בשיתוף אסטרהזניקה
מדברים על סרטן ריאה | פרק ראשון
מחלת סרטן הריאה נחשבת לאחת המחלות הממאירות השכיחות ביותר. מדובר גם בסרטן הקטלני במדינה ובעולם כולו. במשך שנים רבות, אפשרויות הטיפול היו מצומצמות, וארגז הכלים של הרופאות והרופאים היה דל. אולם בעשור האחרון חלו לא מעט שינויים, החל מבדיקות סקר לאבחון מוקדם, דרך בדיקות גנומיות מקיפות ועד לתרופות לשלבים השונים של המחלה, שהובילו למהפכה של ממש. בשני הפרקים הקרובים של הווידיאו-קאסט הזה, נשאל האם סרטן ריאה זו מחלה שמאפיינת רק מעשנים? באילו מקרים אפשר לעשות ניתוח, איך הגרורות הצליחו בכלל להגיע למוח, ולמה, למרות שמדובר במחלה קשה, העתיד עשוי להיות פחות קודר.
באולפן ynet התארחו ד"ר רונן גלילי, מומחה לכירורגיית חזה ולב, מנהל היחידה לניתוחי חזה במרכז הרפואי כרמל, ויושב ראש החברה הישראלית לכירורגיית חזה, ד"ר מור מושקוביץ, מנהלת השירות לגידולי בית חזה ממרכז דוידוף לטיפול ולחקר הסרטן, במרכז הרפואי רבין בילינסון, וד"ר מיכאל קסירר, מנהל היחידה לפולמונולוגיה פולשנית במרכז הרפואי סורוקה.
כולכם רופאים שמטפלים בחולי סרטן ריאה, התפקיד שלכם שונה?
"תפקיד האונקולוג בטיפול בסרטן הוא לרכז את הטיפול מול הגורמים השונים ולתת את הטיפול האונקולוגי – טיפול תרופתי, טיפול קרינתי ומעקב אחרי המטופל. אנחנו מקבלים את המטופל לאחר שכבר יש אבחנה", מסבירה ד"ר מושקוביץ. "פולמונולוגיה זו רפואת ריאות. אנחנו עוסקים בכל מגוון מחלות הריאה שקיימות, כאשר סרטן הריאה היא אחת מהן. למעשה, הפולמונולוג עוסק בעיקר באבחון ראשוני של המחלה- במיון ובוויסות החולים", מסביר ד"ר קסירר. "הכירורג חזה אחראי על הטיפול הניתוחי", אומר ד"ר גלילי, "אבל צריך לזכור, אנחנו ניגשים לטיפול בסרטן ריאות כמו בתחומים אחרים של ממאירויות – בצוות רב תחומי שכולל מומחים לרפואת ריאות, אונקולוגיה וכירורגיה, יחד עם צוותים של רדיולוגיה, רדיולוגיה פולשנית ועוד. לכל אחד מאיתנו יש לו עולם תוכן שלו לכן ההחלטות – גם במקרים מורכבים וגם במקרים פשוטים – מתקבלות בצוות רב תחומי".
למה סרטן זו מחלה מסוכנת?
"סרטן זה מחלה שבה תאים בגוף יוצאים מאיזון. לכל תא בגוף שלנו יש מחזור חיים מסוים, שאומר לו להתחלק בזמן מסוים ולהיות רדום בזמן מסוים, וגם קובע את התפקוד שלו", מסבירה ד"ר מושקוביץ. "בסרטן, משהו במנגנון הזה, במחזור החיים של התא משתבש בגלל סיבות מסוימות. במקרים האלה התא משתבש וגדל בצורה לא מבוקרת וכך נוצר גוש", היא מוסיפה. "במקרים מסוימים התא או אוסף התאים האלה רוכשים את היכולת לפרוץ מהמקום שהם היו בו ולשלוח גרורות. הבעיה בסרטן, היא לא גוש מסוים או קבוצת תאים מסוימת, אלא הפוטנציאל שלהם לגדול ולהתפשט, ובסופו של דבר – בעיקר אם לא מטפלים במחלה – הם עלולים להרוג את האדם שבו הם נמצאים", אומרת ד"ר מושקוביץ.
כואב כשיש לי סרטן?
