המציאות התהפכה לנו, השגרה נעלמה, המידע וההתמודדות מציפים אותנו. אנחנו כואבים, כעוסים, דואגים, לא ישנים, דרוכים, מחפשים עוד משהו לעשות או רגע לנוח מהכל, והפיתרון של רבים הוא לאכול. לאכילה שלנו או להימנעות ממנה בימים אלו יש תפקיד חשוב. הצורך הפיזיולוגי הכל כך בסיסי הזה מקבל תפקיד רגשי חשוב בסדר היום שלנו. אנו חשים כי האכילה מנרמלת מעט את המציאות, היא מובילה למעט רוגע או נחמה.
קראו עוד:
מיכל סוקמן, מנהלת תחום תזונה מחוז מרכז, מכבי שירותי בריאות, מסבירה שכאשר אנו מכינים את האוכל, מאכילים ואוכלים, אנחנו עסוקים במשהו משמעותי. אנו מזינים את עצמנו ואת הקרובים לנו באהבה, בתשומת לב בדאגה. אנחנו מטפלים בעצמנו ובקרובים לנו. אם בימים כתיקונם, המושג "אכילה רגשית" הוא מושג שמקבל משמעות שלילית, בימים אלו זהו כלי אמיתי להרגעה ועוגן חשוב לשגרה ולמציאות מוכרת. זה בסדר גמור לאכול מעט יותר. זה בסדר לאכול אוכל שנתפס כמנחם וכיפי יותר. לפעמים נמצא את עצמנו אוכלים יותר פעמים ביום, גם זה בסדר.

כשהאכילה עלולה להצביע על מצוקה

יחד עם זאת, עלינו להיות קשובים לעצמנו ולקרובים אלינו. לאפשר לעצמנו לאכול יותר בחופשיות אך לא לזנוח לגמרי את הרגלי האכילה הנכונה. כדאי, למשל, לאכול ולהציע אוכל מנחם יותר כארוחה ולא בנוסף. חשוב לבחור מה נאכל מתוך השפע המנחם, ולא להכין ולהציע כל מאכל שטעים ומנחם ביחד. עוד מומלץ להקפיד לאכול ליד שולחן, לשים את האוכל על צלחת ולאכול תוך שימת לב. בצורה זו, נהנה באמת מהאוכל.
1 צפייה בגלריה
אכילה רגשית 5אכילה רגשית 5
במצבים קיצוניים האכילה היא למעשה ניסיון לכבות, להקהות את הכאב וחוסר האונים, ללא הצלחה
(צילום: Shutterstock)
ישנם שני מצבים בהם האכילה הופכת מכלי מנחם, נכון ולגיטימי למצב שמלמד על קושי גדול מדי.
האחד, אכילה מוגזמת מבחינת כמות ותדירות שאינה נפסקת ושאינה מובילה לרגיעה. במצבים אלו, האכילה מלמדת על מצוקה גדולה מאוד. חוסר יכולת להתמודד עם הרגשות ועם המצב. האכילה היא למעשה ניסיון לכבות, להקהות את הכאב וחוסר האונים, ללא הצלחה.
מצב הקיצון השני הוא עצירת אכילה. דיכוי תיאבון מוחלט או כמעט מוחלט שמוביל לשעות ממושכות של צום. גם מצב זה מלמד על מצוקה וקושי רגשי משמעותי. זה לא הזמן לדיאטה.
בשני המצבים הללו מומלץ קודם כול לפנות לאחד מקווי וגורמי הסיוע הרגשי המוצעים על ידי כל קופות החולים והגורמים המטפלים. שנית, נמליץ על יצירת סדר יום קבוע באכילה. חשוב לייצר שלוש ארוחות ביום בהן כל אבות המזון. פחמימה מורכבת, חלבון ומעט שומן מהצומח. למי שמתקשה לאכול, מומלץ לבחור בפרוסת לחם עם גבינה או חומוס ומעט זיתים לדוגמה או יוגורט ופרי.
למי שמרבה באכילה, מומלץ לשים בזמן הארוחה על צלחת את האוכל שבחרנו לאכול ואת שאר המזון להחזיר למקרר או למזווה - כך שיהיה פחות זמין. כמו כן, מומלץ לקבל החלטה להימנע מאכילה מול המסך. אם תבחרו לאכול, תאכלו, אך כבו קודם כל את המסכים ואת שטף המידע ושבו בנחת ברוגע ליד שולחן. ההגבלה הזו תסייע להרגיש את השובע ולצמצם את הצורך באכילה מוגברת. סוקמן ממליצה לנצל את הארוחות המשפחתיות לסגור את המסכים ואת שטף הדיווחים ולשוחח על דברים אחרים. זו הזדמנות להרים את העיניים ולראות את ההורים, את הילדים, את החברים והמשפחה ולשוחח על משהו שגרתי, על היום שעובר או על משהו מצחיק שקרה.
גם דניאל בן חפר, דיאטנית קלינית, מציעה כלים להתמודדות טובה יותר עם אכילה בזמן לחץ ומצוקה.

