תחליפי סוכר למיניהם, כגון סוכרלוז, סורביטול, אריתריטול וסטיביה, נראים כאופציה בריאה יותר למי שמבקש לקבל את הטעם המתוק בלי הקלוריות שנלוות אליו. אך בשנים האחרונות החלו לעלות חששות שאלו מגבירים עוד יותר את התשוקה שלנו למזון מתוק ומשמין.
מספר מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצאו שצריכה קבועה של מזון ומשקאות המבוססים על ממתיקים יכולה במקום להקל, דווקא להקשות על אנשים מסוימים לרדת במשקל, בשל האופן שבו הכימיקלים מתקשרים עם המוח. כעת מדענים חושבים שהם יודעים מדוע: מחקר חדש ופורץ דרך מצביע על כך שתאים במעיים, שמדווחים למוח שאכלנו סוכר - ולכן קיבלנו אספקה של קלוריות - לא עושים זאת כשמדובר בממתיקים, מה שמשאיר אותנו עדיין עם התשוקה לאוכל מתוק.
קראו עוד:
מחקרים אחרים מראים שהמוח עצמו מגיב אחרת לממתיקים מאשר לסוכר. אחד האחרונים שבהם נערך ב-2021 במכון לסוכרת והשמנת יתר באוניברסיטת דרום קליפורניה, בלוס אנג'לס. המומחים סרקו את מוחותיהם של 74 גברים ונשים לאחר שצרכו סוכרלוז – ממתיק מלאכותי נטול קלוריות, המתוק פי 600 מסוכר.
במהלך סדרת ניסויי מעבדה, המתנדבים התבקשו לשתות מים רגילים, משקה המכיל סוכרלוז או משקה המכיל סוכר. לאחר מכן הם עברו סריקת MRI למדידת זרימת הדם לאזורים שונים במוח, כשהוצגו להם תמונות של מזונות עתירי קלוריות או חטיפים מלוחים.
התוצאות, שפורסמו בספטמבר האחרון בכתב העת JAMA Network Open, חשפו שיעורים גבוהים יותר של זרימת דם - סימן לפעילות עצבית מוגברת - באזורי המוח האחראים לתשוקה למזון, כגון ההיפוקמפוס, לאחר שתיית משקה המבוסס על ממתיקים מלאכותיים, בהשוואה למשקה המכיל סוכר.
בבדיקה נוספת התבקשו הנבחנים לאכול חופשי במזנון בופה, שעתיים לאחר צריכת אותם משקאות. נמצא שאת הכמויות הגדולות ביותר אכלו מי ששתו קודם לכן את המשקה המבוסס על ממתיקים מלאכותיים.
החוקרים הדגישו כי הממצאים שלהם אינם מייצגים קביעה ברורה ונחרצת לגבי הממתיקים. כך למשל, התיאבון המוגבר נצפה בעיקר אצל נשים, ולא אצל גברים. תיאוריה שעלתה בהקשר זה היא שהנשים במחקר היו כולן בשנות הפוריות, תקופה בה המוח מוכוון יותר לחפש מזון וקלוריות שיסייעו לסיכויי ההתרבות וההישרדות שלהן.
לבני אדם יש תאים ספציפיים במעיים שיכולים להבחין בין סוכר לממתיקים, כמו בלוטות הטעם שמבדילות בין מתוק לחמוץ. חיישנים אלא, המכונים נוירופודים, שולחים מסרים שונים למוח, בהתאם לחומר שזיהו
יחד עם זאת, בסיכום המחקר, אמרה החוקרת הראשית והאנדוקרינולוגית ד"ר קתלין פייג': "בהתבסס על הממצאים הללו, הייתי אומרת שסוכרלוז עשוי להיות לא יעיל עבור נשים לעומת גברים, להפחתת התיאבון והתשוקה לאוכל".
התאים שמבחינים בין סוכר לממתיקים
מחקרים אחרים בדקו האם ההשפעות מוגבלות לנשים. במחקר משנת 2019 באוניברסיטת ליידן בהולנד, חוקרים ביצעו סריקות MRI במוחם של גברים צעירים בריאים לאחר שתיית משקה ממותק. בסריקות נראתה תגובה מיידית בהיפותלמוס, החלק במוח שאחראי לאותת על שובע או מלאות, מה שהוביל לירידה בתשוקה בתוך דקות. אבל לאחר שתיית משקה שהוכן עם הממתיק סוכרלוז, התגובה הייתה נמוכה יותר והתעכבה משמעותית, מה שהגדיל את הסבירות לצריכה נוספת של קלוריות במטרה להשיג את תחושת השובע. אבל למה שהמוח יגיב בצורה כל כך שונה לממתיק מלאכותי לעומת סוכר?