"זה מאוד תלוי, במיקום של הגידול, ובפיזור שלו", אומרת ד"ר מושקוביץ. "לריאות אין מערכת עצבים משלהן. הקרום של הריאות – הפלאורה – קצת מעוצבבת, אבל לא בצורה מדויקת, ולכן סרטן ריאה לרוב מתגלה מאוחר כי הוא לא כואב. במקומות אחרים, כמו למשל בשד ניתן למשש גוש, והוא לפעמים כואב. לעומת זאת הריאה היא איבר פנימי ולכן אי אפשר למשש גוש ולא לחוש כאב".
האם אדם צעיר שאינו מעשן יכול לחלות בסרטן ריאה או שזו מחלה של מעשנים?
"כולנו יודעים שעישון הוא הגורם העיקרי לסרטן ריאה. בתחילת שנות העשרים במאה הקודמת, סרטן ריאה היה חריג מאוד ובבית הספר לרפואה ממש היו מסתכלים על כל אירוע כזה כמקרה נדיר", אומרת ד"ר מושקוביץ. "היום, לצערי, סרטן הריאה בישראל הוא במקום השני בשכיחות בקרב נשים וגברים. היום אנחנו יודעים שגם זיהום אוויר משפיע על הסיכון לפתח סרטן ריאה וכארבע עשר אחוז מכלל סרטני הריאה מיוחסים לזיהום אוויר", אומרת ד"ר מושקוביץ.
"בישראל מאובחנים בכל שנה כ-2,700 חולים חדשים וכ-2,000 בני אדם נפטרים מהמחלה. בעולם סרטן ריאה הוא הסרטן השני בשכיחותו אצל נשים וגברים, ומקום ראשון בשכיחותו מבחינת תמותה. בישראל סרטן ריאה הוא שלישי בשכיחותו בקרב שני המינים, וגורם התמותה הראשון בגברים ושני בנשים", אומרת ד"ר מושקוביץ.
"רוב החולים הם מעשנים או מעשנים לשעבר", מסביר ד"ר קסירר, "עם זאת לכ-20% מהחולים, אין היסטוריה של עישון ישיר, ואז אנחנו מסתכלים על גורמים נוספים, כמו עישון סביבתי (בן משפחה שמעשן או במקום עבודה), גורמים סביבתיים כמו זיהום, גז רדון, וגורמים משפחתיים – כשיש שכיחות יתר של תחלואה משפחתית, זה נחשב גורם סיכון", מסביר ד"ר קסירר
אדם שמעשן הוא הרבה פעמים צרוד ומשתעל, אז איך אפשר לדעת אם יש לו תסמינים?
"זו הבעיה בסרטן הריאה, ולכן מרבית המקרים מאובחנים בשלב מתקדם", אומר ד"ר קיסרר "אנחנו גם יודעים שיש פער בין הופעת הסימפטומים עד לאבחון המחלה – פער שיכול להגיע בין חצי שנה לשנה. הסיבה לכך היא שהחולה שלרוב מעשן, גם ככה משתעל, גם ככה צרוד, ולכן קשה לבודד מה הסימפטומים החדשים שהופיעו. אבל במידה ומופיעים סימפטומים כמו שינוי בשיעול, שיעול רציף שלא נפתר, ירידה במשקל, כאבים בחזה, תשישות, שינויים באצבעות הידיים – אלו תסמינים שגורמים לנו לחשוד שאותו אדם חולה בסרטן ריאה".
כשעולה החשד לסרטן ריאה מספרים לחולה או מחכים לתוצאות של כל הבדיקות?
"יש פה עניין של אסכולה", אומר ד"ר קסירר. "באופן עקרוני, החשד לסרטן הריאה יופיע כשיש הדמיה מחשידה או סימפטומים ממש משמעותיים. התפיסה שלי אומרת שהחולה צריך להיות מודע לאפשרות למחלה, לפוטנציאל הטיפול ולחשיבות האבחון המוקדם על מנת שלא להתמהמה, ולכן אני חושב שיש מקום להסביר לחולה על החשד הקליני שלנו, ושעכשיו יש סדרה של מאמצים שצריך לעשות על מנת לברר את החשד, ובסופו של דבר – לאמת או לשלול אותו", מסביר ד"ר קסירר.
