בשיתוף עמותת נאמן
בגיל 19, מצאה אתי אמויאל את עצמה מתמודדת עם אירוע שטלטל את חייה. כבחורה צעירה ובריאה בתחילת חייה הבוגרים, הדבר האחרון שהיא ציפתה לו היה אירוע מוחי.
"חייתי אז עם בן זוג ובשעת לילה מאוחרת נרדמתי בסלון", מספרת היום אמויאל, בת 52, נשואה פלוס שניים מעפולה. "כשבן הזוג שלי נכנס הביתה הוא טרק את הדלת. התעוררתי עם כאב ראש אדיר ומיד הבנתי שמשהו לא תקין. הזמינו אמבולנס ולקחו אותי לבית החולים, אך הרופאים לא מצאו כלום וחזרתי הביתה. כשהמצב המשיך להחמיר חזרתי בשנית לבית החולים. בן הזוג שלי לחץ על הרופאים לעשות בדיקות יותר מעמיקות, ובדיקת סיטי מצאה שיש לי דימום במוח".
מה קורה במוח בזמן שבץ מוחי? המומחים מסבירים
שבץ מוחי הוא למעשה פגיעה באספקת הדם למוח על רקע של חסימה של עורק, קריש דם או טרשת או על רקע של דימום בכלי דם במוח, מסבירה ד"ר דנה גפן-דורון, מנהלת המחלקה לשיקום פגיעות ראש מורכבות בבית חולים שיומי רעות בתל אביב. "ברגע שיש חסימה או פגיעה בכלי הדם, האזור שתלוי באספקה של כלי הדם נפגע. ככל שמגיעים לטיפול רפואי מהר יותר ופותחים את החסימה ניתן לווסת את הפגיעה ולהציל יותר תפקודים".
לפי ד"ר גפן-דורון, הפגיעה בתפקוד תלויה באזור המוחי שנפגע כתוצאה מהשבץ המוחי. "החלק שאחראי על יכולות השפה נמצא בצד שמאל של המוח ואילו החלק שאחראי על תפיסת המרחב נמצא בצד ימין. היכולות המוטוריות שלנו גם כן חצויות, כאשר צד שמאל של המוח אחראי על ההפעלה של צד ימין וההפך.
אתי אמויאל.צילום: אלבום פרטי"השבץ הכי קלאסי מערב פגיעה בעורק הימני או השמאלי שמספק דם למוח, ואז בדרך כלל הפגיעה היא מה שאנחנו מכירים מהפרסומות בטלוויזיה - שיתוק של חצי גוף. שבץ של המערכת האחורית למשל אחראי יותר על שיווי משקל וקואורדינציה וגם על תפקודי ראייה ובליעה, ואילו צד ימין אחראי על תפיסה מרחבית".
אמויאל אושפזה, ולאחר מכן, בהמלצת רופאיה עברה סדרת טיפולים בחו"ל על מנת לסתום את העורקים הפגועים במוחה. היא נותרה עם נכות תמידית בפלג גוף ימין שלה. "הפרופסור שטיפל בי אמר לי שהיה לי מזל גדול שהדימום היה במקום שאפשר לחיות גם בלעדיו", היא אומרת. עשיתי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק במשך שנה וגם אח"כ המשכתי בטיפולים. מאז אני מתהלכת עם סד מיוחד ונעליים אורתופדיות שמכינים לי".
על אף הקשיים שחוותה בעבר, היא מספרת כי לא נתנה לשבץ המוחי להשפיע על חייה. "החלטתי שאני רוצה לחיות ולא נותנת לעצמי ליפול. אני עובדת כבר הרבה שנים בעיריית עפולה. אני אפילו נוהגת. עדיין חוששת מהחזרה של השבץ המוחי. לפעמים יש לי כאב ראש חד ופתאומי שמאוד מבהיל אותי. כבר מספר פעמים הלכתי לעשות בדיקת סיטי ולמזלי הכול נמצא תקין".
