בית החולים איכילוב אייש לראשונה בישראל תפקיד "מנהל תחום רפואת להט"ב", שייתן מענה לקהילה בנושאים יייחודיים כמו גריאטריה להט״בית, רפואת מתבגרים להט״בית, תחום ההתמכרויות בקרב הקהילה הגאה, ליווי של משפחות גאות, מחקר בתחום הלהט"ב ועוד.
"נושא רפואת הלהט״ב הולך ומתפתח עם השנים במדינות מערביות אשר מבינות כי לקהילה הגאה יש צרכים רפואיים מיוחדים הדורשים התייחסות שונה", מסביר ד״ר רועי צוקר, מומחה ברפואה פנימית ומחלות זיהומיות ומי שנבחר למלא את התפקיד בפועל.
קראו עוד:
1 צפייה בגלריה
ד"ר רועי צוקר. "מחקרים בארץ ובעולם מראים שלהט״בים משתמשים הרבה פחות במערכות בריאות ולרוב יגיעו לטיפול רק במצבי 'אין ברירה'
(ליאור צור, דוברות איכילוב)
"אפליה או חוסר טיפול מיטבי בגלל חוסר מודעות"
הוא מסביר: ״רבים שואלים מדוע הקהילה הגאה צריכה רפואה מיוחדת משלה. התשובה לכך הינה שמחקרים בארץ ובעולם מראים שלהט״בים משתמשים הרבה פחות במערכות בריאות ולרוב יגיעו לטיפול רק במצבי 'אין ברירה'. התוצאה הישירה לכך היא פחות רפואה מונעת והתפתחות של מחלות רקע ומצבי קיצון רפואיים״.
הוא מוסיף ואומר כי ״לצערנו הרב גם כאשר להט״בים מוכנים כבר להגיע למטפלים, לא מעטות הפעמים בהן הם חווים אפליה או נתקלים במטפלים אשר אינם יודעים לתת את הטיפול המיטבי. לפעמים הרופא לא יודע איזה חיסונים המטופל צריך ולעיתים זה קשור לחינוך של רפואה ראשונית. המטרה במינוי הזה היא לחזק את הידע של רופאי משפחה ורופאים ראשוניים בכל מה שקשור לאיך לטפל בלהט״בים ולהפנות במידת הצורך לרופא ייעודי לבעיה שלהם״.
הוא מסכם כי הרפואה ככלל שואפת כיום לרפואה יותר הוליסטית, מותאמת אישית, המשלבת בתוכה תרבות ומתאימה את עצמה לאוכלוסיות שונות. ״גם כשהמטופל אתיופי או דתי מגיע לרופא הרבה פעמים החסמים הם תרבותיים, אבל בכל מה שקשור ללהט״בים, יש להם צרכים אחרים.
"כך לדוגמה, כשקופות החולים בודקות מחלות מין נפוצות, הן בדרך כלל בודקות זאת אצל סטרייטים על ידי בדיקת שתן בלבד, אבל בשביל לבדוק אצל גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, בדיקת שתן לא עוזרת לבדוק אם יש מחלת מין. הרבה פעמים מדובר במחלות אסימפטומטיות אבל החולים יכולים להדביק אחרים וזה יכול להסתבך".