"בראייה שלי צריכים לשים את הדברים כמו שהם", אומר ד"ר גלילי, "המטופל הוא שותף לדרך, הוא צריך לדעת עם מה הוא צריך להתמודד. צריך לקרוא לילד בשמו. אני גם חושב שזה יותר מכבד את האינטליגנציה של המטופל", הוא מוסיף. "מה שחשוב זה לבוא ולהגיד למטופל – יש לנו תוכנית. בין אם זו תוכנית ניתוחית, תוכנית משולבת של טיפולים וניתוח או תוכנית שהיא לא ניתוחית. יש לנו היום לא מעט אפשרויות בארגז הכלים, להתמודד ולתת אופק למטופלים", אומר ד"ר גלילי. "בסוף צריך לזכור שאומנם אבחנה בסרטן ריאות עלולה להבהיל, אבל אנחנו עובדים על סטטיסטיקות. אני נוהג להגיד למטופלים, גם אם למשל הסטטיסטיקה קובעת שיש עשרה אחוז לשרוד חמש שנים לאחר אבחון המחלה, אף אחד מאיתנו לא יכול לדעת באיזה צד של הסטטיסטיקה תהיו. לכן חשוב להבין שנפתחת מערכה, שצריך להתחיל לנהל את הקרבות, בטח ובטח כשיש הרבה יותר כלים לתת למטופלים", מוסיף ד"ר גלילי.
איזה בדיקות אדם שנמצא בתהליך בירור יבצע?
"בדרך כלל הבדיקה שאנחנו מתבססים עליה תהיה סי-טי של החזה שנותן תמונה באיכות טובה, עם יכולת לאפיין את הנגע) אותה נקודה חשודה שנצפתה בסי-ט), ולא רק לדעת שהוא קיים שם כמו בצילום חזה. גם כשיש את התמונה הרדיולוגית בסי-טי צריך לאמת את החשד", מסביר ד"ר קסירר. "הדרך לאמת את החשד במרבית המקרים היא באמצעות ביופסיה. יש טכניקות שונות לבצע את הביופסיה: ביופסיה ברונכוסקופית – נוטלים דגימה באמצעות צינור אופטי שמוחדר דרך נתיב האוויר לתוך הריאות עד לנגע; ביופסיה תחת סי-טי – שימוש במחט חיצונית על מנת לדגום את הנגע בריאה; ביופסיה כירורגית – דגימה שנלקחת בניתוח בעזרת הכירורג מפני שהנגישות לנגע נמוכה" מוסיף ד"ר קסירר. "בדיקה נוספת היא פט סי-טי שמאפשרת לזהות אזורים עם קליטת יתר. כאשר יש מוקד ריאתי עם קליטת יתר, למעשה זה מגדיל משמעותית את הסבירות שאכן מדובר בממאירות. ניתן גם להשתמש בהדמיות עוקבות ולראות את ההשתנות או חוסר ההיעלמות של הנגע בציר הזמן", מוסיף ד"ר קסירר. "כל אחת מהבדיקות הללו מכוונת אותי, מעלה או מורידה את הסבירות שאכן מדובר בסרטן. במקרים מסוימים, אני אפילו יכול לוותר על הביופסיה כי החשד הקליני והתמונה הרדיולוגית כל כך מחשידים. אם יש סיכוי להביא את החולה לריפוי באמצעות ניתוח והחשד הקליני מספיק גבוה, אני יכול לשלוח את החולה ישירות לניתוח, גם ללא ביופסיה".
להמתין לתוצאות כל הבדיקות או להתחיל לטפל?
"בעשור וקצת האחרונים קיבלנו הרבה מאוד כלים חדשים לטיפול בסרטן ריאה", אומרת ד"ר מושקוביץ." אצל חלק מהמטופלים, הסרטן מונע קדימה על ידי איזשהו גן שעבר שינוי, שעבר מוטציה, ויצר איזשהו חלבון שדוחף את התא קדימה לכיוון של גדילה ויצירה של גידול וגרורות. אנחנו מכירים היום כעשר מוטציות ברות טיפול, ואנחנו בודקים אותן אצל כל מטופל עם סרטן ריאות מתקדם, לפני תחילת הטיפול", היא מסבירה. "למעשה כל מטופל עם סרטן ריאות מתקדם מקבל בדיקה מולקולרית שכוללת 500 גנים, שמתוכם אנחנו יודעים לטפל במיעוט, אבל אנחנו מקבלים הרבה מאוד מידע על המחלה. במידת האפשר, אנחנו מעדיפים לחכות לתשובה של הבדיקה הזו, שלוקחת כשלושה שבועות", אומרת ד"ר מושקוביץ "יש גם בדיקה נוספת לרמות ביטוי של PDL שעוזרת לנו לנבא מה הסיכוי של המטופל להגיב לאימונותרפיה. כשיש לנו את כל המידע, זה עוזר לנו לבנות למטופל תוכנית טיפול", היא מוסיפה, "לצערי, יש מטופלים שמגיעים עם מחלה מתקדמת ואצלם אנחנו צריכים להתחיל טיפול יותר מהר. במקרה הזה, כשהמצב הוא יותר דחוף, נתחיל טיפול כימותרפי שעובד על כל הקבוצות של סרטן הריאה. פעולה זו קונה לנו זמן, ומאפשרת לנו לחכות לתשובות של הבדיקות הגנטיות. אם בשלב שהגיעו התוצאות מסתבר שצריך להחליף את הטיפול, אנחנו נעשה את ההתאמה הזו"
כמה זמן נמשך כל תהליך האבחון? ימים, שבועות, חודשים?
