מימון ציבורי לטיפול במבוגרים (עד גיל 28) עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD), סקר גנטי לכל האוכלוסייה לפני ההיריון - בלי שאלות על מוצא משפחתי, אוזמפיק וטיפול פורץ דרך בגמדוּת. אלו רק חלק מהטיפולים והטכנולוגיות שנכנסו לסל התרופות לאחר שעבודת הוועדה לשנת 2024 בראשותה של פרופ' דינה בן יהודה סיימה את עבודתה. מנגד, באופן חריג אף חיסון חדש לא נכנס השנה לסל וגם טכנולוגיות מתקדמות לטיפול בגרורות במוח באמצעות לייזר ובדיקה להבחנה בין פרקינסון להפרעות תנועה אחרות – נותרו מחוץ לסל. להערכת משרד הבריאות, כ-317 אלף ישראלים ייהנו מעדכון הסל השנה.
- לעיון בקובץ המלא של התרופות והטיפולים שאושרו - לחצו כאן
גם טיפולים לטיפול בסרטן בלוטת התריס, סרטן הערמונית והתרופה נגד מחלת הדושן נותרו מחוץ לסל. כ-40 אחוזים מכל התרופות והטכנולוגיות שנכנסו השנה לסל הם בתחום האונקולוגיה (לטיפול בחולי סרטן). טיפולים חדשים בשורת מחלות כרוניות ובהן COPD, טרשת נפוצה, אסתמה ומיאסטניה גרביס – נכנסו לסל. יש לציין כי בשל המלחמה החלה עבודת הוועדה באיחור והסתיימה מאוחר. החלטות הוועדה צפויות להגיע לאישור הממשלה ביום ראשון, 3 במרץ.
החלטות סל התרופות - סדר העדיפויות הרפואי ל-2024
(צילום: עידו ארז)
תקציב הסל קפא
תקציב הוועדה עמד השנה על 650 מיליון שקל בדומה לשנה שעברה. בניגוד לשנים קודמות – לא חל השנה גידול בתקציבו. אחת הבשורות המשמעותיות שנוגעות לחלק רחב מהציבור היא אישורו של סקר גנטי רחב ואחיד לכל האוכלוסייה לאיתור נשאים למחלות גנטיות טרום הלידה. בעבר רק נשים או זוגות שענו לקריטריונים מוגדרים (למשל: מוצא משפחתי) קיבלו מימון ציבורי לצורך ביצוע הבדיקות ורבים מהם עשו זאת על חשבונם ושילמו אלפי שקלים. כעת יוכלו לבצע את הבדיקות במימון ציבורי. בנוסף, הגיל הצעיר ביותר למימון בדיקות סקר פולשניות בהיריון ירד בשנה אחת ל-32.
סל התרופות מספק השנה בשורה בטיפול במחלות כרוניות. הוועדה החליטה להרחיב את הטיפול בשורת מחלות. הורחבו הקריטריונים למימון ציבורי עבור חלק מהתרופות שבהן נעשה שימוש, כמו למשל בתרופות Trimbow ,Trelegy ellipta, Ultibo breezhaler ותרופות נוספות לטיפול במחלת ה-COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית). בנוסף, הטיפולים Olumiant ו-Litfulo נכנסו לטיפול הן במבוגרים עם מחלת האלופציה אראטה שגורמת להופעה פתאומית של קרחות.
הטיפול הביולוגי Dupixent הורחב גם לסובלים מאטופיק דרמטיטיס לדרגות חומרה קשה בגילים חצי שנה עד 11. אושרו גם התרופות BImzelx לטיפול בפסוריאזיס ו-Ngenla לטיפול בהפרעות גדילה בילדים ומתבגרים על רקע הפרשה לא מספקת של הורמון גדילה. מימון שתל שבלול לטיפול בחירשות א-סימטרית הורחב עד לגיל 18.
