זה בנפשנו: מערכת בריאות הנפש אחרי מגפת הקורונה
(צילום: איציק זוהר, אסף איווס, אפי זורובסקי, רחף CRS)
"ההערכות שלנו בתחילת המגפה – שכ-10% מהאוכלוסייה יזדקקו לטיפול פסיכיאטרי - הולכות ומתאמתות והמספרים אף עוברים את התחזיות. 10% זה אומר כמעט מיליון נפש". אומר ד"ר צבי פישל, יו"ר המועצה לבריאות הנפש, בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות" השבוע.
"אנחנו יודעים שבזמן קטסטרופות אין עלייה באובדנות, העלייה מגיעה אחר כך, מזה אנחנו חוששים. אנחנו חוששים שבסופו של דבר המצוקה שהולכת וגוברת, שגורמת לחרדות ולדיכאון, להפרעה בתפקוד, לבעיות משפחתיות ולבעיות של אלימות - תביא גם למקרים של אובדנות. ממשלת ישראל חייבות לעשות הכול כדי למנוע את הסכנה הזאת".
עוד ב"ועידת הבריאות":
מערכת בריאות הנפש, טוען ד"ר פישל, לא בנויה לעומסים שיש עליה, "ולא מספיק גמישה כדי לשנות את מה שצריך. אנחנו חייבים לנקוט בפעולה דחופה, להגדיל את שעות הקבלה, לעשות משמרות שניות, פרויקטים לקיצור תורים, והכול - כדי שיהיה אפשר לצמצם את הנזקים ככל האפשר, אחרת הם רק ילכו ויגדלו. הנזקים מצטברים גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית".
מה יש במגפה הזאת שגורמת לה להשפיע על נפש האדם באופן כל כך משמעותי?
"המגפה, כמו כל סטרס גדול שאנחנו חווים אותו, מטלטלת אותנו וגורמת לנו לא להיות מסוגלים להשתמש במנגנוני ההגנה הרגילים בהם אנחנו משתמשים כדי לחיות את חיי היום יום שלנו. אנחנו עוברים בה מגורם חרדה אחד לשני: אם בהתחלה חששנו מהסכנה הבריאותית, שאנחנו נחלה או נמות, ואחר כך חששנו שהמערכת הכלכלית והמערכת החברתית שלנו יתמוטטו. היא גם גורמת לכך שלא נוכל להתמודד נכון ולא נוכל לחזור לוול ביינג (Well Being), לשלווה לשגרה שלנו שטיפחנו כל כך הרבה שנים כדי לחיות חיים טובים מבחינה נפשית".
1 צפייה בגלריה
"בכל התופעות הפסיכיאטריות, ככל שאתה מתמהמה כך המחלה קשה יותר והסיכוי להחלמה קטן יותר" ד"ר צבי פישל
(צילום: יריב כץ)
מנתוני המועצה לבריאות הנפש עולה, שכ-4% מהאוכלוסייה דיווחו על פנייה לקבלת עזרה נפשית. "לצערי שליש מהם פונים לקבל עזרה נפשית פרטית, כיוון שאין להם את היכולת להמתין בתור במערכת שממילא קורסת", אומר ד"ר פישל. "היו ניסיונות של משרד הבריאות לעזור עם שלושה טיפולים מקוונים, אבל הם לא הגיעו לכל האוכלוסייה ולכן אנשים לא נעזרו בזה מספיק, ואנחנו רואים עכשיו את התורים הולכים ומתארכים".
מה המשמעות של אי מתן מענה לאוכלוסיות במצוקה בזמן אמת?
"בכל התופעות הפסיכיאטריות, ככל שאתה מתמהמה כך המחלה קשה יותר והסיכוי להחלמה קטן יותר. ברור שצריך לקבל טיפול עכשיו ומייד, לא רק כדי שהמצוקה תהיה קטנה יותר אלא כדי שהנזק ההמשכי יהיה קטן ככל האפשר".