"תהליך האבחון מתחיל כשהמטופל מפתח את הסימפטומים דרך הפולמונולוג או כירורג החזה, עד הגעה לאבחנה ראשונית. ברגע שיש כבר אבחנה ראשונית של ממאירות, אז הוא עובר לאונקולוג שממשיך את תהליך הבירור ויחד עם ועדה רב תחומית שכוללת את הכירורג, הפולמונולוג, רדיולוג, פתולוג, אונקולוג רפואי ורופא קרינה ובה קובעים את התוכנית של המטופל. זה יכול לקחת לפעמים שבועות, ולפעמים אם המצב דחוף, זה נעשה יותר מהר", אומרת ד"ר מושקוביץ.
"את תהליך האבחון וקבלת ההחלטות, אפשר לחלק לשניים", אומר ד"ר גלילי. "החלק הראשון הוא השלב בו מבינים שיש בעיה. בשלב הזה עושים את ההדמיות, סי-טי, פט סי-טי, אבחנה רקמתית וכדומה. זה החלק בו אנחנו מבינים את המצב של החולה והאם הוא בציר של הטיפולים הניתוחיים או בציר של טיפולים אחרים. החלק השני, כפי שד"ר מושקוביץ ציינה זה הפרופיל המולקולרי שמסייע לחפש פרטי פרטים של אותו גידול על מנת לדעת האם ניתן להעניק למטופל הספציפי הזה תרופה ספציפית עבורו", מסביר ד"ר גלילי. "החלק הראשון של הדמיה, ביופסיה וכדומה יכול להסתיים תוך שבוע אם מרכזים מאמץ כדי לקדם את העניין. החלק השני של הפרופיל המולקולרי עשוי להימשך בין שבועיים לשלושה תלוי במשתנים נוספים"
יש בכלל תורים? אם יש לי ביטוח פרטי זה יעזור?
"בדרך כלל העיכוב העיקרי הוא עד שמגיעים לבדיקת הדמיה", מסביר ד"ר קסירר. "מהשלב שמתחילים הסימפטומים, ועד שבכלל מישהו מעלה את החשד לסרטן ריאה יכולים לחלוף חודשים. לרוב, מהרגע שיש לנו ההדמיה – זה תלוי באגרסיביות של המטפלים. יש רופאי משפחה, שהם בדרך כלל הראשונים שנתקלים בפענוח, שהם מאוד אקטיבים, וישר שולחים וואטסאפ ומייל והודעות מודאגות, והחולה מגיע למחרת כבר לפולמונולוג או לכירורג חזה והתהליך רץ מאוד מאוד מהר. לצערנו, לפעמים יש תהליכים שמתעכבים והחולה נכנס למסלול הרגיל וממתין חודשיים-שלושה לתור אצל הפולמונולוג בקהילה, ואז ממתין לתור נוסף לרופא בבית החולים, וכל הדבר הזה נמשך יותר מידי זמן. במידה רבה זה תלוי באקטביות והבנת הדחיפות של המטפלים", מוסיף ד"ר קסירר. "היום יש גם מרפאות לאבחון מהיר שקיימות במספר מקומות, שיכולים להגיע לסדר גודל של שבוע עד עשרה ימים עד לאבחנה הראשונית. אנחנו בהחלט משתדלים לא לעבור פרק זמן ארוך יותר מחודש, וזה מבלי להתייחס למרכיב החרדה של החולה והמתח, שבוודאי אנחנו נרצה לקצר את לוחות הזמנים ככל הניתן, כדי לא להשאיר את החולה באוויר".
בחסות אסטרהזניקה
IL-5227
פורסם לראשונה: 14:04, 12.11.24
