פאנל מומחים קורונה
(צילום: משה מזרחי)
"אנחנו נמצאים במצב שונה מבחינת ההתמודדות לעומת שנה שעברה. אמנם במספרים דומים מבחינת מאומתים, אבל רק מחצית מכמות החולים הקשים וזאת בזכות החיסון. לכן יש לנו אורך רוח, יותר אורך נשימה, למרות שהגל הזה מדבק יותר ואני חושב שאפשר לנקוט באמצעים יותר קלים מאשר סגר", כך הבוקר באולפן ynet, פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות.
לדבריו, מה שצריך לעשות זה לסיים מהר עם מבצע החיסון השלישי שיצא לדרך ולתת על כך את הדגש. "צריך לעשות את המבצע מהר ולגמור אותו מהר, כי התגובה החיסונית מגיעה מהר וכך ניתן יהיה להגן על עוד אנשים מבוגרים. מאמץ שני שצריך לעשותו הוא השלמת החיסונים לאנשים צעירים יותר. אפשר להגיע לעוד אנשים בדרכים שונות ויצירתיות. ודבר שלישי זה המסכות, הן צריכות להיות איתנו בחללים סגורים, אולי בהתקהלויות מאוד גדולות בחללים פתוחים. אלה הכלים שיש לנו כרגע ואני חושב שהם מספקים".
פרופ' נדב דוידוביץ, מוסיף ואומר בנושא הסגר, כי מדובר ברעיון מסוכן. "סגר זה לא משהו שאתה מפעיל בלחיצת כפתור. האמירות של סגר יעיל וקצר, אין לזה משמעות אפידמיולוגית. ראינו בסגר השלישי שהיעילות שלו הייתה יותר נמוכה".
פרופ' דוידוביץ: "צריך לשדר לציבור שיש כאן קצב הכפלה כל 10 ימים ועוד מעט זה יתקדם יותר מהר. לא צריך להיכנס להיסטריה, ואני לא חושב שהכיוון הוא סגר, אלא שפשוט אנשים יקשיבו להנחיות, עטיית מסכות, אכיפה. האשליה שהחיסון השלישי יפתור את כל הבעיות, היא לא נכונה. צריך לשלב בזה עוד דברים"
לדעתך זה מהלך מסוכן? פרופ' דוידוביץ: "יש לנו עכשיו אפשרות של הגנה רב שכבתית, בזכות החיסונים אנחנו לא נמצאים במצב שהיינו בו לפני חצי שנה, כשהיו לנו מאות רבות של מתים, אבל חיסונים זה לא כל התשובה. צריך לחסן את האנשים שלא התחסנו בחיסון הראשון, ולעשות את זה כמשימה לאומית. אנו די מדשדשים כאן. צריך לפעול להמרצת העניין".
הוא מוסיף ומתייחס לעניין החיסון השלישי: "החיסון השלישי הוא בטוח, הייתה לנו התלבטות אם עכשיו זה העיתוי הנכון לעשות אותו. נצטרך לבחון בשבועות הקרובים עד כמה הוא מונע תחלואה קשה. בחודש הקרוב חייבים להתארגן למוכנות לבית ספר".
היית מטיל מגבלות על התקהלויות קטנות במקומות סגורים? פרופ' דוידוביץ: "צריך להפעיל את התו הירוק במלואו. בכל מקום. זה הדבר הנכון לעשות. חבל שלא עשינו קודם לכן. צריך לשדר לציבור שיש כאן קצב הכפלה כל 10 ימים ועוד מעט זה יתקדם יותר מהר. לא צריך להיכנס להיסטריה, ואני לא חושב שהכיוון הוא סגר, אלא שפשוט אנשים יקשיבו להנחיות, עטיית מסכות, אכיפה. האשליה שהחיסון השלישי יפתור את כל הבעיות, היא לא נכונה. צריך לשלב בזה עוד דברים".
פרופ' גרוטו מוסיף ואומר שבהחלט יש צורך להחיל את התו הירוק, אבל לא להגביל את ההתקהלויות מעבר למה שכיום. "מישהו שאל אותי אם יעשו סגר עולמי של 3 שבועות, הווירוס יעלם? גם חיסונים וגם סגרים לא מעלימים את הנגיף, כי מדובר בנגיף שבא מבעלי חיים וחוזר לבעלי חיים ויכול להתחבא בבעלי חיים. לכן בניגוד למשהו כמו אבעבועות רוח או פוליו שזה מחלות רק של בני אדם שאפשר להכחיד – את הקורונה אי אפשר להכחיד. צריך להתרגל לחיות ואנחנו מקווים מאוד שבסופו של יום הזן הזה יהפוך להיות זן קל שלא עושה משמעות, יחד עם החיסון. כך אנו צריכים לראות את האופק קדימה".
אבל זה ייקח זמן. פרופ' גרוטו: "בהחלט, אבל כרגע הנתון החשוב שאני מסתכל עליו, הוא מספר החולים קשה. בגל הקודם היינו עם מספר אומתים דומה, אבל אז היינו עם 455 חולים קשים, היום אנחנו עם מחצית, הסיבה זה החיסון. לכן אנו עם טווח ביטחון יותר גדול לניהול הסיכונים בצורה מושכלת. אלה מספרים שמערכת הבריאות מצליחה להכיל בכל חורף".
ומה קורה עם הנתונים המגיעים מאנגליה? פרופ' גרוטו: "הסיפור האנגלי מעניין מאוד. יש דברים שאנחנו לא יודעים להסביר, דווקא כשפותחים הכל התחלואה פתאום יורדת. לכן צריך ניהול סיכונים, יש בו גם סבירות מסוימת שהגל הזה יעבור באיזשהו שלב גם אם לא נעשה צעדים, זה קרה גם במקומות אחרים".
ומה קורה בנוגע להיערכות לשנת הלימודים? פרופ' גרוטו: "זה הנושא הכי חשוב להתעסק בו חוץ מהחיסונים ומערכת הבריאות. לדעתי אפשר לפתוח את החינוך באופן מלא כמעט בכל המקומות, אולי במקומות אדומים אפשר קצת אחרת, ולעומת זאת גם לקדם את נושא הבדיקות המהירות כחלק מתהליך החלפת הבידוד, כדי למנוע בידודים ולמנוע תחלואה גדולה. זו שנה שלישית שהחינוך נפגע, כל שנת חינוך שהולכת לאיבוד פוגעת בתוחלת החיים של האוכלוסייה שלנו".