"סוכרת" היא המונח הנפוץ המתייחס לשורת הפרעות מטבוליות שמתבטאות בכך שהגוף אינו מייצר מספיק אינסולין או מפתח התנגדות לפעילותו. גילוי המחלה היה אי שם ב-1550 לפני הספירה: פפירוס מצרי מזכיר מחלה נדירה שגורמת לחולה לרזות במהירות ולהטיל שתן בתדירות גבוהה. הסוכרת הייתה בדרך כלל גזר דין מוות, אולם עם התפתחות המדע והרפואה המודרנית הצליחו להתמודד איתה בעזרת פיתוח האינסולין - הורמון המופרש אצל אנשים בריאים בלבלב ושמסייע לגלוקוז להיכנס לתאים ולייצר אנרגיה. למרות האינסולין, נותרה הסוכרת מחלה שכיחה, וב-2006 הכריז עליה ארגון הבריאות העולמי כמגפה.
קראו עוד:
על-פי הערכות, בישראל חיים כיום כחצי מיליון סוכרתיים ועוד כחצי מיליון טרום-סוכרתיים. נתוני משרד הבריאות מראים כי שישה אנשים בישראל מתים מדי יום מסוכרת ומסיבוכים ישירים שלה. הסיבה המרכזית לגידול בתפוצת המחלה היא אורח חיים לא בריא, המתבטא בתזונה לקויה ובחוסר פעילות גופנית.
2 צפייה בגלריה
למרות האינסולין נותרה הסוכרת מחלה שכיחה, וב-2006 הכריז עליה ארגון הבריאות העולמי כמגפה. בישראל חיים כיום כחצי מיליון סוכרתיים
(צילום: shutterstock)
הפטנט שזיכה את מפתחיו בפרס נובל
ב-1889 גילו ג'וזף פון מרינג ואוסקר מינקובסקי את תפקיד הלבלב בסוכרת. בניסוי שערכו בכלבים שהלבלב הוסר מהם, נמצא כי הם פיתחו את כל הסימנים והתסמינים של סוכרת ומתו זמן קצר לאחר מכן. ב-1910 מצא סר אדוארד אלברט שרפי-שפר כי הסוכרת נובעת ממחסור באינסולין - הכימיקל המווסת את רמת הסוכר בדם. הבחירה בכינוי "אינסולין" נעשתה משום שהכימיקל מיוצר בתאים בלבלב שנקראו בלטינית "אינסולה".
תשע שנים לאחר מכן פרסם ד"ר פרדריק אלן ממכון רוקפלר בניו יורק את "תקנות התזונה הכוללות בטיפול בסוכרת" שהציגו טיפול של דיאטה כדרך לניהול המחלה.
התנאי לטיפול מוצלח הוא ניטור שוטף של רמות הסוכר בדם - במידת האפשר באמצעות מד סוכר רציף ללא דקירות. טיפול במחלה דורש הקפדה על תזונה נכונה, פעילות גופנית ומעקב אחר בדיקות דם ובדיקות עיניים. כל אלו יאזנו את מצב הסוכרת וימנעו סיבוכים
ב-1921 חזרו סר פרדריק גרנט בנטינג וצ'רלס הרברט בסט על עבודתם של פון מרינג ומינקובסקי והמשיכו להוכיח שהם יכולים להבריא כלבים שחלו בסוכרת באמצעות אינסולין. בנטינג, בסט ועמיתם ג'יימס קוליפ מיצו וטיהרו אינסולין מלבלב של פרות באוניברסיטת טורונטו, מה שהוביל לטיפול יעיל בסוכרת ב-1922. על כך קיבלו בנטינג והכימאי הסקוטי ג'ון מקלאוד, שהשתתף בניסויים, את פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה ב-1923.
הפטנט של צוות המפתחים הועמד לרשות הציבור בחינם כדי שמיליוני חולי סוכרת ברחבי העולם יקבלו גישה לאינסולין. לאונרד תומפסון, בן 14, שטופל בבית חולים בטורונטו, היה ב-1922 האדם הראשון שקיבל זריקות אינסולין לטיפול בסוכרת.
2 צפייה בגלריה
על פי נתוני משרד הבריאות, שישה אנשים בארץ מתים מדי יום מסוכרת ומסיבוכים ישירים שלה
(צילום: shutterstock)
תרופות חדשות, מזרקים חדשים
לאינסולין תפקידים רבים, ביניהם החדרת סוכר לשרירים והפחתת רמות הסוכר בדם במהלך היום ולאחר ארוחות. כשרופא צריך להתאים טיפול מתאים, עליו להסתמך על נתוני מדידת הסוכר הזמינים בידיו ולהתאים למטופל את מינון האינסולין. מדידה רצופה תהיה תמיד אמינה יותר מדקירה חוזרת ונשנית של האצבע. רופא יפעיל שיקול דעת ויחליט מהם גורמי הסיכון, וכיצד זריקת אינסולין תתאים למטופל.
אם הגוף אינו מייצר מספיק אינסולין באופן מוחלט, המחלה מוגדרת כסוכרת מסוג 1 (נקראה בעבר "סוכרת נעורים"). אם הוא מייצר אינסולין, אבל מפתח התנגדות לפעילותו באיברים השונים, זוהי סוכרת מסוג 2. השכיחות הגבוהה של הסוכרת באוכלוסייה ומחקרים רבים שנערכו, הובילו לפיתוח של תרופות חדשות שנתנו מענה לצורכי המטופלים, בהן אינסולין מהיר, הפועל בתוך 10-20 דקות ואינסולין לטווח ארוך (בין 12-42 שעות). יש כיום גם סוגים רבים של אמצעים להזרקה או להזלפה של אינסולין, החל ממזרקים מיוחדים וממשאבות אלחוטיות ועד למשאבות אוטומטיות.
התנאי לטיפול מוצלח הוא ניטור שוטף של רמות הסוכר בדם - במידת האפשר באמצעות מד סוכר רציף ללא דקירות. טיפול במחלה דורש הקפדה על תזונה נכונה, פעילות גופנית ומעקב אחר בדיקות דם ובדיקות עיניים. כל אלו יאזנו את מצב הסוכרת וימנעו את סיבוכי המחלה.
הכותב הוא מנהל יחידת הסוכרת במרכז רפואי וולפסון ורופא בכיר במרכז DMC לטיפול בסוכרת
