רוברט מוזס מנגן במחלקה האונקולוגית
הרבה אירועים התחוללו בחייו של רוברט מוזס (68) בשנים האחרונות. לפני שנתיים איבד את אשתו, שהתמודדה במשך שנים עם סרטן. לפני שנה וחצי לערך – יום לפני יום הולדתו ה-67 – התגלה גם אצלו סרטן.
קראו עוד:
מוזס, תושב קריית אונו, אב לשני ילדים, נולד ברומניה. "כבר בגיל שבע הייתי צמוד לכינור", הוא מספר. בשנות ה־70 עלה לארץ, הצטרף לתזמורת הפילהרמונית הישראלית וניגן במסגרתה במשך 43 שנים, עד שיצא לפנסיה. עכשיו, במקום בלתי צפוי, הוא שוב חוזר להופיע.
"אני מתמודד עם הסרטן קרוב לשנה וחצי", הוא מספר, "אחרי סדרת ניתוחים וטיפולי כימו עלה בראשי רעיון. בזמן שחומרי הכימו מטפטפים לאט לווריד – טיפול שלוקח כמה שעות – אעסיק את עצמי בנגינה, ועל הדרך אנעים את הזמן לחולים ולצוות הרופאים והאחיות במחלקה האונקולוגית באיכילוב. במחלקה יש פסנתר, אז גייסתי למיזם את ורדה בקמן, בת דודה שלי שהיא פסנתרנית משכמה ומעלה, והתחלנו לנגן ביחד – כשיד אחת שלי מחוברת לאינפוזיה.
"עבורי מוזיקה היא תרופה לכל דבר, אבל שמחתי לגלות שגם יתר המטופלים במחלקה ואנשי הצוות התרגשו מאוד לשמוע את היצירות. זה שבר את אווירת הכימו באוויר, את השתיקה, הסבל והכאבים, לפחות לזמן מה"
"אנחנו מנגנים יצירות של ויוואלדי, בטהובן, צ'ייקובסקי ומגיעים עד מוזיקה של צ'פלין. עבורי מוזיקה היא תרופה לכל דבר, אבל שמחתי לגלות שגם יתר המטופלים במחלקה ואנשי הצוות התרגשו מאוד לשמוע את היצירות. זה שבר את אווירת הכימו באוויר, את השתיקה, הסבל והכאבים, לפחות לזמן מה".
פרופ' עידו וולף, ראש המערך האונקולוגי באיכילוב ומי שמטפל אישית במוזס, צילם את השניים בווידיאו בזמן שניגנו, ושיתף את הסרטון בטוויטר. "הסרטון זכה לתגובות חמות", מספר מוזס, "למעשה, ורדה ואני נהגנו לנגן ביחד בימי שישי עוד לפני שחליתי, ביחד עם בני, ראובן, שהוא נגן בסון, מנצח ומלחין, כך שה'מופע' שלנו פשוט עבר מהסלון לבית החולים. אין לי ספק שהמוזיקה מסייעת לכולם להירגע. זו תרופה לנשמה".