"בצוות המומחים שמייעץ לפרויקטור הקורונה אין אנשי בריאות הנפש ואין פסיכיאטרים. בוועדת סל הבריאות לא יושב איש בריאות הנפש, למרות שאנחנו יודעים ש-30% מהאנשים יסבלו ממחלה פסיכיאטרית כלשהי"
לאורך כל המשבר הייתה התייחסות תמידית למצב הבריאותי, לעלייה בתחלואה, אבל המצב הנפשי כמעט שלא עולה על סדר היום, למה זה?
"זה קיים עוד מלפני המשבר, כי אנשים לא רוצים להסתכל לכיוון של החולה הפסיכיאטרי, לא רוצים לעזור למשפחה שלו. אנשים לא מעריכים את המערכת הרפואית הפסיכיאטרית ושמים אותה הרחק משדה הראייה שלנו. באה הקורונה ומחייבת אותנו להתעורר.
"בצוות המומחים שמייעץ לפרויקטור הקורונה אין אנשי בריאות הנפש ואין פסיכיאטרים. בוועדת סל הבריאות לא יושב איש בריאות הנפש, למרות שאנחנו יודעים ש-30% מהאנשים יסבלו ממחלה פסיכיאטרית כלשהי. זאת אומרת שיש משהו בסטיגמה שאני כפסיכיאטר חווה יום יום, וכבר כמה שנים טובות אנחנו מנסים להעלות את זה למודעות.
"גם משרד האוצר צריך להבין שאחרי עשרות שנים של הזנחה, הוא צריך לפתוח את הארנק ולהשקיע את מה שצריך כדי להצעיד את מערכת בריאות הנפש לאן שמערכת הרפואה הכללית שלנו נמצאת. לא יותר, לא לממוצע העולמי אפילו. מגיע לאזרחי מדינת ישראל לקבל את הטיפול שאפשר לתת להם".
הצרכים של הגילאים השונים שונים והמצוקות שונות. ממי אתה הכי מודאג עכשיו?
"אנחנו מאוד שמים לב לילדים ולקשישים, אבל אנחנו שוכחים את גיל הביניים, אנשים בני 35 עד 45, אנשים שהתחילו קריירה, או השקיעו בעסק עצמאי, לקחו הלוואות, לקחו משכנתא, אנשים שהתחילו להקים משפחה ויש להם ילד או שניים קטנים. והאנשים האלה פתאום נפלטו ממעגל העבודה, יצאו לחל"ת או שפוטרו, נכנסו לסגר בבית למערכת מאוד מלחיצה - בית קטן, ילדים קטנים שאין לך מה לעשות איתם, מתח ולחץ גדולים מאוד. צריך לדאוג לאוכלוסייה הזו ולהקל את המצוקות שלה בפתרונות מידיים, כמו לאפשר להם יותר לצאת החוצה ולתת רשת ביטחון כלכלית כלשהי שתוכל להרגיע את החרדה. אחרת, יש יותר אלימות, יש יותר מתח בתוך המשפחה, יותר מקרי גירושים ויותר ילדים עם הפרעות. זה העתיד שלנו אחרי הכול".
מה הצעדים הראשונים הדחופים ביותר שהממשלה החדשה צריכה לעשות כדי להנשים את המערך הזה של בריאות הנפש?
"לשולחן הממשלה הקודמת הובא לאישור סכום של 150 מיליון שקל, קפסולת קורונה, שהייתה צריך להינתן למערכת בריאות הנפש כדי לטפל במקרים הדחופים שמציפים אותה. מדובר על תקציב שיאפשר משמרות שניות, להחזיר אנשים מפנסיה, להוסיף אנשים מהמגזר הפרטי כדי לא לעכב את התורים. צריך קודם כול להפשיר את התקציב הזה ושהאוצר יפסיק למצוא תירוצים למה לא".
אתם מתריעים במשך שנים שאין מספיק תקנים ושזמני ההמתנה ארוכים.
"נכון ואנחנו פועלים בכל הכיוונים, בתקשורת, כיוונים פרלמנטריים, אפילו הגשנו עתירה לבג"צ כדי שיהיה איזשהו פתרון משפטי שיחייב את המדינה להסתכל על הבעיה ולתת לה פתרון - כי ככה אי אפשר להמשיך".
