כמה ימים אחרי שנילי ביקרה עם בנה בן ה-5 במספרה, היא ראתה קרחת בחלק האחורי של ראשו. "פניתי מיד לרופאת עור. השאלה הראשונה שהיא שאלה אותי הייתה אם היינו במספרה. כשעניתי שאכן היינו, תהליך הזיהוי והאבחון של הפטרייה היה מהיר. התחלנו מיד בטיפול משולב שכלל תרופה דרך הפה, משחה ושמפו מיוחד. לשמחתנו, הגילוי המהיר אפשרו לשיער לחזור ולצמוח בחזרה, והסיפור הזה כבר מאחורינו", היא אומרת, "לספר הזה אנחנו כבר לא נחזור".
הסיפור של נילי ובנה אינו היחיד, כפי שמתברר. לדברי ד"ר אפרת בר אילן, מומחית לרפואת עור ורופאת עור ילדים בכירה במחוז דן פתח תקווה בכללית. "בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית ומדאיגה של פטרת הממוקמת באזור הקרקפת - טינאה קפיטיס (Tinea capitis) או בשמה העממי גזזת. מחלה זו הייתה שכיחה בארץ בשנות ה-50 של המאה הקודמת, בעיקר בקרב ילדים. מגפה זו שככה, אך לפני כעשור, עם כניסת מהגרים רבים מאפריקה, החלה שוב להרים את ראשה".
ד"ר בר אילן אומרת כי "המחלה שהחלה מאוכלוסיות המהגרים, זלגה והתפשטה ובשנים האחרונות הפכה להיות שכיחה בכל חלקי הארץ. מדובר במחלה פטרייתית התוקפת במקרה זה את עור הקרקפת וזקיקי השיער. המחלה מידבקת מאוד ופוגעת בעיקר בילדים".
לעיתים, מקור המחלה הוא לא צפוי, ועלול להגיע מחיות הבית שלכם. דנה, אם לילדה בת חמש וחצי, מכירה את זה מקרוב. "לפני שנה ראיתי פתאום שהבת שלי מגרדת את ראשה. היו לה פצעים קטנים בראש בגלל מכת כינים שהילדים סבלו ממנה, אבל מצבה הלך והחמיר ועל ראשה הופיעו קרחות מרובות וגלדים.
דנה הגיעה עם בתה לרופאת עור ואחרי תשאול ובדיקות רבות ודחופות, התברר שגור החתולים שרק הגיע לבית שרט כפי הנראה את ראשה והדביק את בתה בפטרייה. "התחלנו בטיפול אינטנסיבי שכלל סוגי תרופות שונים, ולאט לאט הגלדים והקרחות נעלמו. גם גור החתולים טופל אצל וטרינר, והיום כבר כמעט ושכחנו מהסיפור", היא אומרת ומזהירה, "אם אתם רואים משהו בראש של הילדים, אל תחכו, לכו ישר לרופא".
ד"ר בר אילן מסבירה מהן דרכי ההידבקות: "הפטרייה מועברת במגע ישיר בין אדם לאדם או עם בעל חיים נגוע, כמו כן תיתכן הדבקה דרך מגע בחפצים כגון ביגוד, מגבות, מצעים מסרקים ועוד. צורת הדבקה שהפכה לשכיחה יותר ויותר בתקופה האחרונה היא הידבקות במספרות ובעיקר באמצעות מכונות גילוח שלא חוטאו בצורה נאותה. רוב המטופלים שמגיעים אליי למרפאה מספרים על ביקור במספרה כמה ימים עד שבועות לפני הופעת התסמינים. רובם בנים שהתספורת שביצעו כללה מכונת גילוח".
יקי גולברי, ספר ובעל רשת מספרות גולברי אומר כי הספרים מודעים לקיום הפטרייה, וחשוב מאוד לבדוק שהציוד עובר סטריליזציה בין לקוח ללקוח. "אם אנחנו מקבלים לקוח ואנחנו מזהים כי הוא עלול להיות עם פטרייה, אנחנו לא מקבלים ומבקשים ממנו לפנות לרופא".
כיצד מזהים את המחלה?
התסמינים העיקריים הם הופעת אזור דמוי טבעת עם קשקש על פני הקרקפת. ככל שהפגיעה בזקיקי השיער תחמיר כך גם השיער ינשור ובאזור תופיע קרחת. חלק מהילדים יתלוננו על גרד ובמקרים חמורים עלול להופיע זיהום או תגובה דלקתית קשה באזור ואז ייתכן שיופיעו תסמינים נוספים כגון כאב, חום, הגדלה של בלוטות לימפה בצוואר ואף הותרת צלקות בעור הקרקפת. אם יופיעו צלקות, יש אפשרות של אובדן השיער באזור לצמיתות. מאחר שהמחלה מידבקת, הפריחה עלולה להתפשט, תחילה לצוואר ולעורף, ואם לא תטופל גם ליתר חלקי הגוף.
איך מטפלים?
הפטרייה במקרים אלו נמצאת בתוך זקיקי השיער לכן טיפול מקומי לא יהיה יעיל במרבית המקרים ויהיה צורך במתן טיפול בסירופ או בכדורים. במהלך הטיפול יש להקפיד על הנחיות הרופא המטפל בנוגע לצורך ותדירות בדיקות דם שעל הילד לבצע.
במקביל, חשוב להשתמש בשמפו אנטי-פטרייתי, יש לחפוף היטב את הקרקפת ולהותיר את השמפו על פני הראש כ-7 דקות טרם שטיפה. כמו כן מומלץ לבצע בדיקת פטרת לפני התחלת הטיפול. גם לצורך הוכחת המחלה וגם לאתר את סוג הפטרייה. מאחר ושחלק מהזנים מגיבים פחות טוב לטיפולים ספציפיים, המידע על סוג הפטרייה יכול לעזור במקרים של תגובה חלקית לטיפול וכך רופא העור יוכל להתאים לילד את הטיפול המיטבי. אם יש חיית מחמד בבית יש לקחת לווטרינר לבדיקה וטיפול במידת בצורך.
ד"ר בר אילן מדגישה שהופעה של קרחת על פני הקרקפת יכולה להופיע מכמה סיבות, לא רק מפטרייה. "לכן, אם מופיעים קרחת, קשקשים, גרד או כל תסמין אחר יש לפנות לרופא עור לקבלת אבחנה נכונה והתחלת טיפול מתאים".