------------------
פרופ' יורם מערבי, מומחה לגריאטריה ושיקום בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ומנהל מערך שיקום בקהילה של שירותי בריאות כללית בירושלים מציין כי ישנן גם פגיעות נוספות כמו למשל, בשפה - קושי לדבר ולהתבטא, לקרוא ולכתוב או אפילו להבין. "האדם לא יכול לתקשר או להבין מה אומרים לו. זה נורא, הוא ממש כלוא בתוך הגוף שלו. פגיעה נוספת היא פגיעה בתפקודים ניהוליים – יוזמה, תכנון, שיפוט, תובנה. אנשים הופכים להיות ממש כמו ילדים פאסיביים".
בנוסף לאלה, ישנה גם פגיעה כללית בתפקודי המוח, ללא תלות באזור שנפגע. "כל שבץ מוחי פוגע במהירות החישוב הבסיסית של המוח", מוסיפה ד"ר גפן-דורון, "אנחנו נראה איזושהי איטיות מחשבתית ופגיעה בתפקודים של זיכרון לטווח קצר. אירועים מוחיים גם מערערים את הוויסות העדין של המוח, כך שלפעמים נראה גם שינויים במצב הרוח ונטייה לבכי או לצחוק".
משבר השיקום בישראל: נתונים ואזהרות
והיה ואדם עבר שבץ מוחי, הוא זכאי לקבל שיקום מקופת החולים שלו במסגרת חוק בריאות ממלכתי בישראל. "רפואת שיקום היא תחום רב-מקצועי", מסביר פרופ' מערבי. "היא כוללת צוות מקיף של אנשי מקצוע: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, אחיות ורופאים. החוק מחייב את קופות החולים לספק שירותי שיקום, אך משאיר להן גמישות בבחירת המסגרת ואופן הטיפול".
לדבריו, ישנן מסגרות שיקום רבות, וחשוב לדעת שניתן לעבור את תהליך השיקום במגוון מקומות. "עם זאת, על פי נתוני משרד הבריאות, הזכות לשיקום לאחר אירוע מוחי היא בתת-ניצול. למעשה, פחות מ-50% מהאנשים שעוברים שבץ מוחי מקבלים שיקום, מה שעלול להוביל להידרדרות במצבם עד כדי מצב סיעודי".
בנוסף לזאת חשוב להבחין בין שיקום אקוטי לשיקום כרוני. "בשלבים הראשונים אחרי אירוע מוחי יש מקסימום ירידה תפקודית והחיים משתנים באופן דרמטי: מבנאדם שקם בבוקר, הולך לעבודה ולחדר כושר וחוזר הביתה אנחנו פתאום מגיעים לבנאדם בכיסא גלגלים, עם חיתול, שלא יכול לדבר", מסבירה ד"ר גפן-דורון, "עם זאת, זו תקופה שמצד אחד יש בה הכי הרבה ירידה תפקודית, אך מצד שני יש גם שיפור מהיר יותר עקב תהליכים ביולוגיים שונים שמתרחשים במוח. מסיבה זו נהוג לבלות את התקופה האקוטית בבתי החולים – גם בגלל שצריך הרבה עזרה, וגם בשביל לרכוב על התהליכים הביולוגיים האלה ולחזק אותם יותר. הטיפול מתמקד בכמה סקטורים מקצועיים. למשל הפרעת שפה או בליעה מטופלת על ידי קלינאות תקשורת. שיתוק של פלג הגוף – פיזיותרפיה, וקושי בביצוע פעילות יומיומיות - על ידי ריפוי בעיסוק".
4 צפייה בגלריה
ד"ר דנה גפן-דורון, מנהלת המחלקה לשיקום פגיעות ראש מורכבות בבית חולים שיומי רעות בתל אביב.
(צילום: אלבום פרטי)
היא מוסיפה כי השלב הכרוני שאליו מגיעים מספר חודשים לאחר האירוע מצריך יכולות סתגלנות. "הבנאדם כבר חווה את החיים החדשים שלו, חוזר הביתה כהורה ובן זוג נכה. צריך להתאים את הבית, לבנות שגרת חיים חדשה. החזרה לחיים מלווה בהמשך של אשפוז יום ואיזשהו אלמנט של שיקום בקהילה, בין אם בבית או בקופת החולים, וזאת בשביל לנסות ולחזק את התפקודים ולשפר את איכות ושגרת החיים של המטופל".
