מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי נובו נורדיסק
ועידת סוכרת 2024
"מטופל שמזניח את הטיפול בסוכרת בשנה הראשונה מעלה באופן משמעותי את סיכוייו לפתח סיבוכים מסוכנים" – כך אמר פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, בוועידת הסוכרת השנתית שהתקיימה ב־14 בנובמבר, יום המודעות העולמי למחלה. הוועידה, שנערכה באולפני ynet, הפגישה מומחים בכירים ממערכת הבריאות לדיון מעמיק באתגרים, בסיבוכים ובפתרונות למחלת הסוכרת, שממנה סובלים כ־700 אלף ישראלים.
פרופ' יבגני מרזון, מנהל המחלקה לרפואה מנוהלת בלאומית וסגן דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל, הדגיש את הצורך בזיהוי מוקדם של אוכלוסיות בסיכון באמצעות רופאי המשפחה. "סוכרת מתחילה עוד במצב 'טרום־סוכרת', שבו ניתן למנוע את התפתחות המחלה באמצעות שינוי אורח חיים", הוא הסביר.
ד"ר הדר דסקין־ביתן, מומחית באנדוקרינולוגיה, הוסיפה: "אנחנו כרופאים מחויבים להיעזר בצוותים רב־מקצועיים כמו דיאטניות, פיזיותרפיסטים ועובדים סוציאליים, לצד שימוש גובר בטכנולוגיות וירטואליות להנגשת הטיפול".
"לאור המצב הביטחוני־מדיני בישראל, שמתלווה אליו סטרס כרוני כבר למעלה משנה, אנחנו רואים עלייה בשכיחות הסוכרת ובשכיחות ההשמנה, שמהווה גורם סיכון לסוכרת", הדגיש פרופ' חוליו וינשטיין, מנהל היחידה למחקרי סוכרת במרכז הרפואי וולפסון, במהלך פאנל שעסק בחשיבות האבחון המוקדם והטיפול האדפטיבי.
המומחים הסבירו כי טיפול בשנה הראשונה מאפשר לגוף לבצע "זיכרון מטבולי", מצב שבו הגוף זוכר את הערכים המטבוליים התקינים שאליו הגיע המטופל. כך, ובאמצעות מנגנונים שונים נוספים, ניתן להגן מפני התפתחות סיבוכים מסכני חיים בהמשך המחלה. בנוסף, תרופות חדשניות שנכנסו לסל נמצאו כמסייעות מאוד הן לגורמי הסיכון והן לסוכרת.
שתי תרופות במקביל
לסוכרת שאינה מאוזנת יש השפעה הרסנית. היא עלולה להוות גורם מרכזי לפגיעה באיברים חיוניים בגוף כמו הכליות, מערכת העצבים, הלב, המוח והכבד. כמו כן, היא עלולה להעלות גם את הסיכון למחלת הסרטן. איך מקטינים את הסיכונים? מלבד חשיבות האבחון המוקדם, מחקרים שפורסמו לאחרונה מלמדים על הצורך בטיפול אינטנסיבי ומהיר באמצעות שתי תרופות במקביל לתיקון רמת הסוכר ולשמירתו לאורך זמן.
בין התרופות שבהן משתמשים כיום נמצאת משפחת תרופות GLP-1, שניתנות כבר מספר שנים בזריקה ולאחרונה גם בכדור. התרופות הללו יעילות מאוד גם בנרמול רמות הסוכר בדם, ולכן מומלצות בשלבים הראשונים של מחלת הסוכרת. הן גם מקטינות את הסיכון למחלות לב וכלי דם, לאירועי לב, שבץ מוחי ומוות. בנוסף, הן גורמות אצל הרוב המכריע של המטופלים גם להפחתת משקל.
