ידעתי שזה יגיע, אבל לא ציפיתי שזה יקרה מוקדם כל כך. כנשאית של הגן BRCA1, בעלת היסטוריה משפחתית של סרטן השד, הקפדתי להיבדק באופן קבוע. בחורף של 2016, חודשים ספורים אחרי שילדתי את בני הבכור, במהלך בדיקה שגרתית, הרופא מצא גוש. הייתי רק בת 30 וכבר בדרכי לביופסיה. זמן קצר לאחר מכן קיבלתי את הבשורה שיש לי סרטן שד מסוג Triple Negative – הסרטן האלים והאגרסיבי ביותר מבין סוגי סרטן השד. לא האמנתי. כל העולם שלי התהפך ברגע אחד. החששות והחרדות הציפו אותי ופשוט לא הפסקתי לבכות.
קראו עוד:
סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים (טריפל נגטיב), פירושו שהתאים הסרטניים של הגידול אינם מבטאים קולטנים לאסטרוגן ולפרוגסטרון וכן אינם מבטאים כמות מוגברת של החלבון. בין עשרה ל-15 אחוז מכלל מקרי סרטן השד הם טריפל נגטיב. סרטן מסוג זה נוטה להיות אגרסיבי בהשוואה לסוגים אחרים של סרטן השד והטיפול בו הוא בעיקרו כימותרפיה, בניגוד לסוגים אחרים של סרטן השד, שבהם קיימים פרוטוקולי טיפול שונים.
לא הייתי מוכנה לזה בגיל כל כך צעיר. ההורים שלי ובן זוגי נאחזו בתקווה שאולי יתברר שהגוש הוא בכלל מההנקה. גם כירורגית השד הייתה אופטימית בהתחלה, ולכן כולם קיבלו את הבשורה על הסרטן בצורה קשה. בעקבות המעקב התקופתי, והעובדה שעברו רק שלושה חודשים מהבדיקה הקודמת, שבה לא הבחינו בדבר, היה חשש שהסרטן אלים מאוד והרופאים רצו לגשת מיד לכימותרפיה.
להמר על הסיכוי שלא יהיו לי עוד ילדים
הפחד הכי גדול שלי היה שלא אוכל להביא עוד ילדים לעולם. הרופאים לחצו עליי להתחיל טיפולי כימו בהקדם והרגשתי שאני צריכה לבחור ביני לבין הילדים העתידיים שלי. אני ממש זוכרת את עצמי יושבת על המיטה, מחזיקה את הבן שלי ובוכה על החלום להביא לעולם עוד ילדים, שעומד להתנפץ.
התלבטנו רבות בשאלה מה לעשות, האם לגשת מיד לכימו, כמו שהרופאים לחצו או קודם כול לשמר פוריות. בסופו של דבר הלכתי עם הלב. לא הייתי מוכנה להמר על הסיכוי שלא יהיו לי עוד ילדים. הגענו לפשרה עם הרופאים, שהסכימו לחכות עם הכימו בתנאי שאעבור ניתוח להסרת הגידול ובתקופת ההתאוששות ממנו, אעשה טיפולים לשימור הפוריות. לשמחתי, הגידול יצא בשלמותו, הצלחתי לעשות שני סבבים של שימור פוריות ולאחר מכן התחלתי פרוטוקול כימותרפי קשה מאוד. עברתי כריתה מלאה ושחזור של שני השדיים, כדי שיהיה לי שקט נפשי להמשך החיים. אני לא מתחרטת על זה לרגע.
עברתי כריתה מלאה ושחזור של שני השדיים, כדי שיהיה לי שקט נפשי להמשך החיים. אני לא מתחרטת על זה לרגע
בחרתי לא להסתיר את הסרטן. לא התביישתי וסיפרתי לכל המשפחה, החברים והמכרים. החברים צחקו עליי שהייתי הולכת ברחוב ואומרת לכל אחת "יש לי סרטן, מה איתך?" גם בעבודה הודעתי מיד כשחליתי ואישרתי לספר לכולם. החלטתי שאני לא הולכת לבזבז אנרגיות מיותרות וזמן על הסתרה.
בן זוגי תמך בי מאוד, הוא הרים אותי ואני אותו. היו לנו המון שיחות. הוא פירגן והחמיא לי כל הזמן, גם כשהייתי קרחת, בלי גבות ועם גלי חום של גיל המעבר. שמרנו על אופטימיות ועברנו את זה ביחד.
