בשיתוף GSK ללא מעורבות בתכנים
אסתמה נחשבת למחלה שכיחה. על פי הערכות, ל-5%-10% מהאנשים שסובלים ממחלת האסתמה יש אסתמה חמורה, העלולה להוביל אף למוות.
אסתמה חמורה מוגדרת אצל אלה הסובלים 2-3 התקפי אסתמה בשנה, שנצרכו לאשפוז או פינוי ו/או שהות בחדר מיון, כאשר חולה שהתאשפז יוגדר חולה באסתמה חמורה. "מדובר בעצם בהתכווצות של הסימפונות הגורמת ויוצרת קושי בנשימה", מסביר פרופ' מרדכי קרמר, מנהל המערך למחלות ריאה במרכז הרפואי רבין מקבוצת "כללית".
"בקרב ילדים, הסיבות השכיחות במיוחד הן אלרגניות. בדרך כלל, אצל רובם המחלה קלה או חולפת לגמרי עד גילאי התיכון או עד גיל 18. לעומת זאת, בקרב קהל מבוגרים, הסיבה האלרגית שכיחה פחות, אך אנו יכולים לראות אצלם אסתמה חמורה יותר, הנשארת עמם, פעמים רבות מאוד, שנים ארוכות. הרבה גורמים יכולים לעורר את הרגישות ולהכניס את החולה להתקף אסתמטי: חשיפה לאבק או לאלרגן אחר דוגמת שיערות של בעלי חיים".
4 צפייה בגלריה
פרופ' מדרכי קרמר, מנהל מערך ריאות ואלרגיה, המרכז הרפואי "בילינסון" מקבוצת "כללית"
(צילום: אלבום פרטי)
האסתמה מגיעה עם מחלות או תופעות לוואי נוספות?
"בקרב הסובלים מאסתמה ניכרת רגישות מיוחדת לזיהומי ריאות, לסוגים שונים של שפעת מסוגים שונים או לנגיפים אחרים בדרכי הנשימה כמו נגיף RSV. אצל אסתמטיים מעוררת הידבקות בנגיפים אלה תגובה אלרגית, הגורמת לכיווץ של הסימפונות ולמצב של קוצר נשימה, בניגוד למה שקורה, בדרך כלל, בקרב אנשים שאינם סובלים מאסתמה, שאצלם הידבקות בנגיפים מעין אלה גורמת להצטננות".
אסתמה חמורה עלולה להוביל למוות של מטופלים
בדרך כלל ניתן לשלוט באסתמה על ידי משאפים מרחיבי סימפונות. במידה וההתקפים הופכים לחזקים יותר, המשאפים יכללו, בדרך כלל, תוספת של סטרואידים פומיים. אסתמה חמורה מוגדרת אצל אלה הסובלים משלושה התקפי אסתמה בשנה, שנצרכו לטיפול בסטרואידים פומיים או לאשפוז או פינוי ו/או שהות בחדר מיון, כאשר ברור שחולה שהתאשפז יוגדר כבעל אסתמה חמורה.
"המצב הכי קשה שאסתמה חמורה יכולה להביא אליו הוא מצב של אסתמה שהיא בגדר "כמעט פטאלית", העלולה להוביל אף למקרי מוות בקרב מטופלים בשל התקפי אסתמה", הזהיר פרופ' קרמר. "נמצא קשר בין רמות האאוזינופילים לבין התפתחות אסתמה חמורה, אאוזינופילים אלו תאי דם לבנים שיש לכל אדם. ריכוזם הנורמלי בדם נע כ-100 תאים למיקרו-ליטר דם. כאשר יש עלייה גדולה ברמתם בדם, ניתן לקבל התקפים חמורים יותר ובתדירות גבוהה יותר".
4 צפייה בגלריה
כדי למצוא את הטיפול המתאים, כדאי לנהל יומן שיעול
(צילום: שאטרסטוק / א.ס.א.פ קריאייטיב )
לחזור לחיים רגילים
בשנים האחרונות פותחו טיפולים חדשים, שיכולים לספק הקלה משמעותית לחולים. "הטיפולים החדשים הם טיפולים ביולוגיים ספציפיים, המתאימים למי שיש ריבוי של תאים אאוזינופילים בדם", מסביר פרופ' קרמר. "ניתן להוריד את רמתם חזרה לרמה נורמלית על ידי התמדה בטיפול בצורה מסודרת של פעם בחודש, ובכך לחזור לחיים רגילים".
