זהו, כולם כבר יישובים סוף סוף במושבים שלהם, התיקים נדחסו היטב בתאים שמעל הראשים, המולת המעברים נרגעה, השלט המורה על הידוק חגורת הביטחון נדלק, והמטוס משייט לאיטו לכוון מסלול ההמראה, מחכה לאות שייתן לו מגדל הפיקוח על מנת להמריא.
ואיך אתם בזמן הזה? האם אתם מאלה שעוד לפני ההמראה כבר ישנים שנת ישרים, שמוטי לסת? או שאולי אתם משוחחים בעליזות עם הזולת שלצידכם, מתכנננים את פרטי ההרפתקאה הצפויה לכם מעבר לים? או שמא אתם מדפדפים בנינוחות בעיתון או מגזין, או שמחים על ההזדמנות להשלים בבינג' את הסדרה שכולם מדברים עליה ולא היה לכם זמן לראות?
ואולי להפך, אולי אתם מאלה שכבר יושבים בחוסר שקט, עוקבים במבט דרוך אחרי התנועות של הדייל התורן המציג את הוראות הבטיחות, מתחילים כבר קצת להזיע, כשהמוח שלכם מקרין סרטי אימה על תרחישי אסון אפשריים.
אולי הדופק שלכם עולה, תחושת יובש זוחלת לפה, הגוף נכנס לאי שקט ואתם נשבעים לעצמכם שזהו, זה לא שווה לכם כל הסיפור הזה, כל כך הרבה חרדה שצריך לשאת בכמה שעות טיסה כדי להגיע אל היעד, אולי זה פשוט לא בשבילכם וזאת הפעם האחרונה שאתם עולים על מטוס.
ואולי אתם כמו הרוב הדומם - פשוט תשמחו שהטיסה הזו תעבור כבר. כמו איזו ארוחה מאד לא טעימה שצריך לבלוע רק כדי להגיע לקינוח שבסופה.
לעוד טורים של שירלי יובל-יאיר
"אחד הדברים הבטוחים שיש"
מתברר שפחד טיסה הוא נפוץ מאוד. אלון פרג, כיום טייס אל על, בעברו טייס קרב בחיל האוויר הישראלי, והאורח שלי בפודקאסט (בראש הכתבה), ערך מדגם בקרב 1,700 משתתפים בארה"ב וגילה ש-41.5 אחוז פוחדים מטיסה. 25 אחוז מתוכם, הגדירו את הפחד שלהם כפחד קטן מאוד, שמונה אחוזים, פחד משמעותי ו-8.5 אחוזים - פחד קיצוני.
עבור אלה שחווים פחד משמעותי - הדבר מוביל לעיתים גם להימנעות. אנשים שסובלים מחרדת טיסה קשה, יוותרו על טיסות, ובעולם של ימינו, זו מגבלת תנועה אמיתית.
פחד מטיסות - "אוויופוביה" הוא פחד להיות על מטוס, או על כל כלי תחבורה מעופף אחר בזמן טיסתו. החרדה הזו היא למעשה נגזרת, או מקרה פרטי של החרדה הגדולה יותר שיש ליצור האנושי - החרדה ממצבים של חוסר שליטה.
אבל כמו במקרים אחרים של חרדה, גורמי הסיכון מקבלים נפח אדיר במחשבות שלנו, ותרחישי האימה שהם פרי היכולת האנושית לדמיין את מה שלא נוכח כרגע, הם מה שמוציא את העניין מפרופורציה.
אלון פרג: "למעשה, עבור המטוס, אין כזה דבר "כיסי אוויר" ומעולם, ב-50 השנים האחרונות לא הייתה למטוס נוסעים תאונה בגלל רעידות מזג אוויר"
למעשה, יש פער אדיר בין מה שהנתונים הסטטיסטיים מספרים לנו על ההיתכנות של אסון בטיסה, לבין המקום שהחרדה הזו תופסת בלב.
"טיסה, היא כנראה הדבר הבטוח ביותר שאני הולך לעשות היום", מבהיר אלון. גם הסטטיסטיקה תומכת באמירה הזו שלו. ב-25 השנים האחרונות כמות הנוסעים בעולם עלתה פי 3, ממילארד נוסעים בשנה, לכ-4.5 מיליארד בממוצע. לעומת זאת, מספר ההרוגים ירד פי 10.
הפער הזה שבין מידת הסיכון הסטטיסטית, לבין מידת הסיכון הנתפס בראשנו - הוא עוד הוכחה לכך שמה שמשפיע עלינו, הוא הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו ולא העובדות היבשות.
2 צפייה בגלריה
שירלי יובל-יאיר ואלון פרג. סטטיסטית, טיסה היא האחד הדברים הכי בטוחים
(צילום: אליסיה שחף, דויד סקורי)
להרגיע את הפחד
העניין הזה עומד גם בליבו של פחד הטיסה עצמו, שנובע מהעובדה שהמוח האנושי שלנו לא יודע לחיות עם גירוי שאין לו משמעות או פשר. יש לכולנו צורך להגיע למה שמכונה - "סגירה קוגנטיבית".
המוח נתקל בגירוי וממהר לתת לו פירוש על סמך ניסיון העבר והידע שכבר צברנו. כשהמוח שלנו נחשף לגירוי שהוא לא יודע מהו, יש לנו נטייה למצוא לו את הפירוש הכי מסוכן האפשרי כיון שמבחינה הישרדותית זה עשוי להגן עלינו. לכן במצבי אי ודאות, הדמיון האנושי עובד שעות נוספות, ומייצר כמיטב התסריטאים ההוליוודים - תרחישי אימה על אסונות פוטנציאליים.
הטיסה מספקת לנו המון גירויים ויש לנו מעט היכרות ופירושים נכונים לגירויים האלה. ולכן הנטייה שלנו כנוסעים היא לקפוץ לפירושים המבוהלים.
"למעשה, עבור המטוס", מסביר אלון, "אין כזה דבר "כיסי אוויר" ומעולם, ב-50 השנים האחרונות לא הייתה למטוס נוסעים תאונה בגלל רעידות מזג אוויר", הוא מסביר על אחד הפחדים הנפוצים בטיסה.
הידע על מהלך הטיסה, ועל השלבים הטבעיים המתרחשים בה, עוזר לנו לזהות את הגירויים ולפרש אותם נכונה. ידע הוא כוח.
כלים נוספים שעוזרים לנו, הם כל מה שמכניס את מערכת העצבים הפרה-סימפטטית לפעולה - זו המערכת הפזיולוגית שמרגיעה אותנו. נשימות עמוקות ואיטיות, האזנה למוזיקה שאהובה עליי, תרגול של מדיטציה ודימיון מודרך, כל אלה עשויים לעזור לנו מאד להרגיע גם את העוררות הפיזיולוגית הנלווית לחרדה.
אלון ממליץ לנוסעים לדמיין לעצמם את היעד שאליו הם טסים, לראות את עצמם בדימיונם נוחתים ופוגשים את אהוביהם שמעבר לים, או כובשים את פסגת ההר בטרק, שותים את הקוקטייל המועדף עליהם על החוף. טיסה נעימה!
שירלי יובל-יאיר היא פסיכולוגית סופרת ומוזיקאית, בפודקאסט שלה "ליהנות מהדרך" היא מזמינה אנשים לשיחה על החיים ועל איך לחיות אותם, על המנגנונים הבריאים שכדאי לבנות לעצמנו על מנת למצוא שיווי משקל נפשי בעידן סוער
