המוצר הכי ישראלי (אולי אחרי הפתיתים) - במבה - עלול אולי לאבד את אזרחותו הישראלית ולעבור לשווייץ, אבל התרומה שלו לבריאות, ובעיקר לעמידות מפני אלרגיה לבוטנים, היא אחד הדברים שמסבים לנו גאווה.
כבר ב-2008 גילה מחקר בריטי-ישראלי, שאלרגיה לבוטנים נפוצה בקרב ילדים ישראלים במידה פחותה משמעותית מאשר אצל ילדים יהודים בבריטניה בעלי רקע גנטי דומה. הממצא הוביל קבוצה בינלאומית של חוקרים לבדוק אם החשיפה לבוטנים מינקות יכולה למנוע התפתחות אלרגיה מסכנת חיים בהמשך החיים.
3 צפייה בגלריה
במבה עשויה למנוע התפתחות אלרגיה לבוטנים. הורים לילדים עם אלרגיה נדרשים להיוועץ במומחה
(צילום: shutterstock)
בחודש שעבר התפרסמו ב"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", הממצאים העדכניים ביותר של מחקר זה, המתנהל כבר מעל ל-15 שנים. למחקר נבחרו כ-640 תינוקות בני ארבעה חודשים עד 11 חודשים, שהראו נטייה לפיתוח אלרגיות שונות דוגמת אקזמה ואלרגיה לביצים, ולכן נמצאו בסיכון מוגבר לפתח גם אלרגיה לבוטנים.
כך נגרמת אלרגיה לבוטנים
אלרגיה לבוטנים נגרמת מתגובה לא מותאמת של מערכת החיסון שלנו לחלבון שנמצא בבוטנים, והיא גורמת לתסמינים הנעים מנזלת ועד לשוק אנפילקטי, שעלול לגרום למוות אם אינו מטופל בזמן. שכיחותה של האלרגיה בעולם המערבי גבוהה (בין אחוז לשני אחוזים) ואף נמצאת בעלייה. מה שהופך את ההתמודדות עם האלרגיה למסובכת הוא העובדה שבוטנים, או שאריות שלהם מפסי ייצור, נפוצים מאוד במאכלים שונים, ולכן קשה להימנע מחשיפה להם.
בין 7 ל-14 אחוזים מהאנשים האלרגיים נחשפים בטעות לבוטנים מדי שנה, וכשליש מהם יגיעו למצב של שוק אנפילקטי. נתון מרגיז נוסף הוא שבניגוד להרבה אלרגיות אחרות למזון שמתפתחות בילדות, אלרגיה לבוטנים עלולה להמשך גם בבגרות.
איך התבצע המחקר?
בשלב הראשון ביררו החוקרים מי מהתינוקות כבר רגיש לבוטנים, ולשם כך ערכו לכולם בדיקה עורית. בדיקה זו ודאי מוכרת לאלו מכם שניסו להבין מהם הפרחים הבלתי נסבלים שהאבקנים שלהם גורמים לכם להתעטש כל האביב – דוקרים את העור שלכם, מחדירים אלרגנים שונים ומודדים את התנפחות העור סביב נקודות הדקירה כדי לקבוע למה אתם רגישים.
מכאן והלאה המחקר התבצע על שתי הקבוצות השונות – אלו שעורם התנפח, ולכן כאמור הם כבר הדגימו רגישות לבוטנים, ואלו שלא. כל אחת מהקבוצות חולקה לשניים – פעוטות שאכלו במבה באופן קבוע עד גיל חמש, ואלו שלא.
כמה שנים לאחר תחילת המחקר, בהגיעם של הילדים לגיל חמש, נבדקו כולם לאלרגיה לבוטנים ב"בדיקת תגר" - בדיקה שבה הילדים אוכלים תחת השגחה מנה מדודה של חלבון בוטנים, והתסמינים שהם מפתחים נמדדים. בנוסף, ערכו לילדים בדיקת דם להימצאות נוגדנים לחלבון הבוטנים, וכן להימצאות נוגדנים המדכאים את התגובה החיסונית לבוטנים. בדמם של אלרגיים לבוטנים יש כמות גבוהה של נוגדנים לחלבון בוטנים ביחס לכמות הנוגדנים המדכאים.
נמצא ששיעור הילדים האלרגיים היה נמוך בהרבה בקבוצות שנחשפו לבמבה לאורך שנות החיים הראשונות, בהשוואה לאלו שנמנעו מבוטנים. יתר על כן, נמצאו כמה ילדים שהדגימו תגובה בבדיקה העורית בינקות, שהחשיפה לבמבה הפכה אותם ללא-אלרגיים לבוטנים כלל בגיל חמש.
בשלבי ההמשך של המחקר חזרו החוקרים לילדים, שכבר הגיעו לגיל 12, כלומר יותר מ-11 שנים לאחר כניסתם למחקר, ובדקו שוב מי מהילדים אלרגי לבוטנים. זאת כדי לבדוק עד כמה העמידות לאלרגיה המתפתחת בעקבות צריכת במבה נשמרת גם עד תחילת גיל ההתבגרות.