בשורה משמעותית נוספת היא בתחום הסוכרת. הוועדה אישרה להרחיב את המימון למערכת ההיברידית האוטומטית לניטור סוכר רציף והזלפת אינסולין מותאמת אישית במעגל סגור גם לחולי סוכרת מסוג 1 בני 18 עד 40 המשתמשים באינסולין מזה לפחות שישה חודשים וזכאים למשאבת אינסולין וניטור סוכר רציף. מדובר בטכנולוגיה שכונתה "לבלב מלאכותי" ומהווה שיפור משמעותי באיכות חייהם של החולים. אמצעי זה מייתר את הצורך בהזרקות יזומות ותכופות. בנוסף, הטכנולוגיה מונעת ירידה מהירה ברמת הסוכר (היפוגליקמיה) וכן עליות ברמת הסוכר.
תרופה לליקוי הגנטי שגורם לגמדוּת
גם התרופה אוזמפיק שמיועדת לחולי סוכרת ושמוכרת יותר כזריקת הרזיה פופולרית נכנסה באופן רשמי לסל התרופות, וזאת על אף החשש מפני שימוש יתר לא מבוקר בתרופה מצד אנשים שאינם חולי סוכרת אך רוצים להשיל ממשקלם. יש לציין כי ההחלטה רלוונטית בעיקר למבוטחי הכללית שכן היא הייתה הקופה היחידה שרק המבוטחים בביטוחים המשלימים (שב"ן) יכלו לרכוש אותה במימונה. מבוטחי מכבי, מאוחדת ולאומית יכלו לרכוש אותה במימון הקופה עוד לפני החלטת הוועדה.
בהקשר זה נציין כי אחת התרופות נגד השמנה שאושרה לשימוש בישראל אך לא נכנסה לסל השנה היא וויגובי (Wegovy) שנפלה בשלבים מוקדמים יותר. התרופה הוכחה כיעילה בהפחתת המשקל, אך בשלב זה היא לא תינתן במימון ציבורי.
כשליש מהטיפולים והתרופות שאושרו השנה הן בתחום הסרטן ובהן Optivo לטיפול במלנומה (סרטן העור) בשלבים מתקדמים לאחר הסרה כירורגית מלאה. כמו כן אושרה התרופה Imfinzi לטיפול קו ראשון בסרטן כבד שאינו ניתן לניתוח. אושרה גם Tecentriq לטיפול במבוגרים ובילדים בני נתיים ומעלה עם סרקומה (גידולי שלד ורקמה רכה). בנוסף אושרו Lynparza לטיפול בסרטן ערמונית גרורתי, התרופה Keytruda לטיפול בסוג נוסף של סרטן שלפוחית השתן והתרופה Epcoritamab (טיפול בזריקה תת-עורית) לחולי לימפומה אגרסיבית שאינו כרוך בפרוצדורה פולשנית.
6 צפייה בגלריה
במוקד ההחלטות: טיפולים לסרטן, סוכרת ולהפרעות קשב וריכוז. בכירי משרד הבריאות וחברות ועדת הסל
(צילום: עידו ארז)
המתמודדים עם הליקוי הגנטי אכונדרופלזיה הגורם לגמדוּת זוכים השנה לבשורה משמעותית. התרופה Voxzogo אושרה בוועדה לאחר שאושרה בארצות הברית. התרופה נחשבת ליעילה במיוחד עבור המתמודדים עם המחלה והיא עשויה להשפיע דרמטית על חייהם של יותר מ-50 ילדים ובני נוער שחולים בה.
המאבקים בתוך הוועדה
בשורה משמעותית נוספת היא בכל הנוגע למימון טיפול תרופתי נגד הפרעת קשב וריכוז (ADHD) למבוגרים בשם Vyvanse או Lisdexa. עד כה לא היה מימון ציבורי לתרופות נגד ADHD לבני 18 ומעלה, למעט המבוטחים בביטוחים המשלימים (שב"ן). מדובר באחת ההחלטות שגררו את המחלוקת הכבדה ביותר בין חברי הוועדה בימי הדיונים האחרונים. לבסוף הוחלט לממן את הטיפול לבני 18 עד 28 בלבד. חלק מחברי הוועדה סברו כי בשל כמות המטופלים הגבוהה, האישור יבוא על חשבון טיפול במחלות אחרות. אחרים סברו כי יש לאשר את המימון הציבורי עבור התרופה.