החיים אחרי השבץ המוחי: התמודדות יומיומית ומניעת הישנות
אך מעבר לזאת, שיקום משבץ מוחי דורש לא מעט מחויבות. על מנת לשמר את ההישגים שנרכשו במהלך תקופת השיקום יש להקדיש לא מעט משאבים. "אנחנו מלמדים אנשים להיות פעילים", אומר פרופ' מערבי, "הטיפולים שעושים בפיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק הם בדרך כלל חצי שעה-שעה ביום, אז אנחנו מלמדים את המטופלים לבצע אותם בעצמם. חשוב לשמר תפקוד כמה שיותר: לקום, ללכת, להתרחץ או להתלבש לבד".
"כמו שבנאדם בריא צריך לדאוג לגוף שלו, כך אנשים לאחר נזק נוירולוגי צריכים לדאוג לגוף שלהם", מוסיפה ד"ר גפן-דורון. הם צריכים ללמוד מהי השגרה שמטיבה איתם מבחינת תרגולים בבית ולהקפיד על התרגולים האלה בליווי ומעקב של רפואת שיקום בקהילה ולפי הצרכים שלהם".
כחלק מכך, הקפדה על טיפול תרופתי היא משמעותית, שכן לאחר שבץ מוחי ראשון הסיכוי לשבץ נוסף עולה. "אנחנו יודעים שאחרי שבץ מוחי הסיכון לאירוע חוזר הוא גבוה, בעיקר בחודשים הראשונים", מאשר פרופ' מערבי, אחת מהדרכים להימנע מזה הוא טיפול ראוי בגורמי הסיכון. אנחנו מדברים על לחץ-דם גבוה, סוכרת, יתר שומנים בדם או פרפור פרוזדורים המהווים את גורמי הסיכון המשמעותיים. כל המטופלים מקבלים טיפול תרופתי כדי לאזן את המחלות הללו והקפדה על נטילת הטיפול היא חשובה מאוד.
"במקרה של פרפור פרוזדורים, למשל, יש ליטול תרופה נוגדת קרישה, מדללת דם. התרופות הללו הן תרופות שנבדקו ועברו מחקרים ונמצאו כיעילות ובטוחות, ואם התרופה מצליחה לשמור את המטופל באיזון צריך להקפיד להישאר עליה., מבהיר פרופ' מערבי. "אין להחליף את התרופה ללא אישור מגורם רפואי ובדיקה כי המטופל מודע לכך והחלפה זו לא תהווה גורם להפסקת הטיפול בשיקום. הדבר מקבל משנה תוקף על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באנשים שעברו אירוע מוחי".
תהליך השיקום הוא קריטי ומשמעותי ביותר לסיכוי להחזיר יכולות שאבדו ולהגדיל את הסיכוי לאיכות חיים טובה לאחר השבץ המוחי. "הזכות לשיקום מוגנת בחוק והוא ניתן לכל אדם שחלה ירידה בתפקודו עקב שבץ מוחי או כל מחלה אחרת או תאונה", אומרת פנינה רוזנצוויג, מנכ"לית עמותת נאמן. "אם לא אושר שיקום יש אפשרות לאדם או לבני המשפחה להגיש ערעור לקופת החולים בו הוא מבוטח או לנציבות קבילות של משרד הבריאות. הזכות לשיקום שמורה לאדם לאורך זמן אם חלה ירידה בתפקודו וניתן לקבל הערכה תפקודו מרופא המשפחה.
פנינה רוזנצוויגחשוב להדגיש שתהליך השיקום אינו זבנג וגמרנו אלא אורח חיים שבו על האדם לקיים אורח חיים בריא, לקיים פעילות גופנית מותאמת, לקיים פעילות משמרת חשיבה וזיכרון וחיים חברתיים. מידע רב על החיים אחרי השבץ ניתן לקבל מחברי קהילת האנשים ובני משפחותיהם שעברו שבץ מוחי ומשתפים זה את זה בניסיונם ובטייפים שרק הם יכולים לדעת.
מוגש כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי חברת פייזר.
בשיתוף עמותת נאמן
