ההכרזה של המיליארדר אילון מאסק על ההשתלה הראשונה במוח אנושי של השבב שפיתח הסטארט-אפ שלו "נוירלינק" הציתה את הדמיון ברחבי העולם ובעיקר הציתה תקווה בקרב נכים. משיחות עם מומחים בכירים, נראה כי ארוכה הדרך עד שהפיתוח הזה יהפוך לנגיש. יש קשיים רבים מאוד בדרך, כולל הסיכון לזיהומים מסכני חיים, וגם שאלות אתיות.
שאלנו את פרופ' רונן שגב מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב ואת פרופ' יובל ניר, חוקר מוח מאוניברסיטת תל אביב, על משמעויות ההכרזה של מאסק - ויש להם כמה תובנות מעניינות. צפו בריאיון עם פרופ' רונן שגב:
כיצד פועלת הטכנולוגיה של נוירלינק?
פרופ' ניר: "ההתקן של נוירולינק כולל שבב ומספר רב (יותר מאלף) אלקטרודות זעירות וגמישות בגודל דומה לשערות המוחדרות לקליפת המוח בניתוח רובוטי. האלקטרודות מזהות שינויים בשדות חשמליים במוח, כולל פוטנציאלי פעולה ("ספייקים") בתאי עצב (נוירונים) בודדים. פעילות זו מכילה מידע הקשור למחשבות ופעולות שהאדם מדמיין, מתכנן, ומעוניין לבצע, וכך ניתן לתרגם את אותן מחשבות להוראות שמפעילות 'ממשק אדם-מכונה', כלומר ממשק שליטה למחשב והתקנים ממוחשבים שונים".
פרופ' שגב מציין כי "המטרה של הטכנולוגיה הזו הוא לגרום לשליטה של אדם על מכונה, לדוגמה זרוע רובוטית, על-ידי בניית ממשק ישיר שמבוסס על קריאת אותות חשמליים ישירות מהמוח. הטכנולוגיה של נורלינק פועלת באמצעות הכנסת אלקטרודות למוח ורישום של פולסים חשמליים תאי עצב בודדים. האות מהאלקטרודות מוזן למחשב שבזמן אמת מפרש את האותות ומחליט כיצד להפעיל את המכונה".
האם עצם השתלת השבב במוח אנושי מהווה פריצת דרך?
פרופ' שגב: "לא, זה בוצע בעבר על ידי מוסדות מחקר באקדמיה וכמה חברות שמפתחות ממשקי מוח מכונה. גורמים אחרים מתקדמים יותר מאשר נוירולינק. בעבר הראו שליטה בזרוע רובוטית על-ידי חיבור ישיר למוח של אדם משותק בניסוי אחד והשבת יכולת דיבור למטופלת בניסוי אחר". פרופ' ניר מוסיף: "השתלת התקנים דומים של 'ממשק מוח-מכונה' קיימת כבר מאז תחילת שנות האלפיים במחקר מדעי בסיסי בבעלי חיים ובכמה חולים נדירים".
באיזה שלב נמצא הניסוי של נוירלינק?
פרופ' ניר: "לאחר תקופה של מחקר ופיתוח בבעלי חיים, השבוע דווח לראשונה על השתלה ראשונית בחולה משותק. להבנתי, במהלך השנה הקרובה ישתילו שבבים לחולים נוספים ויחל ניסוי קליני מסודר שבו בודקים באופן שיטתי את היכולות, המגבלות, והסיכונים האפשריים של שימוש בהתקן. כך יהיה ניתן לקבל אישור שימוש בהתקן זה באופן יותר שגרתי לחולים עם שיתוק מסוג מסוים, ואולי בעתיד (כך החברה מקווה) גם באנשים בריאים".
פרופ' שגב מציין כי "יש לא מעט חברות שעוסקות בתחום, רק מעט חברות הגיעו למצב שהן ממש משתילות שבבים בבני אדם. זה בהחלט ציון דרך חשוב לנוירלינק שהופך אותה לחברה בקבוצה קטנה ומובחרת של חברות שביצעו את זה".
עד כמה אנחנו רחוקים מהיום שבו נכים וכרותי גפיים (שרבים מהם אנחנו רואים כעת במחלקות השיקום) ייהנו מהאפשרות להשתיל שבב כזה במוחם?
