בשיתוף GSK
בעבור רבים מאיתנו מחלת אבעבועות הרוח היא מחלת ילדים שחולפת ולא חוזרת. בעבר היו אפילו מנסים להדביק את הילדים במחלה במטרה להיפטר מכל מחלות הילדות. אך היום יודעים שאין זה בהכרח נכון. הנגיף שגורם למחלת אבעבועות רוח נותר רדום בגופנו. כך, מבוגרים שחלו בילדותם באבעבועות רוח עלולים לפתח בבגרותם מחלה קשה, כואבת ואף מסוכנת לחלקם, מחלת השלבקת החוגרת.
"לפני כשנתיים, הרגשתי כאבים עזים בחזה ובגב", מספרת רחל עין-הבר, בת 73 מחדרה, שהתמודדה עם המחלה. "חשבתי בהתחלה שזו התקררות, אבל אחרי שלא הצלחתי לישון בלילה מרוב כאב, קראתי לחברה, אחות במקצועה, והיא אמרה לי כי להערכתה מדובר בשלבקת חוגרת. מיד הגעתי לרופאת משפחה, וקיבלתי טיפול תרופתי בכדורים למשך שבוע ימים. לקחתי גם נרות וולטרן להקלת כאב, במיוחד בלילה על מנת שאוכל לישון".
שלבקת חוגרת, הידועה גם בשמה הלועזי הרפס זוסטר, היא מחלה התוקפת באופן קשה בעיקר מבוגרים מגילאי 50 ומעלה או בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, אולם היא עלולה לתקוף גם אנשים בגילאים צעירים יותר. המחלה נגרמת על ידי נגיף ה-וריצלה זוסטר, שנשאר בגוף במצב רדום, ועלול להתפרץ שוב בלא התראה מראש. נגיף זה, הגורם למחלת אבעבועות רוח בילדות, גורם לכאבים העזים ולפריחה האופייניים למחלה.
"זאת מחלה כואבת מאוד. הרבה פעמים אנשים מגיעים לבית החולים עם כאבים עזים בחזה, וישנו חשש להתקף לב, עד שהם מאובחנים עם השלבקת", מסבירה ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית חולים "העמק", שבעפולה, מקבוצת "כללית".
מחלת השלבקת החוגרת מאופיינת בכאבים עזים מאוד, המופיעים לרוב בגב, בכתפיים או בפנים. ימים ספורים אחרי הופעת הכאבים יופיעו על העור שלפוחיות אדומות ומגורות בצורה מרוכזת, לרוב בצורת חגורה ומכאן נובע שמה, שכן הפריחה נראית ומופיעה כחגורה על גבי הגוף. ההרגשה הכללית רעה, ומלווה בכאבים וברגישות רבה באזור הפריחה. מאחר שהתסמינים הראשונים של המחלה הם בעיקר כאבים, קשה לאבחן אותה לפני הופעת הפריחה. חולים רבים נוטים לחשוב שמדובר בכאבי גב או התקף לב, ובגלל שהאבחון עשוי להיות מאוחר, בהיעדר טיפול מתאים, הסבל עלול להיות ממושך.
גם לאחר האבחון, המחלה נמשכת לרוב כמה שבועות ולעתים גם חודשים, מכיוון שהיא נגרמת על ידי נגיף, ולא על ידי חיידק, לא ניתן לגבור עליה באמצעות מתן אנטיביוטיקה. מתן תרופות אנטי-ויראליות (אנטי-נגיפיות) צריך להינתן בתוך 3 ימים מיום התפרצות המחלה, ולכן ברוב המקרים הטיפול הוא תומך בלבד, וכולל בעיקר טיפול במשככי כאבים. "עד היום אני מרגישה אי-נוחות בגב, ובאזור שבו הייתה לי את הפריחה", מספרת רחל. "אחרי הטיפול התרופתי, היו עוד שבועיים ללא כאבים אבל אז הפצעים שהופיעו אצלי החלו להפריש נוזלים, והפיצו ריח נוראי. במשך שבועיים ימים הייתי מרותקת לבית במצב הזה".
ד"ר חזן מסבירה כי עבור כמעט 30 אחוזים מהחולים, הכאב יכול להימשך שבועות, חודשים, ואפילו שנים. "יש חולים שמדווחים שזה השפיע להם על היכולת לנהוג, להתלבש – כואב ללבוש חזייה או לחגור חגורת בטיחות", מציינת ד"ר חזן. "רוב האנשים מבריאים, אבל לרבים נישאר נזק עתידי שמשפיע על התפקוד, ולכן מאוד חשוב למנוע את המחלה הזאת, והפתרון נכון להיום הוא להתחסן. הגדולה של חיסון השינגריקס היא שזה חיסון רקומביננטי, ללא נגיף, כך שבטוח לתת אותו למבוגרים ולאנשים עם דיכוי חיסוני. היות ומדובר בחיסון רקומביננטי, תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא כאב באזור הזריקה".
רחל עין-הבר כבר התחסנה, והיא מחכה כעת להתחסן במנה השנייה של החיסון. "אני התחסנתי בחיסון הקודם, החיסון הישן, וכעת התחסנתי גם בחיסון החדש, ואני מחכה לקבלת המנה השנייה של החיסון", היא מסבירה. "למרות שעברו שנתיים וחצי, וחזרתי לשגרת חיי, זכורים לי הכאבים המייסרים של המחלה".
שלבקת חוגרת היא מחלה איומה, כפי שמעידה רחל שהחלימה ממנה, וכפי שסוברים גורמי המקצוע הרפואיים. החידוש הוא שהיא ניתנת כיום למניעה באמצעות חיסון יעיל.
הכתבה בשיתוף GSK ללא מעורבות בתכנים
פורסם לראשונה: 12:14, 12.02.24