רמות גבוהות של תאים אאוזינופילים יכולות לגרום לאסתמה חמורה. לכ-50% מהמטופלים עם אסתמה חמורה יש רמות גבוהות של תאים אאוזינופילים. התאים האאוזינופילים הם תאי הדם הלבנים הנדירים ביותר אחרי הבאזופילים, והם מהווים בין 1% ו-4% מכלל תאי מערכת החיסון כשרמתם בטווח הנורמלי. הם מהווים חלק מהמערכת החיסונית, ומסייעים לה להילחם בזיהומים ובמחלות כשהם ברמתם הנורמלית. תאים אאוזינופילים אלה יכולים להגיב לגורמים שכיחים של אסתמה, להצטבר בדרכי הנשימה ולגרום לדלקת בסמפונות כשהם ברמות גבוהות מדי. דלקת זו עלולה לגרום לתסמינים ולהתקפי אסתמה, שעלולה לגרום אף למוות של מטופלים.
יש לזכור כי תאים אאוזינופילים יכולים להגיב לטיפול ביולוגי. על כן, אם הטיפול באסתמה אינו מספיק לתרופות הניטלות בשאיפה או בבליעה, התרופות הביולוגיות, הניתנות בזריקה תת-עורית, הן פתרון רפואי, שהוא בגדר אופטימלי.
"זה היה כמו קסם"
"לפני כ–10-8 שנים התחלתי להשתעל", מספר ד"ר איגר, פיזיקאי בהכשרתו, גמלאי של המרכז למחקר גרעיני שורק, המתמודד עם מחלת אסתמה חמורה.
"השיעול רק הלך וגבר, והיה מלווה בליחה. הדבר התחיל להפריע לי מאוד. נשלחתי לבית החולים. שם עשו לי בדיקת CT, ומצאו שיש לי ברונכיאקטזיס, רחבת סימפונות. בגלל השיעול רזיתי כחמישה קילוגרמים, ולא הצלחתי לישון. המצב שלי הלך והחמיר, ובסופו של דבר הגעתי למומחה לרפואת ריאות (פרופ' קרמר). טופלתי על ידו באמצעות מתן של סטרואידים, זריקות קורטיזון. זה הפסיק את השיעול רק לזמן מסוים, אך הבעיה חזרה".
"בהתחלה זריקת הקורטיזון החזיקה חודש, אך לאט לאט, היעילות שלה פחתה ופחתה", מציין ד"ר איגר. "זה הגיע למצב שבו כבר לא יכולתי לישון בלילות, ונחנקתי מהליחה", הוא נזכר.
"המצב רק הלך והחמיר, עד שהגעתי לבית החולים עם סטורציה נמוכה, כלומר עם רמה נמוכה של חמצן בדם, ובמצב קשה. נתנו לי שם קורטיזון ואנטיביוטיקה, ואיכשהו הצליחו לאושש אותי. זה היה לפני כארבע שנים מהיום. בהמשך, הבעיה רק המשיכה".
בדיקות דם כלליות שעבר המטופל, ד"ר איגר, במסגרת אשפוזו בבית החולים, עקב המצב הרפואי הקשה שהיה מצוי בו, הראו כי הוא סובל מבעיה של רמה גבוהה של תאים אאוזינופילים בדם.
"פרופ' קרמר עבר על תוצאות הבדיקה, ועלה בדעתו לנסות את הטיפול הביולוגי, וזה עבד בצורה יוצאת מן הכלל. אפילו כשחליתי בקורונה ושפעת, זה לא עורר את השיעול מחדש".
"התחלתי לקבל טיפול ביולוגי פעם בחודש", הוא משתף. "מאז אני לא מקבל יותר טיפול באמצעות קורטיזון. עכשיו אני מנהל את חיי באופן רגיל".
ד"ר איגר מוסיף כי כיום הוא מקבל טיפול ביולוגי אחת לחודש, ללא סטרואידים, בליווי של טיפול אנטיביוטי.
"זה היה כמו קסם, זמן קצר מרגע קבלת הטיפול הביולוגי במזרק להזרקה עצמית, האסתמה החמורה והשיעול חלפו", מסכם ד"ר איגר.