פרופ' שגב אומר ש"כדי שהטכנולוגיה הזו תהיה בשימוש, היא צריכה להיות בטוחה, ניתנת ליישום בקלות יחסית ויציבה מספיק. אף אחת מהטכנולוגיות שמייצרות ממשק בין מוח למכונה לא עונות על הדרישות הללו. אם את שואלת אותי אם אני הייתי מוכן שישתילו לי שבב במוח, התשובה היא לא. מדובר בניתוח אלקטיבי, נכנסים לתוך המוח. זה לא משהו שאדם רציונלי יעשה בצורה פשוטה. ברגע שאתה נכנס למוח, אתה מכניס שבב יכולים להיכנס דרכו זיהומים. האם אדם ייכנס מרצונו לניתוח מוח שעלול לקצר את תוחלת החיים שלו ב-20 שנה?".
לדברי פרופ' שגב, "כל ניסוי עם חולה משותק בנוי בשביל החולה הספציפי והטכנולוגיה נתפרת במיוחד לאדם הספציפי. לא ברור כמה הטכנולוגיה הזו יציבה מכיוון שבכל השתלה במוח יש בעיות יציבות לאורך זמן וכמובן בטיחות. לא ברור אם הטכנולוגיה הזו בטוחה לאורך זמן. לדעתי, המרחק עדיין גדול ליישום נרחב של הטכנולוגיה".
פרופ' ניר מוסיף: "זה תלוי עד כמה הניסוי הקליני יעבוד טוב או שבמהלכו יתגלו סיכונים ומגבלות ויהיה צורך במחקר ופיתוח כדי להביא לשיפור. להערכתי, גם בתסריט האופטימי ביותר, יעברו כשנתיים שלוש עד ליישום נרחב יותר".
מיהם המתחרים של נוירלינק בתחום הזה של השתלת שבבים במוח?
פרופ' ניר: "חברות מתחרות כוללות את סינכרון, בלקרוק, נוירוטק ואחרות. לכל אחת מהחברות אסטרטגיה קצת שונה. למשל, סינכרון מאמינה בגישה שהאלקטרודות מושתלות לתוך כלי דם ולא ישירות לרקמת המוח. בלקרוק, שפיתחה בעבר מערך אלקטרודות בשם Utah array, מקדמת השתלה של מערך רישום זה בשיתוף עם ClearPoint Neuro. יש חברות שמאמינות במיקום האלקטרודות על פני שטח המוח שאינן חודרות לרקמה וכך יש פוטנציאל לעבודה במשך תקופה ארוכה יותר עם פחות סיבוכים".
אז זה סוג של מדע בדיוני כרגע או תקווה קלושה בשילוב עם מכונת היח"צ שנקראת אילון מאסק?
פרופ' ניר אומר ש"זה לא מדע בדיוני. במציאות יש כבר חולים משותקים שיכולים לשלוט במידה מסוימת על מחשב בכוח המחשבה. אולם, יש גם אתגרים משמעותיים (למשל טכנית: רישום רצוף של אותות איכותיים לאורך חודשים ושנים בזמן שהמוח עלול לפתח תגובה לנסות לדחות את השתל). כמו כן, המעבר שמאסק מדמיין ומציע מטכנולוגיה רפואית למשותקים ועד שימוש של אנשים בריאים המעוניינים בכך כולל סוגיות אתיות כבדות משקל.
"חלק מההתלהבות מהחברה הזו בהחלט קשורה לכך שמאסק הוכיח בעבר שכאשר הוא 'מתלבש' על משהו – בין אם מדובר במכונית חשמלית (טסלה) או בטיסות לחלל (spaceX), הוא מסוגל להפוך את החברה למובילה עולמית בתחום".
פרופ' שגב זוקף לזכותו של אילון מאסק, "שהוא בהחלט משקיע זמן ומימון בבעיה שהיא ראויה ובהחלט יכולה להתקדם על ידי מימון מסיבי כפי שהוא מספק. עדיין, יש כאן בהחלט מכונת יחסי ציבור משומנת שלא הראתה הצלחה עדיפה על המתחרים בין אם באקדמיה או בתעשייה".
ברמה הפילוסופית, מה עלול לקרות כשלאנשים יהיה את הכוח להפעיל מכונות באמצעות המוח שלהם?
פרופ' שגב: "זו שאלה אתית חשובה, אני חושב שאני יותר מוטרד מהשאלה האתית של לתת למישהו כמו אילון מאסק גישה ישירה למוח שלי. אז אתה יכול לדמיין דברים כמו קריאת מחשבות ושליטה בעצם במוח מרחוק. אלה דברים שהם מסוכנים גם מנקודה אתית והם לא פתורים".