לצד הכאב הפיזי הקשה מהטיפולים הכימותרפיים, הייתי צריכה להישאר אופטימית בשביל הבן שלי, שהיה אז תינוק בן חצי שנה. החלטנו לא לרשום אותו לגן כדי שאני לא אדבק ממנו במחלות שהוא עלול לתפוס מילדים אחרים. הייתי זקוקה לעזרה רבה מהמשפחה. בשבועות שלאחר טיפולי הכימו לקחתי משככי כאבים כדי להפחית את כאבי השרירים שגרמו לי לעייפות כרונית. ניסיתי לנצל את הימים שבהם הרגשתי טוב כדי לבלות כמה שיותר עם הבן שלי. המראה ואולי גם הריח שלי השתנו וחששתי שהוא לא יזהה אותי, לכן הקפדתי לדבר אליו כמה שיותר, כדי שיזהה אותי לפחות לפי הקול. היה לי חשוב כל הזמן לשקף לו שזו אני ולא מישהי אחרת. הוא היה צריך את אמא שלו ואני הייתי צריכה אותו. הייתי חייבת להיות חזקה בשבילו והוא חיזק אותי ונתן לי המון כוחות בהתמודדות עם הסרטן.
הילדים הם הניצחון שלי על הסרטן
אחרי שהחלמתי מהסרטן וקיבלתי אישור אונקולוגי לנסות להיכנס להיריון, נולדו לנו עוד שני ילדים מדהימים, בהריונות טבעיים, שהם הניצחון שלי. אי אפשר לתאר את האושר הזה של הניצחון על המחלה עם הילדים שכל כך חלמתי עליהם ברגעים הקשים.
3 צפייה בגלריה
אי אפשר לתאר את האושר הזה של הניצחון על המחלה עם הילדים שכל כך חלמתי עליהם ברגעים הקשים
(צילום: אלבום משפחתי)
כשחליתי הייתי בקשר עם עמותת "אחת מתשע" שעזרה לי בעיקר במידע על המחלה ובמיצוי זכויות. לאחר שהחלמתי החלטתי שאני רוצה לעזור לצעירות שחלו, בדיוק כמוני. כבחורה צעירה, ההתמודדות שונה בהמון אספקטים, בייחוד החשש מאובדן הפוריות והנשיות. הצטרפתי לתוכנית שנקראת "לצידך", תוכנית ייחודית של העמותה, שבה מחלימה מלווה חולה בהתמודדות שלה עם הסרטן, תומכת בה ומסייעת לפי הצורך שלה.
באחת הפעמים ליוויתי מישהי מקסימה שביקשה לקיים רק שיחה אחת קצרה. מהר מאוד התחברנו והתחלנו לדבר פעם בשבוע. היא שיתפה אותי שהיא מצפה לשיחות שלנו עם כוס קפה ומתרגשת לקראתן. אני מרגישה שליחות וסיפוק גדול מאוד מעצם הזכות ללוות נשים אחרות. חשוב להבין שלא כל הנשים משתפות את הסביבה הקרובה שלהן בתחושות, ובתהליך עם מתנדבת "לצידך", כשיש מישהי כמוך שעברה את זה, זה מאוד עוזר ומקל להיפתח. אני גם מאמינה שההחלמה תלויה המון במצב הרגשי. התוכנית עצמה היא מדהימה ואני מאוד שמחה להיות חלק ממנה.
קחו את השדיים שלכן לבדיקה!
המסר שלי הוא פשוט: גילוי מוקדם מציל חיים. סרטן השד הוא סרטן עם אחוזי החלמה גבוהים מאוד, למעלה מ-90%, אם מגלים אותו בזמן. ואיך מגלים? פשוט נבדקים! הבדיקה אינה פולשנית או מסובכת וחלק מהנשים לא הולכות להיבדק, לדעתי, פשוט כי הן לא קובעות תזכורות ביומן או לא מוצאות לזה את הזמן. חשוב שתדענה, שרוב החולות אינן נשאיות של גן ה-BRCA ואינן נמצאות באוכלוסיית סיכון כלשהי. סרטן זה לא עניין קטן, זה עניין של חיים ומוות. בנות, כמו שאתן דואגות לקחת את הרכב שלכן לטסט, קחו את השדיים שלכן לבדיקה! זה פשוט מציל חיים.
מאיה פילר אמר מתנדבת בתוכנית "לצידך" של עמותת "אחת מתשע", המסייעת לנשים המתמודדות עם סרטן השד ולבני משפחותיהן במיצוי זכויות ותמיכה נפשית, פועלת להעלאת המודעות לחשיבות הגילוי המוקדם, ומקדמת שינויי חקיקה בנושא