"החוקרים מעריכים כי חשיפה מוקדמת לבוטנים מורידה את הסיכוי להתפתחות אלרגיה בכ-75 אחוז. בנוסף, היות שהוכח כי השפעת החשיפה המוקדמת לבוטנים נשמרת לאורך כמה שנים, החוקרים מניחים כי העמידות שזכו לה הילדים תישאר לכל חייהם"
שכיחות האלרגיה אצל הילדים אשר נחשפו באופן קבוע לבמבה עד גיל חמש הייתה נמוכה משמעותית מן השכיחות בקרב אלו שנמנעו מבמבה. בדומה לבדיקה בגיל חמש, הבדל זה נמצא גם בקבוצה של הילדים שהדגימו בינקות תגובה עורית לבוטנים: אצל חלקם נעלמה האלרגיה לחלוטין כאשר הגיעו לגיל 12.
כדי לוודא שחשיפה עד גיל חמש מספיקה כדי לקבע את העמידות ללא קשר לרמת החשיפה בגיל מבוגר יותר, חלק מהילדים הונחו להימנע לחלוטין מבוטנים בין גיל חמש לשש. אכן, גם על ילדים אלו שמרה החשיפה המוקדמת מפני הופעת אלרגיה.
בשקלול כל קבוצות הניסוי, החוקרים מעריכים שחשיפה מוקדמת לבוטנים מורידה את הסיכוי להתפתחות אלרגיה בכ-75 אחוז. בנוסף, היות שהוכח כי השפעת החשיפה המוקדמת לבוטנים נשמרת לאורך כמה שנים, החוקרים מניחים כי העמידות שזכו לה הילדים תישאר לכל חייהם. כדי לאשש את השערתם הם יצטרכו לחזור לילדים בהמשך חייהם ולבדוק אם פיתחו אלרגיה.
פרופ' ארנון אליצורצילום: דוברות המרכז הרפואי שמירפרופ' ארנון אליצור, יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה, אמר כי המחקר המתואר הוא אכן מחקר מפתח בהתייחסות שלנו לחשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים כדרך להפחתת הסיכון להתפתחות אלרגיה למזון. "יעילות דומה נמצאה בהמשך גם עבור ביצה, ואנו מניחים שהיא קיימת גם עבור מזונות אלרגניים נוספים. המחקר האחרון בסדרה, שפורסם לאחרונה, עקב אחרי המטופלים עד גיל 12 שנים והדגים שצריכה קבועה של בוטנים עד גיל חמש מפחיתה משמעותית את הסיכון לאלרגיה לבוטנים גם 12 שנים לאחר מכן, אף שמעבר לגיל חמש, אכילת הבוטנים לא נעשתה באופן קבוע והיו הפסקות ארוכות בחשיפה".
כמה נקודות שחשוב לשים אליהן לב:
1. תגובה אלרגית לא תמיד מתפתחת לאלרגיה: מתיאור המחקר עולה שחלק מהילדים היו עם תבחיני עור חיוביים לבוטנים בתחילת המחקר אולם יכלו לאכול בוטנים. המשמעות היא שהספציפיות של תבחינים אלה נמוכה, ותבחין עורי חיובי ללא סיפור של תגובה לאותו מזון, אין משמעו אלרגיה לאותו מזון.
פרופ' ארנון אליצור, יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה: "המחקר המתואר הוא אכן מחקר מפתח בהתייחסות שלנו לחשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים כדרך להפחתת הסיכון להתפתחות אלרגיה למזון. יעילות דומה נמצאה בהמשך גם עבור ביצה, ואנו מניחים שהיא קיימת גם עבור מזונות אלרגניים נוספים"
במקרים אלה, יצטרך האלרגולוג להפנות את המטופל לבדיקת תגר (בדיקה שבה אוכלים בהדרגה את המזון הנבדק). בדיקה זו נעשית במרפאות אלרגיה בבתי חולים וזמני ההמתנה לתגר מזון הם כשנה. עד אז יצטרך הילד להימנע מאכילה של אותו מזון. במחקר המתואר, כל הילדים עברו תגר בתוך זמן קצר.
2. אלרגיה יכולה להתפתח בהמשך החיים: ההבדל הגדול ביותר בשיעור של אלרגיה לבוטנים נמצא בין ילדים עם תבחיני עור חיוביים שנמנעו (34 אחוז) לעומת ילדים עם תבחיני עור חיוביים שאכלו (0 אחוזים) בוטנים. המשמעות היא, שבזמן שילד עם תבחין עורי חיובי ללא סיפור של תגובה לאותו מזון, ימתין לבדיקת תגר (כשנה), יש סיכוי גבוה שהוא יפתח אלרגיה לאותו מזון, גם אם לא היה אלרגי אליו בתחילה.
3. מומלץ לבדוק ילדים רק למזון שאליו יש חשד שהילד עשה תגובה אלרגית: לא מומלץ לעשות תבחיני עור למזונות שהילד אוכל באופן קבוע או למזונות שהוא עדיין לא אכל. כמו כן, בדיקת דם לנוגדני IGE למזון, כמו תבחיני העור, צריכה להיעשות רק למזונות החשודים שגרמו לתגובה אלרגית, ובהפניה של רופא מומחה באלרגיה ואימונולוגיה.
- עמותת "מדע גדול, בקטנה" מדגישה כי הכתבה אינה מהווה המלצה רפואית, ובכל מקרה של חשד לאלרגיה יש להיוועץ ברופא/ה המטפל/ת.
הכותבים הם בעלי דוקטורט לביולוגיה ממכון ויצמן והם המנהלים המדעיים של עמותת "מדע גדול, בקטנה"