"אצל חלק גדול מהמטופלים עם טרום־סוכרת, או עם סוכרת חדשה שעדיין לא פגעה בהם, הטיפול ימנע את התפתחות הסיבוכים בכל אותם איברים", אומר פרופ' רז, ומוסיף כי "לתרופות האלו יש יתרון גדול נוסף: הן לא גורמות לנפילות סוכר. יש להן לעיתים תופעות לוואי, בעיקר במערכת העיכול, אך רובן קלות וחולפות. האפשרות החדשה יחסית למתן תרופות אלה דרך הפה, ולא רק בזריקות, מגדילה את ההיענות לטיפול לאורך זמן".
משפחת תרופות שנייה נקראת SGLT2. מדובר בתרופות שניתנות ככדור ומוציאות את הסוכר מהגוף דרך השתן. התרופות האלה מורידות את לחץ הדם ומצמצמות נזקים שגרמה הסוכרת לאיברים שונים כמו הלב, המוח, הכליות, הכבד וכלי הדם. הן גם מורידות בצורה משמעותית את הפגיעה בעיניים ובמערכת העצבים.
לאור זאת, המועצה הלאומית הישראלית לסוכרת ואיגודי הסוכרת של ארה"ב ואירופה ממליצים לשלב בין שתי משפחות התרופות הללו כבר בשלבים הראשונים של המחלה.
נושא כואב במיוחד שהוקדש לו פאנל הוא דירוגה של ישראל במקום הראשון בקטיעת גפיים לנפש מבין מדינות ה־OECD. התופעה הזו מתרחשת בין השאר בשל סוכרת לא מאוזנת שאינה מטופלת כראוי. הסטטיסטיקה מצביעה על כך שלאדם שאיבד רגל אחת יש סיכוי של 30% לאבד גם את הרגל השנייה בתוך שלוש שנים, ו־50% סיכוי לאבד את הרגל השנייה בתוך חמש שנים.
פרופ' ערן תמיר, מנהל יחידת כף הרגל והקרסול בבית החולים שמיר (אסף הרופא), מסביר כי "המלחמה בתופעה צריכה להיעשות בכמה רבדים: ראשית, טיפול מניעתי בקהילה והפניה למרפאות מתאימות אם יש יבלת או פצע. וברובד הנוסף – טיפול בבית החולים בשלב שבו עוד אפשר להציל את הרגל. למשל, ברגע שמופיע כיב או פצע ורופא המשפחה או האחות המטפלת מזהים שזה קרה – עליהם להפנות לבית החולים. זיהום במקרה זה הוא מצב מסוכן מאוד".
הגברת אמון המטופלים
אם הסיכונים ידועים וקשים והטיפולים יעילים ומגינים, מדוע מטופלים רבים לא נענים להנחיות הטיפול? בפאנל המסכם בוועידה עסקו בשאלה הזו ודנו בדרכים שאיתן יכול הצוות הרפואי להגביר את אמון המטופלים ולרתום אותם לתהליך.
"קיימות סיבות רבות לחוסר ההיענות או חוסר ההיצמדות לטיפול", אומרת ד"ר ליאת ברזילי־יוסף, מומחית לטיפול בסוכרת ומניעת השמנה במרכז הרפואי מאיר, "חוסר אמון במטפלים, חשש מתופעות לוואי של תרופות או חוסר אמון בתרופה עצמה, מחשבה שניתן לפתור את המצב ללא טיפול תרופתי – למשל עם שינוי באורח החיים בלבד, או טיפול טבעי ועוד".
הפתרון לחסמים, לדבריהם של המומחים, נעוץ בהסבר מפורט של הסיכונים ותופעות הלוואי של כל אחת מהתרופות או הזריקות, לצד הסברים על סיבוכי הסוכרת שמסוכנים פי כמה. מעבר לכך, דרושה זמינות של הצוות הרפואי במצב של הופעת תופעת לוואי, שעלולה לגרום למטופל או המטופלת להפסיק ליטול את התרופה.
מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי נובו נורדיסק
פורסם לראשונה: 09:16, 12.12.24