הכירו את ההתנהגות הצעד הראשון להתמודדות ומיתון התנהגות תזונתית לא רצויה (אכילה רגשית, חוסר תיאבון וכדומה), הוא פשוט לזהות שאנו עושים זאת. זיהוי הסיבה שאנו אוכלים כרגע בגלל רגש כואב, מתח או לחץ טבעי. לכן, מומלץ להזכיר לעצמך: אני בן אדם שעובר כרגע משהו מאוד מלחיץ ואני מתמודד איתו בצורה מאוד אנושית.
אל תשפטו את עצמכם ובחרו בחמלה עצמית נקטו גישה של נדיבות, כנות וטוב לב כלפי עצמכם. רבים שמתמודדים עם אכילה במצבי מתח ולחץ, מדברים בדיבור עצמי שלילי. זכרו, ששיפוט עצמי לא משרת אותנו כאן. במקום לכעוס ו"לרדת" על עצמנו בחרו בדיבור עצמי חיובי. "אני מתמודד/ת עם אתגרים תזונתיים יותר מהרגיל כעת", "כמו כולם, אני חווה ימים קשים ועצובים וזה בסדר אם אכלתי לא כבדרך כלל והפרזתי עם המתוקים", "יש לי היכולת לזהות רגשות ולענות לצורך באכילה בדרכים בריאות". המטרה היא ליצור דיבור פנימי שיתמקד בהתמודדות חיובית ובפעילויות אפשריות להתקדם מכאן לשיפור הסיטואציה. זה יכול להקל על הלחץ ולעזור לפתח יכולת להתמודד עם אתגרי התזונה הרגשיים.
שמרו על סדר הארוחות שמירה על סדר ארוחות יציב ומסודר (כמו: בוקר וערב או בוקר, ביניים, צהרים; ביניים וערב) יכול לשפר את תזונתכם, להפחית אכילה רגשית ולתרום לבריאות הפיזית והמנטלית בימים אלו. שמרו על הסדר שלו אתם רגילים ויודעים שהוא טוב לכם. סדר ושליטה בתכנון הארוחות היומי יכולים להגביר תחושת רגיעה ויציבות, לשפר את השליטה באכילה ולמנוע אכילה ריגשית קיצונית.
תכננו את הארוחות הקדישו מחשבה ליצירת תוכנית מעשית למה אני הולך לאכול היום. תכנון ארוחות בריאות מהווה חלק חשוב מיצירה ושמירה על אורח חיים בריא. ארוחה בריאה מספקת לגופנו חומרים מזינים, ויטמינים, מינרלים ואנרגיה הנדרשת לגוף.
שימו לב לגודל המנה האם זו הכמות הרגילה? הימנעו מאכילה על הדרך, מתוך הסיר או ישירות מהקערה. אכילה מסודרת מצלחת מהווה כלי חשוב מבחינה תזונתית ופסיכולוגית. צלחת מגבילה את כמויות המזון שניתן לשים עליה ובכך מסייעת לשמירה על גודל המנה. כמו כן, היא מהווה כלי נהדר לשילוב נכון של אבות המזון, יכולה להבטיח שאנו אוכלים מכל המאקרו-נוטריאנטים הדרושים: חלבונים, פחמימות ושומנים.
קיימו ארוחות משפחתיות ללא צפייה במסך
דניאל בן חפר דיאטניתדניאל בן חפר
ודאו כי אתם וילדיכם נמנעים מלאכול בהיסח הדעת מול מסך הטלוויזיה, המחשב או הטלפון. הימנעו מהתעדכנות במדיה החברתית בזמן האכילה (פייסבוק, אינסטגרם וכדומה). במקום זאת, השתדלו לקיים ארוחות משותפות יחד עם בני משפחותיכם, לפחות פעם אחת ביום. ארוחות משפחתיות מאפשרות יצירת סביבה חיובית ונעימה סביב שולחן האוכל, שבה הילדים ואתם יכולים לחלוק, לשתף וליהנות מהזמן ביחד. האכילה במסגרת משפחתית מהווה מקום של רוגע, נחת וחיזוק. הילדים נכנסים למקום ידוע ובטוח היכול לסייע בהענקת תחושת רגיעה ויציבות.
אל תזניחו את הפעילות הגופנית השתדלו להיות יותר בתנועה וקיימו פעילויות ספורטיביות יחד עם ילדכם. בחרו להתעמל יחד בבית, לשחק במשחקי כדור, לצאת במידת האפשר לרכיבה על אופנים, לערוך טיול רגלי בשכונה או לארגן אתגרי ספורט בחצר (שלוש מקלות, יריית חץ וקשת, תופסת, מחבואים וכדומה). פעילות גופנית משמשת כלי יעיל להורדת הסטרס. מבחינה הורמונלית, היא מעלה יצור של אנדורפינים – "הורמוני האושר", ומגבירה ייצור של סרוטונין, נוירוטרנסמיטר שעוזר לווסת את מצב רוחנו. קיום פעילויות ספורטיביות ביחד עם בני המשפחה בתקופות סטרס מהווה לא רק דרך מצוינת לשמור על בריאות פיזית, אלה גם אמצעי יעיל להקל על מצב הרוח ולחזק את הקשר המשפחתי.
הבנה טובה של הרגשות שלנו יכולה להקל על ההתמודדות עם אופן האכילה. סביבה תומכת יכולה לעזור לי ולמשפחתי לקיים סדר יום תזונתי מאוזן יותר ובריא יותר. בין אם זה בן/ת הזוג, חבר טוב או שכן, שיתוף אדם קרוב עם הקושי האישי יכול להקל ולעזור. קשה שלא לפרוק מתחים בתקופה זו, בחרו להיות בחברה טובה סביבכם, צלצלו לאנשים היקרים לכם ושתפו בקשיים אותם אתם חווים. פנייה לאיש מקצוע בנוגע לכל נושא חשובה לשני הצדדים – גם לך כהורה וגם לילדיכם. התמקדות בצרכים ובאתגרים שאת/ה נתקל/ת בהם יכולה לסייע! בחרו לשוחח עם מומחה, מטפל/ת רגשי, דיאטנ/ית או גורם מקצועי אחר שאתם סומכים עליו ויכול לתמוך בכם בצורה נכונה ואפקטיבית.