעמים רבות לוקח זמן רב עד שעולה החשד ועד שמתבצע הבירור. תסמינים אפשריים לסרטן כיס המרה כוללים כאבי בטן, ירידה פתאומית במשקל, הופעת צהבת לא זיהומית ועוד.
חשוב לזכור שלא כל כאב בטן מעיד על סרטן, אבל מצד שני, גם אסור להיות שאננים, ובכל מקרה שבו מופיע תסמין חשוד, כדאי לגשת בהקדם לבירור רפואי. במידת הצורך, רופא המשפחה יפנה את המטופל לרופא מומחה – כירורג או גסטרואנטרולוג – כדי לבצע בדיקות נוספות. לרוב הבירור יכלול דימות של אזור הבטן במטרה לאפיין את האזור החולה, ובהמשך, ככל שיידרש, תתבצע ביופסיה לאישוש האבחנה.
האם קיימים טיפולים למחלה?
במקרים שבהם יש אבחנה של סרטן בדרכי המרה, המטופל יידרש לעבור אבחון מעמיק יותר כדי לברר אם מדובר במחלה מקומית בשלבים מוקדמים שבהם ניתן לנתח ולהסיר את הגידול, או במחלה מתקדמת בשלבים הגרורתיים שלא מאפשרים טיפול כירורגי. ככל שיתאפשר, השאיפה היא לבצע כריתה של הגידול הממאיר בניתוח, ולאחריו לטפל באמצעות כימותרפיה שמטרתה לחסל את השאריות המיקרוסקופיות של המחלה שאולי עדיין נשארו, ובכך גם להקטין את הסיכוי להישנות של המחלה בעתיד.
בשנים האחרונות ניכרת התקדמות בהבנת הביולוגיה הייחודית של סרטן דרכי המרה. ניתן לטפל באמצעות תרופות מסוג אימונותרפיה (תרופות שפועלות על מערכת החיסון כדי שזו תילחם בגידול) בשילוב עם כימותרפיה.
בנוסף, כבר כיום יש מספר תרופות ביולוגיות המותאמות למוטציות הייחודיות של גידולים בדרכי המרה לחולים בשלבים הגרורתיים. הריצוף של הגידול לגילוי המוטציות כלול בסל הבריאות וחשוב לבצעו כבר בשלב האבחנה של פיזור גרורתי. אני מקווה שבשנים הקרובות, בזכות התקדמות המחקר, המדע והטכנולוגיה, יעמוד לרשותנו מגוון רחב יותר של אפשרויות כדי שנוכל לטפל טוב יותר במחלה זו ונצליח להאריך את חיי החולים. יש לנו מחקרים רבים שבהם ניתן לשלב את המטופלים ורצוי להתייעץ עם הרופא המטפל על זמינות והתאמה למחקר.
פרופ' רוית גבע, מנהלת המרכז לגידולי מערכת העיכול, מנהלת יחידת המחקר וסגנית מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים איכילוב