לפני שמונה שנים מתח מבקר המדינה ביקורת קשה בנושא המחסור החמור במספר הרופאים המומחים בתחום רפואת השיניים בישראל - ולאחרונה פרץ סכסוך בין משרד הבריאות להסתדרות רופאי השיניים על הרקע הזה. בין הצדדים החלו חילופי האשמות לאחר שמשרד הבריאות אישר תקנים של התמחויות ברפואת שיניים בבית החולים שערי צדק בירושלים, בניגוד לעמדת ההסתדרות.
קראו עוד:
2 צפייה בגלריה
רופאת שיניים
רופאת שיניים
המחסור ברופאי השיניים מחריף. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
לטענת גורמים במשרד הבריאות, הסתדרות רופאי השיניים נמנעת מלאשר תקנים מתוך אינטרסים כלכליים שמטרתם לצמצם את מספר הרופאים המומחים ברפואה הציבורית ולחזק את רפואת השיניים הפרטית. מנגד, בהסתדרות טוענים כי היעדר תקצוב מצד משרד הבריאות מביא לכך שבוגרי רפואת שיניים נאלצים לשלם 70 עד 140 אלף שקל על מנת "לקנות" התמחות. את מחיר ההתנצחות משלמים האזרחים, שיכולים לקבל טיפול ממספר מצומצם ביותר של מומחים ברפואת השיניים הציבורית, וכתחליף נאלצים לשלם עשרות אלפי שקלים עבור טיפולים פרטיים.
"בסוף 2009, רק כ-8% מבעלי הרישיון לעסוק ברפואת שיניים עד גיל 65 היו מומחים", קבע המבקר ב-2015. "לשם השוואה, 22% מרופאי השיניים בארה"ב הם מומחים. השיעור נמוך במיוחד בשישה מתוך תשעה תחומי התמחות, ובהם שלושה תחומים בעלי מאפיינים ציבוריים: רפואת שיניים ציבורית, רפואת פה ופתולוגיה אורלית ותת-ההתמחות לשיקום פנים ולסתות. משרד הבריאות לא הגדיר את צורכי האוכלוסייה בנוגע לכל אחד מתחומי המומחיות של רפואת השיניים ולא קבע מהו מספר המומחים הנדרש בכל אחד מהתחומים. המשרד גם לא מצא פתרון לבעיית הכשרת המומחים, ובעיקר בנושא מקומות ההתמחות ועלויות ההתמחות. בשמונה מתוך תשעת סוגי ההתמחות בתחום רפואת השן המשרד איננו מקצה תקנים למתמחים".
מאז פועל משרד הבריאות להגדלת מספר התקנים להתמחות. כיום, לפי נתוני המשרד, מספר המומחים ברפואת השיניים הציבורית עומד על 10% (לפי ההסתדרות הרפואית, המספר הוא כפול). תהליך הגדלת התקנים עובר דרך המועצה המדעית של הסתדרות רופאים השיניים, שאמונה על אישור המחלקות שבהן יבוצעו ההתמחויות. במרכז הסכסוך בין הצדדים עומדת היחידה לכירוגיית פה ולסתות בשערי צדק, שהמועצה המדעית דחתה ביצוע התמחויות בה. לטענת ההסתדרות, שאף תובעת את משרד הבריאות בנושא, הדחייה נובעת מסטנדרטים לקויים במקום. במשרד טוענים כי הדחייה נובעת משיקולים לא ענייניים. יצוין שעצם התביעה של ארגון עובדים כלשהו נגד משרד הבריאות הוא מהלך חריג.
על פי הנתונים של משרד הבריאות, בעשור האחרון השקיע המשרד כ-15 מיליון שקל בתמיכה במחלקות חדשות ובמתמחים. התקציב לכך עלה בהדרגה מ-600 אלף שקל ב-2013 ל-3.1 מיליון שקל ב-2022, והוא צפוי לגדול השנה ובשנה הבאה. יצוין שמדובר בסכום נמוך יחסית למספר המעוניינים בהתמחות.
2 צפייה בגלריה
בית חולים שערי צדק ירושלים
בית חולים שערי צדק ירושלים
בית החולים שערי צדק בירושלים. "המחלקה שם היא ותיקה ומקצועית", טוען משרד הבריאות
(צילום: עמית שאבי)
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "יותר מעשור פועל המשרד על מנת להגדיל את מספר מקומות ההתמחות ברפואת שיניים ולהגביר את הנגישות לרפואה ציבורית איכותית בארץ. ב-2017 קבע מבקר המדינה שקיים חוסר במספר המומחים ברפואת השיניים. חרף ניסיונות רבים נתקל משרד הבריאות בחוסר שיתוף פעולה מצד הסתדרות רופאי השיניים מטעמים שאינם ברורים. האם ראוי שמתמחה ברפואת שיניים ישלם על ההתמחות מכיסו? הדבר איננו מקובל באף תחום ברפואה. המקומות היחידים שבהם לא גובים תשלום ממתמחים, הם מחלקות שהוקמו ביוזמת המשרד ונתמכות על ידו. המחלקה בשערי צדק היא ותיקה ומקצועית, ולכן, לאחר בחינה מעמיקה של כלל ההיבטים ובעקבות המלצות של ועדת מומחים, החליט מנכ"ל המשרד להכיר בה להתמחות".
מהסתדרות רופאי השיניים נמסר: "המועצה המדעית של ההסתדרות לרפואת שיניים אינה קובעת את מספר תקני ההתמחויות ברפואת שיניים, ובסמכותה נמצא הפיקוח על איכות ההתמחות בלבד. מאז 2015 הוכפלה כמות המתמחים החדשים ברפואת השיניים, ואושרו 12 מתוך 14 בקשות לפתיחת מחלקות חדשות להתמחות ברפואת שיניים. כיום מהווים המומחים ברפואת השיניים כ20% מסך הרופאים הפעילים. יש לשמור על עצמאותה של המועצה המדעית ולמנוע התערבותם של גורמים ושיקולים זרים בתוכניות המתמחים. זאת, על מנת להבטיח את המשך השמירה על רמתו הגבוהה של המקצוע".