המחקר האחרון, שפורסם בינואר ב-Nature Neuroscience, עשוי לספק לכך רמזים חשובים. מדענים מאוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, גילו שלבני אדם ובעלי חיים יש תאים ספציפיים במעיים שיכולים להבחין בין השניים, כמו בלוטות הטעם שמבדילות בין מתוק לחמוץ. חיישנים אלא, המכונים נוירופודים, שולחים מסרים שונים למוח, בהתאם לחומר שזיהו.
פרופ' ספקטור: "אנחנו צריכים לגמול אנשים, במיוחד ילדים, ממזונות ממותקים וללמד אותם ליהנות מטעמים אחרים במקום"
כך למשל, תוך שנייה מגילוי סוכר במעיים, הנוירופודים משחררים כימיקל בשם גלוטמט - ששולח אות למוח ואומר לו באופן מידי שהצרכים הקלוריים של הגוף הופחתו, הודות לזיהוי הסוכר. נמצא שעלייה כזו ברמות הגלוטמט לא מתרחשת כשהמעיים מזהים ממתיקים מלאכותיים, ולכן התשוקה לקלוריות נשארת.
ממתיקים: אין יתרון גם בסוכרת
מחקרים אחרים גם מעמידים בספק את התועלת הרפואית של תחליפי סוכר לחולי סוכרת. סקירה שערך לפני שנתיים קוקרן (Cochrane), הארגון הבריטי לקידום החלטות מושכלות בתחום הבריאות, בכל הקשור לעדויות על ממתיקים וסוכרת, בדקה נתונים מיותר מ-12 ניסויים גדולים, וסיכמה: "הנתונים הזמינים לא הראו הבדל ברור בין ממתיקים לסוכר מבחינת ההשפעה על הסוכר בדם או על משקל הגוף".
כמה מומחים אף הולכים רחוק יותר. מייק לין, פרופסור לתזונה באוניברסיטת גלזגו וסמכות בתחום הסוכרת, שכתב על תפקידו של סוכר במגפת ההשמנה, אומר שעדיין נותרו שאלות לגבי היתרונות ארוכי הטווח של הממתיקים. "אין הוכחות משכנעות לתוצאות טובות יותר בשימוש בממתיקים מלאכותיים מאשר סוכר בכמויות רגילות", הוא אומר. "הנחיות בינלאומיות אומרות לשמור על תוספת סוכר מתחת ל-10% מהצריכה הקלוריות, ואפילו זה, כדי להגן על השיניים - לא כדי לשלוט בסוכרת או להימנע מעלייה במשקל. ההוכחות לכך חלשות מאוד".
פרופ' טים ספקטור, מומחה לאפידמיולוגיה גנטית בקינגס קולג' בלונדון, מחבר הספר The Diet Myth - The Real Science Behind What We Eat, מסכים ואומר שניסויים מראים ירידה מועטה או ללא ירידה כלל בסיכון לסוכרת, במעבר ממשקאות תוססים ממותקים למשקאות דיאט. "אין שום יתרון ברור במעבר למשקה דיאטטי - למעט כשמדובר בשיניים שלך", טוען פרופ' ספקטור. "האנשים האלה היו אמורים לרדת במשקל, אבל הם לא".
הוא אומר שמשהו אחר בטח קורה בגוף; לדבריו, המוח "מתאפס" ברמה העצבית על ידי הכימיקלים שבממתיקים, כך שהוא אינו מגיב כפי שהוא מגיב לסוכר, או שהממתיקים המלאכותיים משפיעים על המיקרוביום במעיים. "יכול להיות שחיידקי המעיים שלנו לא יודעים איך להתמודד עם כימיקלים שמעולם לא היינו אמורים לאכול", הוא אומר.
תומכי הסטיביה טוענים כי ידה העליונה לעומת ממתיקים אחרים, מכיוון שמקורה צמחי והיא טבעית לחלוטין, אבל פרופ' ספקטור מאמין שעצם הרעיון של החלפת סוכר בחלופות סופר מתוקות לוקה בחסר. "אנחנו צריכים לגמול אנשים, במיוחד ילדים, ממזונות ממותקים וללמד אותם ליהנות מטעמים אחרים במקום", הוא אומר.