אחד החברים בוועדה אמר כי מדובר ב"תיקון עוול היסטורי". לדבריו, "הכנסת הטיפול ב-ADHD היא מסר חברתי חשוב. קשה לי מאוד לוותר עליו בעיקר במצב שבו המדינה נמצאת כרגע. נרצה להציג סל מאוזן ולי זה מאוד יחסר. יש פה עוול היסטורי שזה נתקע בגיל 18. התקדמנו מאז הרבה מאוד. ADHD זה משהו שמשפיע על החיים, על ארגון וסדר, על איזון של מחלות כרוניות. חלק מהמטרה של הסל זה לגעת בהרבה אנשים. יש לנו את זה ועוד כמה דברים שבסוף נותנים מענה לאלפי אזרחים. אנחנו רואים שהצורך קיים, והוא חוזר ועולה מהשטח לאורך השנים".
לדברי חבר אחר, "המדינה עוברת טראומה ויש קשר בין ההתמודדות עם פוסט טראומה שעוד יותר מחזק את הצורך. אם השטח לא היה מרגיש שזה בחוסר הוא לא היה מבקש את התכשירים האלה בעדיפות גבוהה".
לעומתם, אמר חבר אחר בוועדה כי "יש אבחנת יתר של ADHD. בבתי הספר יש כיתות ש-50 אחוזים מהתלמידים מקבלים ריטלין, כאשר סטטיסטית רק שבעה אחוזים סובלים מ-ADHD. זה לא טיפול נטול תופעות לוואי. זה יכול לגרום לדיכאון. הייתי מאוד רוצה להשקיע בתחום בריאות הנפש אבל לדעתי זה לא הכיוון. הייתי אולי משקיע בלתת סל שיקומי פסיכולוגי".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב התבטא בכמה הזדמנויות בעד בשורה כלשהי בתחום בריאות הנפש. יש לציין כי אף תרופה בתחום הטיפול בדיכאון לא הגיעה השנה לדיונים הסופיים. במהלך הדיונים הסופיים נרשמו הפסקות יזומות על מנת לפתור את המשבר בין אלו שתמכו בהכנסת המימון לבין אלו שהתנגדו לו ותמכו בהכנסת אחד החיסונים לסל, ובהם החיסון נגד החיידק האלים מנינגוקוק או החיסון החדש נגד RSV.
בר סימן טוב אמר עם אישור הסל החדש: "זו שנה מורכבת עבור מדינת ישראל, מערכת הבריאות פעלה וממשיכה לפעול בעצימות גבוהה מאוד החל מהשבעה באוקטובר. יחד עם הטיפול בפצועים הרבים ובמתן מענה נפשי עבור כל מי שזקוק לכך אנחנו נדרשים להמשיך ולתת מענה לישראלים גם בתחומי השגרה. אנחנו ממשיכים לתת מענה לחולים וכן פועלים למניעת מחלות ולמען בריאות הציבור. היום אנחנו שומרים וממשים את אחד העקרונות החשובים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי - ערבות הדדית. אנחנו מבטיחים זמינות לטכנולוגיות המתקדמות ביותר באופן אוניברסלי לכלל התושבים.
"ביום הזה אנחנו תמיד מסתכלים בגאווה ובסיפוק על כך שנתנו מענה לחולים, אך זוכרים לצד זה גם את החולים שלא קיבלו מענה השנה, ומקווים שנצליח לתת להם מענה בשנה הבאה".
יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה, הוסיפה: "אני סבורה שהצלחנו להשיג עדכון מגוון ומתקדם ביותר לסל הבריאות הניתן במימון ציבורי לאזרחי ישראל. נתנו הרבה תרופות וטכנולוגיות שמטרתן למנוע מחלות אבל גם הרבה תרופות שנותנות בריאות, הקלה על סבל והארכת חיים. עבורי זהו גם יום עצוב על אותם חולים שעבורם לא הצלחנו להכליל טכנולוגיות חדשות ואני כולי תקווה שהטכנולוגיות עבורם יכללו בסל התרופות של השנה הבאה".
