לסיפור הגבורה הזה של שני השוטרים, שנפצעו קשה ואנוש אחרי שנלחמו בחירוף נפש ונגד כל הסיכויים, מול עשרות מחבלים, יש סוף טוב - בצד אבל על מות חבריהם. זה משתקף היטב בצילומים שמנציחים את מפגש התודה שיזמו עם הפרמדיקים של מד"א שהצילו את חייהם (בסרטון הבא). "אני חי למרות שלא האמינו שאצא מזה בחיים, וזה מה שהכי חשוב", מתאר פקד יונתן דסקלו, קצין מודיעין ובילוש בתחנת שגב שלום, "אני צולע ועדיין בהחלמה ומשתקם בבית הלוחם". שותפו לצוות פקד אור יוסף, קצין המבצעים באותה תחנה, מסכם את מה שתקראו מיד: "הסיפור שלנו הוא אחד המטורפים ששמעתי. עד שנפצענו ואחרי הפציעה הקשה של כל אחד מאיתנו".
המפגש בין השוטרים לפרמדיקים שהצילו אותם
(צילום: מד"א)
השבת הארורה של פקד דסקלו התחילה בדיוק כשסיים את משמרת הלילה בתחנה. הוא עדיין נסער כשהוא משחזר בסדר כרונולוגי את אירועי בוקר 7 באוקטובר. "מוקדם בבוקר, התחילו האזעקות הראשונות וככל שאזורי ההתראה התרחבו, הבנתי שמשהו חריג מתרחש. כמובן שאפילו לא דמיינתי כמה חריג זה עומד להיות". בקשר התחילו להתקבל דיווחים על מחבלים רבים שפשטו בהמוניהם על שדרות, אופקים ועל יישובי העוטף ומסתובבים ברחובות הערים באין מפריע.
באותה השעה בביתו שבבאר שבע התעורר פקד אור יוסף, קצין מבצעים בתחנת שגב שלום, מצלצול הנייד שליד מיטתו. "זו הייתה אשתי. נישאנו רק לפני ארבעה חודשים, שוטרת שגם הייתה בתורנות לילה. היא עדכנה אותי שהייתה חדירה לשדרות ושהוריה, תושבי העיר, אינם זמינים בנייד. "בעודנו מדברים התחילו האזעקות. שטפתי פנים, התקשרתי להורים שלה וביקשתי שיסתגרו בממ"ד. במקביל פתחתי את מכשיר הקשר המשטרתי, והאזנתי לתחנת שדרות. לא האמנתי למה שאני שומע: קולות ירי, צעקות בערבית, תוהו ובוהו והרגשה של יום הדין".
4 צפייה בגלריה
גבורת השוטרים שהצילו עשרות ונפצעו. מימין לשמאל: פקד יונתן דסקלו ופקד אור יוסף מתחנת שגב שלום
(צילום: דוברות המשטרה)
כשברשת הקשר נשמעת פקודת "פרש פלשת", שמתריעה על חדירת מחבלים וכניסה לכוננות מבצעית, כל שוטר שמשרת בדרום הארץ יודע בדיוק מה לעשות. "אנחנו מתאמנים על האופציה הזו ויודעים בדיוק איפה ובאיזה צומת לפרוס מחסומים. תרגלנו כל מיני אפשרויות, אבל לא בסדר הגודל הזה, של חדירת אלפי מחבלים יחד", מתאר פקד יוסף. "התארגנתי במהירות ונסעתי לתחנה". שם חבר לפקד דסקלו, למפקד תחנת שגב שלום סגן-ניצב יצחק בוזוקשוילי ("בזוקה") ז"ל ולרס"ב יקיר בלוכמן ז"ל, מפקד בצוות הבילוש בתחנה.
"התארגנו על שכפ"צים, קסדות, אפודים וכלי נשק ארוכים ויצאנו ארבעתנו ברכב ממוגן, כשיקיר היה היחיד שרשאי לנהוג בו". הצוות יצא לכיוון אופקים. "כבר בדרך לאופקים, הייתה לנו היתקלות ראשונה עם המחבלים", מתאר דסקלו את הדרמה בדרכים, "טנדר של מחבלים חמושים ברובי קלצ'ניקוב, מטולי RPG ורימונים בווסט חסם את הציר לרוחבו ופתח עלינו בירי כשמחבלים נוספים, שלא ראינו אותם, הצטרפו למטחים הכבדים שספגנו".
