"לא נרתעתי מפרוטזת היד של בעלי כמו שהתעצבתי ממה שהיא מזכירה לי, שעד 7 באוקטובר הייתה שם יד אוהבת עם תחושות, שחיבקה וליטפה אותי ואת הילדים ועכשיו היא קרס מתכת קר", מתארת אביטל שינדלר, אשתו של עמיחי, שבשבת הארורה ההיא נפצע באורח אנוש. שנה וחודשיים לאחר אותו יום נורא שטלטל את המשפחה וריסק את כל מה שהכירה, נרתמה שינדלר לקדם את פורום נשות הפצועים, שמציב זרקור על סיוע למשפחות הפצועים, שחוות שבר גדול. צפו בריאיון איתה לאולפן ynet:
שיחה עם אביטל שינדלר, שותפה בפורום נשות פצועי "חרבות ברזל"
( צילום: ליאור שרון)
ביום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, שמצוין היום (ד') אומרת שינדלר: "משפחה של פצוע עוברת ריסוק בכל התחומים: בזוגיות, בהתנהלות עם הילדים, בחיי האישות, במצב הכלכלי. אין תחום שנשאר כפי שהיה לפני 7 באוקטובר. ומהניסיון שצברנו, אנחנו רוצות לעזור לנשות פצועים נוספות. הפצועים מקבלים מהמדינה את כל העזרה האפשרית, אבל את המשפחה לא רואים, לא רואים את ההתמודדות, את הקשיים שהיא נכנסת אליהם, וזו הסיבה העיקרית שבגינה הקמנו את הפורום".
בשבת 7 באוקטובר חדרו מחבלים לביתם שבכרם שלום. בני המשפחה הסתתרו בממ"ד וכשנשמעו קולות המחבלים מתוך הבית, מיהר אב המשפחה לחסום בידיו את דלת הכניסה לממ"ד כשהוא מגונן על משפחתו ומציל אותה בגופו. מטען רב עוצמה שהצמידו המחבלים על צידה השני של הדלת התפוצץ ברעש אדיר, ומההדף ספג גופו של עמיחי רסיסים רבים והוא הועף אחורנית. קיר הממ"ד נפל עליו וגרם לחבלה קשה בפניו.
4 צפייה בגלריה
עמיחי שינדלר ואשתו אביטל ליד דלת הממ"ד בכרם שלום שאותה פוצצו המחבלים
(צילום: אלבום משפחתי)
אביטל, שהייתה בטוחה שבעלה מת, הזעיקה את חברי כיתת הכוננות של כרם שלום ובהחלטה קרה ושקולה ביקשה מהילדים לא להסתכל על אבא שלהם, שזלג דם מכל גופו, אלא שישירו את "שיר המעלות". עמיחי פונה כשהוא מורדם ומונשם לבית חולים כשמצבו מוגדר אנוש. הוא איבד את זרוע ימין ושלוש אצבעות מזרוע שמאל, נפגע בפניו שהתרסקו לחמישה עשר חלקים שחוברו ביד על ידי הפלסטיקאים מבית החולים שיבא לשם פונה, וגם איבד חלק משיניו.
היא מספרת על החיים בעקבות הפציעה האנושה של בעלה: "כשאדם נפצע, כל המשפחה נפצעת ביחד איתו. זה מתחיל מההתחלה שהאבא לא בבית וצריך להמשיך לתפקד כרגיל מול הילדים, ולהמשיך את החיים כרגיל, לצד הדאגה המאוד גדולה לבעל, מה יהיה איתו ואיך הסיפור הזה ייגמר ומתי.
"אובדן היד שלו גם מאוד משמעותי. זה נראה חלק כל כך קטן בגוף, אבל הוא כל כך משמעותי. אנחנו עושים הכול עם הידיים שלנו. זה ממש להתחיל להתרגל מחדש, לתפקד ולפעול ולעשות, בדברים הכי הכי קטנים, לקחת צלחת ממקום למקום, לכפתר כפתור. הכול נהיה הרבה יותר מאתגר".