חיסונים חדשים נותרו מחוץ לסל
כאמור, באופן חריג אף חיסון לא נכנס השנה לסל התרופות – החלטה שהתקבלה לאחר ויכוח ארוך בין חברי הוועדה. החיסונים Bexero נגד חיידק המנינגוקוק שנחשב למסוכן במיוחד עבור תינוקות והחיסון Beyfortus נגד נגיף ה-RSV שעלול גם כן לסכן תינוקות.
מעבר לעלות הגבוהה הנובעת מהמספר הגבוה של המחוסנים, היו סיבות נוספות לדחייה. "אחד הנושאים שאנחנו נאבקים בהם הוא העלאת שיעורי ההתחסנות שנמצא בירידה לעומת שנים קודמות לקורונה", אמר אחד מחברי הוועדה. "המאמץ השנה הוא לנסות להעלות את שיעורי ההתחסנות בכל מיני אזורים במקומות שבהם יש ירידה ולכן תוספת חיסונים צריכה לבוא על הפלטפורמה הקיימת".
אחד מחברי הוועדה קידם במיוחד את נושא החיסונים, והפתרון שעליו הוחלט בסופו של דבר הוא מימון הפעלת ניידת חיסונים למתן חיסוני החובה לאזורים שבהם שיעורי ההתחסנות נמוכים.
ד"ר כרמיל עזרן, מנהלת מחלקת טכנולוגיות רפואיות במכבי שירותי בריאות וחברת ועדת המשנה של סל הבריאות: "בסל השנה יש בשורות שרלוונטיות לאוכלוסיות מאוד רחבות וגם לאוכלוסיות קטנות יותר. התרופה לגמדות משמעותית לאוכלוסייה שמתמודדת עם המחלה. באשר לסקר הגנטי לפני היריון ולידה, המטרה שלו היא למצוא נשאות למחלות גנטיות. כיום נערך הסקר על פי מוצא, אך ההבנה היא שמדינת ישראל היא לא מה שהייתה ויש הרבה יותר 'התערבבות'. כעת הסקר יהיה אחיד ולכולם, לא לפי מוצא. הוא צפוי להיכנס סביב ספטמבר".
באשר לטיפולים ל-ADHD, אמרה ד"ר עזרן כי "יש הרבה השפעות נלוות להפרעות קשב וריכוז על הנפש ולכן התרופות הן תחת הקטגוריה של בריאות הנפש. התרופות הללו עולות לסל כבר כמה שנים, ובכל שנה הן נבחנות. בסוף הכול חשוב וחייבים לוודא שכל סוגי המטופלים מקבלים מענה. אין סיבה שתרופות לסוכרת יהיו בסל ותרופות ל-ADHD לא. אין סיבה שאנשים יצטרכו שיהיה להם שב"ן כדי להיות מטופלים ל-ADHD. מדובר על תרופות בעלות גבוהה והתפקיד של הסל הוא לדאוג לכל אזרחי ישראל ולא רק למי שברשותו שב"ן. יש לציין כי התרופות הללו כבר בסל לילדים. למבוגרים לא הייתה עד היום אף תרופה ל-ADHD".
היא ציינה כי בשנה שעברה נכנסו לא מעט חיסונים כמו חיסון נגד שלבקת חוגרת, דלקת ריאות ו-HPV. "השנה עמדו בפני הוועדה חיסונים חדשים אך אי אפשר לתת את הכול בסל בתקציב הקיים. בסופו של דבר זו בחירה מאוד קשה וכואבת שוועדת הסל נאלצת לעשות".
האיגוד לרפואת ילדים תקף בחריפות את החלטת ועדת הסל נגד החיסונים. יו"ר האיגוד פרופ' צחי גרוסמן: "העובדה שוועדת הסל מתעלמת מחיסונים חשובים ומצילי חיים אלה ומונעת את הכללתם בסל מקוממת ביותר. אנחנו, רופאי הילדים, זועקים את זעקת המחאה בשמם של כל ילדי ישראל. זו אינה יותר שאלה של שיקולי מחיר או עלות כלכלית. זו גישה מוטעית שנובעת משיקולים מוטעים. חבל מאוד שהוועדה לא שמה לנגד עיניה את בריאותם ושלומם של ילדי ישראל. בכך, למרבה הצער, היא מועלת בתפקידה".
פורסם לראשונה: 17:12, 22.02.24
