יהודית שוש, ניצולת שואה בת 96, איבדה ב-7 באוקטובר את נכדה נוי שוש ז"ל, אב לשלושה. בסוף השבוע האחרון חגגה את יום הולדתה ובצל הטרגדיה שפקדה את משפחתה – החליטו אנשי הצוות במרכז הרפואי קפלן בו היא מאושפזת לערוך לה מסיבת הפתעה. האחיות הגישו לה עוגה ושוקולד ושרו לה שירי יום הולדת. "אתם עושים לכל אחד ככה או רק לזקנה כמו שאני?", השיבה שוש להפתעה. צפו בהפתעה המרגשת:
מסיבת הפתעה ליהודית
(צילום: דוברות קפלן)
"נוי נולד כבן האמצעי במשפחה. הוא ואחיו נולדו בקצרין, שם גרנו במשך 17 שנים", מספר גבריאל, אביו של נוי ובנה של יהודית. הוא היה מבין השלושה שכל דבר עשה לאט ומחושב, ובשלב מסוים עברנו חזרה לנס ציונה והוא הלך לחטיבה ובהמשך הלך למכללה הטכנולוגית של חיל החימוש. בפנימייה ובלימודים הוא היה חניך מצטיין ומההטפות שלנו בבית, הוא היחידי שמימש אותן והלך לקורס קצינים.
"הוא הגיע לגדוד הסיור הבדואי בכרם שלום, שם הכיר את סמלת המבצעים, מחול, שלימים הפכה לאשתו. לאט לאט הוא עלה בדרגות עד שהגיע לדרגת סרן. הוא החליט להשתקע בקיבוץ בארי, שם ניהל את המוסך עד השבת השחורה. אנשים מאוד אהבו אותו והעריכו אותו".
גבריאל, בנה של יהודית: "כשסיפרנו לאמי, שהיא ניצולת שואה, היא התחילה לבכות ולצרוח ואמרה משפט שצריך לחקוק אותו על קיר: 'התרגלנו בארץ שהורים קוברים בנים, אבל אי אפשר להתרגל לזה שסבתות קוברות נכד"
קראו עוד:
האב מספר בכאב על מה שקרה בשבת השחורה: "בשבת ההיא התעוררנו בשש וחצי לאזעקות וישר התקשרנו אליהם. הם שלחו לנו תמונות שהם בממ"ד, משחקים. פתאום היה נתק אז שלחנו הודעות וביקשנו שיסמנו לנו את המיקום שלהם וישלחו. בשעה שתיים בערך קיבלתי הודעה ממחול שנוי פצוע קשה והם מחכים לחילוץ מהממ"ד. נוי עמד בפנים ולא נתן למחבלים לפתוח עד שהם ירו בדלת וחתיכת פח מהדלת עשתה חור. הם הכניסו את הרובה וירו לו בבטן וברגל. בשלב מסוים הם הדליקו צמיג וכל הממ"ד התמלא בעשן, אז היא שמה סמרטוטים על הילדים וכשהתחיל להיות מחניק היא פתחה את החלון ובהמשך אמרה לו שהיא חייבת להציל את הילדים. היא גוננה עם הגוף שלה על הילדים והוא איבד את ההכרה בשל אובדן דם. היא עמדה עם הגב לקיר כדי שאם מישהו יירה, זה יפגע בה ולא בילדים".
הוא מספר על רגע קבלת הבשורה המרה: "ביום ראשון קיבלנו את הבשורה. לפני שנסעתי לבשר לאמי, דיברתי עם חבר ילדות שלי שהבן שלו רופא כדי שיהיה מחוץ לבית, למקרה הצורך. הבן הצעיר שלי ואשתו היו איתי. כשסיפרנו לה היא התחילה לבכות ולצרוח אבל לרופא לא היה מה לעשות. היא אמרה משפט שצריך לחקוק אותו על קיר: 'התרגלנו בארץ שהורים קוברים בנים, אבל אי אפשר להתרגל לזה שסבתות קוברות נכד'. אמא שלי בשואה איבדה 15 בני משפחה, חלקם במצעד המוות מבודפשט לכיוון אוסטריה וגרמניה והגברים שהיו ביניהם נלקחו לשדות אוקראינה להיות מגלי מוקשים".
1 צפייה בגלריה
"שמחים שהיה לנו הכבוד לגרום לה להתרגש גם יחד איתנו". יום ההולדת ליהודית בבית החולים לקפלן
(צילום: דוברות קפלן)
לדבריה של מרינה קפלן, אחות במחלקה כירורגית ב׳ במרכז הרפואי קפלן: "שמעתי את סיפורה של יהודית וכל כך התרגשתי. ברגע שהבנתי שיש לה יום הולדת החלטתי שנציין זאת". יחד עם מנהל המחלקה, ד"ר גיא פינס, מנהלת הסיעוד של המחלקה, אילנה בנאיון, מ"מ מנהלת הסיעוד, נועה אורן, ומנהלת השירות וחווית מטופל, דינה טיפלצקי - הפתיע הצוות את יהודית בברכת יום הולדת שמח".
אילנה בנאיון, מנהלת הסיעוד במחלקה כירורגית ב', המרכז הרפואי קפלן: "התרגשנו מאוד מיהודית, ואנחנו שמחים שהיה לנו הכבוד לגרום לה להתרגש גם יחד איתנו".