פקד דסקלו: "אור ואני נפגענו. יצאנו מהרכב עם רסיסים בגוף, חיפשנו מחסה שממנו נשיב אש ונמשיך לנהל את הקרב מול הנוחבות, שירו עלינו באופן מדויק. בלי מליצות, עברנו את הגרסה העכשווית לסיפור על דוד וגוליית"
דרך חרכי ירי מהרכב הממוגן השיב הצוות אש. "זה הרגיש תכלס כמו לעמוד מול כיתת יורים", מוסיף פקד יוסף, "כשבקור רוח ובגבורה, נהג הממוגן, יקיר בלוכמן ז"ל, מחליט להתקדם לכיוון המחבלים ולדרוס אותם. חלקם מתו והאחרים פשוט ברחו וכשאנחנו עדיין תחת אש, המשכנו בנסיעה". בהמשך נתקל הכוח פעם שנייה בעשרות מחבלים חמושים, "אחרי שהירי פסק, חילצנו עוד ועוד פצועים מהאזור. בסביבות 09:30 בבוקר, כשאנחנו בדרך לקיבוץ רעים, לאזור של מסיבת הנובה, ראיתי מה שמראים רק בסרטי מלחמה", מתאר דסקלו.
"100 כלי רכב שרופים ומפויחים, 50 בכל אחד מצידי הכביש ובתוכם אנשים שגופותיהם רוטשו בעשרות כדורים. חלק מהגופות אותרו במכוניות וגופות אחרות כאילו זלגו החוצה. המראה הזה המשיך גם על הכביש ובשוליים, כשראינו עשרות גופות שעברו ככל הנראה וידוא הריגה חוזר ונשנה כי כל גופה, כך זה נראה, ספגה מחסנית מלאה. זה לא יתואר מה שהלך שם".
4 צפייה בגלריה
שלדי מכוניות שהועלו באש באזור המסיבה ברעים. לפי עדויות השוטרים, המחבלים עשו וידוא הריגה ורוקנו מחסנית על כל אדם
(צילום: JACK GUEZ / AFP)
הכוח התקדם ברכבו, וכ-100 מטר לפני צומת רעים, יצאה משום מקום חוליית מחבלים שמנתה לפחות עשרה אנשי נוחבה. "הם היו חמושים היטב בקלאצ'ים, רימונים בווסט, מטולי RPG וחייכו אלינו בבוז. התחיל קרב, הורדנו כמה מהם והשאר נמלטו. איציק בוזוקשוילי ניהל את הקרב ואנחנו הצטרפנו אליו". הצוות התקדם לתוך הצומת וחילץ משם חמישה שוטרי יואב, שירי המחבלים השבית את רכבם הממוגן. "הוראת ההמשך שקיבלנו הייתה להתקדם לכיוון אופקים, כשכל הדרך אנחנו תחת אש והרכב הממוגן שלנו דקה לפני השבתה".
הצוות המשיך בזהירות, החליף רכב מיחידה אחרת ונשלח חזרה לרעים. "עד שהגענו, השוטרים ניהלו שם קרב קשה כשכולנו, כל הזמן תחת ירי חי ממחבלים שירו בנו מתוך הבתים אחרי שרצחו בדם קר את מי שגרו שם. חילצנו שוטרים ואזרחים. ממרחק הזמן אני לא זוכר במדויק את מספר המחולצים, אבל בטוח שחילצנו יותר מ-40 חוגגים. לא היה זמן לשיקול דעת או לברר מה מצבם, כי הכול כאמור קורה תחת אש והמטרה הייתה להעמיס ולהתרחק מהמקום", שחזר פקד דסקלו.
לדבריו הנפגעים הועלו על שני כלי רכב, והצוות העביר אותם לאמבולנסים של מד"א שחיכו בסמוך. "פעלנו ברוח המפקד שלנו 'בזוקה', שחזר וחידד את עיקר המשימה: לא לוותר, לפנות כמה שיותר אזרחים ושוטרים מהמסיבה, לבודד אותם מהזירה הלא-סטרילית. ברוח המפקד, נכנסנו ויצאנו מרעים לפחות שלוש פעמים, תחת ירי חי ורצוף, כשמכניסה אחת לבאה אחריה, אנחנו יותר נחושים וממוקדי משימה", מתאר פקד יוסף.