"סטרואידים הניטלים דרך הפה אינם מומלצים לטיפול לטווח ארוך"
עד לפני זמן לא רב, הטיפול באסתמה התמצה בשימוש במשאפים מרחיבי סימפונות, המקלים על ידי הרחבת השריר המכווץ, או באמצעות טיפול בקבוצה שנייה של משאפים, המבוססים על מתן סטרואידים ובאמצעות מתן קורטיזון, סטרואידים הניטלים דרך הפה, ובכך להקטין את הגירוי הדלקתי. "אם האסתמה מתאפיינת באירועים חוזרים, אפילו לא בהכרח אסתמה חמורה, על החולה להיעזר במשאף באופן קבוע", אומר פרופ' קרמר.
"כאשר יש התקף חמור היינו נותנים קורטיזון בכמויות גדולות ואנטיביוטיקה אם יש תהליך זיהומי, אך לטיפול בקורטיזון סטרואידים יש מחיר גבוה של תופעת לוואי. על כן, נהוג כיום להעניק למטופלים טיפול ביולוגי ספציפי, הצובר לאחרונה חיזוקים לא רק בקרב הקהילייה המדעית והרפואית בישראל ובעולם, שבמסגרתם הוא מוכר כמוכח מחקרית וכבטוח מזה כ-6 - 7 שנים, אלא גם מצד עדויות של מטופלים, הטוענים כי הטיפול הביולוגי שינה את חייהם".
בקרב מטופלים עם אסתמה, התרופות הביולוגיות מוכוונות נגד חלבונים ספציפיים, ומונעות יצירת דלקת בריאות העלולה להוביל להתפתחות סימפטומים של אסתמה. "כיום, כאשר קיים ריכוז גבוה של תאים אאוזינופילים, הרופאים שמחים על האופציה הטיפולית באסתמה חמורה, הניתנת כאמור לטיפול בידי התרופות הביולוגיות המוכחות קלינית-מחקרית כיעילות. התכשירים הביולוגיים, הניתנים כזריקה עצמית בתצורה של מזרק להזרקה עצמאית בכל חודש, מותירה את המטופלים מוגנים למשך הטיפול, והם מורידים באופן משמעותי את כמות התאים האאוזינופילים בדם", קובע פרופ' קרמר, מומחה לרפואת פנימית, מומחה למחלות ריאה ולטיפול נמרץ נשימתי ומחלוצי השתלות הריאה בישראל.
החמרה בהיעדר שגרה טיפולית קבועה בעת חירום
האסתמה החמורה יכולה להחמיר בהיעדר טיפול ולהוביל למצב תגובתי כרוני, ואת שני הדברים הללו אנחנו, כאנשי רפואה, מבקשים למנוע. הדרך למניעתם בקרב מטופלים היא באמצעות התרופות הביולוגיות, הניתנות באמצעות עט להזרקה עצמית. על כן, התרופות החדשות יכולות יכולות למנוע בדיוק את זה. יחד עם זאת, מדגיש פרופ' קרמר, מדובר בטיפול שצריך להינתן בצורה מסודרת.
"בימי שגרה וגם בעת חירום, בהם החולים נוטים להזניח את שגרת הטיפול הקבועה, חשובה מאוד שימת הלב לא רק לאבחון מטופלים עם אסתמה חמורה ושימת הלב לטיפול בהם, אלא גם לנטילת הטיפול בהזרקה עצמית באופן עקבי, קבוע ומסודר, על פי ההתוויות הרפואיות", הוא אומר. "התרופות הביולוגיות לא רק יעילות קלינית, אלא הן גם בטוחות".
ומה צפוי בתחום בעתיד?
"לאחר ניסיון קליני-רפואי בשימוש בתרופות אלו ולאחר מעקב אחר מטופלים הסובלים מאסתמה חמורה והנוטלים באופן קבוע את התרופות הביולוגיות כנגדה, אנחנו יכולים לומר כי השלב הבא במסגרת הטיפול הביולוגי להתרחב לטיפול במחלות נוספות. ואכן הטיפול הביולוגי כבר מאושר לא רק לטיפול באסתמה חמורה, אלא גם כטיפול כנגד מחלות נוספות, דוגמת פוליפוזיס באף (פוליפים באף, Nasal Polyps)".
בשיתוף GSK ללא מעורבות בתכנים
פורסם לראשונה: 08:00, 03.06.24