אביטל שינדלר על הפורום: "בהתחלה עלו קשיי התמודדות מקבילים עם מצבו של הבעל ומה יהיה ועם הילדים, העבודה ועוד, שרק אנחנו מבינות האחת את השנייה ובהמשך כבר שיתפנו באתגרים של החיים שכאילו חזרו למסלולם אבל זו פיקציה. החיים שהיו כבר לא יחזרו לעצמם ואנחנו צריכות להגדיר אותם אחרת"
היא מסבירה כי לחיים האחרים שנכפים על אשת פצוע יש שני חלקים. הראשון הוא, כשבעלה התפקודי עד אותו רגע, שוכב פצוע קשה או אנוש בבית חולים ואשתו נקרעת בין הרצון להיות לצידו לבין הצורך להיות עם הילדים שבעצמם חווים טלטלה", היא אומרת, "החלק השני והלא פחות מאתגר מגיע כשהבעל המשתקם חוזר הביתה. בלי המעטפת של בית החולים ועכשיו איך מתמודדים".
320 חברות בקבוצת המשפחות בתוך שנה
בחודשי האשפוז, כשנאלצה להיטלטל בין בית המלון באילת לשם פונו תושבי כרם שלום לבין בית החולים שיבא, היא נאלצה לתווך לילדים את חומרת פציעתו של אביהם. "לא היה פשוט בכלל לילדים שלנו לראות את אבא שלהם במצבו. הם נרתעו ממנו ואחר כך התקרבו אליו בהדרגה".
את עול תחזוקת הבית, שעבר זמנית לחדר מלון באילת, כמו את החשש מהבאות, לא היה לה עם מי לשתף. "עד שלפני שנה שתי נשות פצועים שיתפו בקבוצת ווטסאפ את הקשיים שלהן, אני הייתי המצטרפת הרביעית ובתוך שנה יש כבר 320 חברות בקבוצה".
היא מספרת: "בהתחלה עלו קשיי התמודדות מקבילים עם מצבו של הבעל ומה יהיה ועם הילדים, העבודה ועוד, שרק אנחנו מבינות האחת את השנייה ובהמשך כבר שיתפנו באתגרים של החיים שכאילו חזרו למסלולם אבל זו פיקציה. החיים שהיו כבר לא יחזרו לעצמם ואנחנו צריכות להגדיר אותם אחרת".
כשהתגבשה הקבוצה הן חיפשו מקורות תמיכה ממלכתיים ומענים טיפוליים למשפחה. "אבל הבנו שאין מענה בסיסי לטיפול במשפחה ואין אף גוף כולל. בית החולים, המדינה, ארגון נכי צה"ל, הביטוח הלאומי לא מאפשרים לנו לחסות תחתם. אז החלטנו לעזור לעצמנו".
מלבד ימי כיף בודדים או כפולים לנשים ולנשים בשיתוף הילדים, הן מגיעות גם לכנסת ונעזרות בתמיכתו של ח"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי) ושל ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), שמצרפים אותן לוועדות הרלוונטיות שכבר תמכו בהן בשינוי חוק. "כל המענים שמפנה המדינה הם לפצוע וככה זה גם צריך להיות. אבל גם לנשות הפצוע שחוות שבר משפחתי ולא פחות גדול ממנו שבר כלכלי ואישי שמבת זוג את הופכת למטפלת ולאחות, הולכת על ידו בזהירות ושוקלת כל מילה שעלולה לפגוע בו והקושי התפעולי שחלקנו שווה בשווה, נופל עלייך במרבית מהמקרים".
ניתן להצטרף לפורום נשות הפצועים דרך המייל הבא: neshothaptzuim@gmail.com
פורסם לראשונה: 07:36, 18.12.24