דוד מול גוליית, מהדורת 2023
אבל המזל ששיחק להם שלוש פעמים, כבר לא עמד לצידם בפעם הרביעית. "חטפנו RPG ישיר לרכב. 'בזוקה' ובלוכמן נהרגו במקום. אור ואני נפגענו. יצאנו מהרכב עם רסיסים בגוף, חיפשנו מחסה שממנו נשיב אש ונמשיך לנהל את הקרב מול הנוחבות, שירו עלינו באופן מדויק בעקבות דיווחי מיקום שקיבלו מהרחפן ושיש להם גם יתרון גובה עלינו. בלי מליצות, עברנו את הגרסה העכשווית לסיפור התנ"כי על דוד וגוליית", מתאר פקד יוסף.
4 צפייה בגלריה
נלחמו בעוז ושילמו בחייהם. מימין לשמאל: נצ"מ יצחק בוזוקשוילי ("בזוקה") ז"ל ורס"ב יקיר בלוכמן ז"ל
(צילום: דוברות המשטרה)
"תמיד כששמעתי את הביטויים 'נלחמו תוך גילוי אומץ לב, נחישות ודבקות במטרה', הייתי אומר לעצמי וואלה, אלה מונחים שנאמרו במבצע קדש, ועכשיו הם חוזרים עלינו? דור 2023?"
פקד יונתן דסקלו רץ למחסה וחטף כדור בבטן שיצא מהגב, "ואני חטפתי ברגל והתחלתי לאבד דם, יוני התערפל. הקפדתי לדבר איתו ומשכתי אותו אליי, כשאני מתגלגל על הקרקע כי בגלל הפציעה לא יכולתי לזחול. הרגשתי צמא ושובל הדם שפרץ מהירך, הלך והתארך. דיווחתי שנפגענו אבל בגלל תנאי הזירה ועוצמת הירי, הכוח המחלץ הגיע רק אחרי 50 דקות, ואז התפוצץ רימון. כשאני כבר מאבד דם רב, יריתי לכיוון הבתים, שמהם ירו עלינו".
פרמדיק מד"א, ניסים סאסי. "תוך כדי שאני מטפל בהם, יוני, חצי מעורפל ובסיכון חיים, אומר לי שהוא הולך למות. החזקתי לו את היד ועניתי לו 'פה אתה לא הולך למות. לא במשמרת שלי'"
פקד דסקלו ופקד יוסף פונו לצומת פטיש והועברו לטיפול מד"א: "רצנו לכיוון שלהם והעלינו אותם מיד לניידת טיפול נמרץ", מתאר פרמדיק מד"א, ניסים סאסי. "תוך כדי שאני מטפל בהם, יוני, חצי מעורפל ובסיכון חיים, אומר לי שהוא הולך למות. החזקתי לו את היד ועניתי לו 'פה אתה לא הולך למות. לא במשמרת שלי'". במקביל מדווח סאסי למוקד מד"א על מצבם הקשה ומבקש פינוי במסוק. בפועל, לא הייתה אופציה לפנות אותם באמבולנס לסורוקה, מחשש שלא היו מחזיקים מעמד, בעיקר יוני שנפצע אנושות.
האמבולנס התקדם לצומת בית קמה והפצועים הועלו על מסוק מד"א לכיוון ירושלים. כיוון שהמנחת של שערי צדק היה עמוס במסוקי פינוי נוספים, נאלץ הטייס לנחות במנחת הכנסת וממנו הובהלו בניידת טיפול נמרץ לשערי צדק. ד"ר שפיר בוטנר, פרמדיק מוטס במד"א ומנהל בית הספר לפרמדיקים: "נתנו להם טיפול ראשוני מציל חיים והבנו שחייבים לפנות אותם בדחיפות לבית חולים, כשכל שנייה קובעת. אלה היו רגעים קריטיים של מלחמה על החיים שלכם".
פרמדיק מוטס נוסף, שליווה את הפצועים, רמי מילר, שהוא גם מנהל אגף הרפואה במד"א, סיפר להם: "לשנייה לא הפסקתי לחשוב עליכם. עכשיו, כמעט שלושה חודשים מאותה שבת, אני נרגש להיות איתכם, קציני משטרה אמיצים, שנפגעתם באורח קשה ואתם עומדים על הרגליים ומחייכים".
