בשיתוף עמותת נאמן
השפעת חוסר היענות לטיפול על מצבם של חולים שעברו שבץ מוחי: ממצאי סקר חדש שפרסמה העמותה בקרב נפגעי שבץ מוחי בנושא היענות לטיפול ושיקום בקרב נפגעי שבץ מוחי, המפורסמים פה לראשונה, "תואמים את מה שעולה ממחקרים על אנשים מבוגרים החולים במחלות כרוניות המפסיקים ליטול תרופות כשהם מתחילים להרגיש בטוב", מסבירה פנינה רוזנצוייג, מנכ"לית עמותת נאמן - נפגעי אירוע מוחי, הפועלת להורדת התחלואה משבץ מוחי בישראל ולשיקום הנפגעים ובני משפחותיהם, ואומרת: "ניתן היום למנוע למעלה מ-80% ממקרי השבץ המוחי לו היו המטופלים נענים לטיפול למניעת מחלות הרקע מהם הם סובלים".
פרופ' איל שורצברג, יו"ר ארגון הרוקחות בישראל סגן מנהל בית ספר לרוקחות באוניברסיטת בן גוריון, מומחה להיענות לטיפול תרופתי, אומר כי "מדובר במגפה עולמית. אי היענות לטיפול מוגדרת גם כאשר נוטלים תרופות ב% 80 מימי הטיפול עדיין המטופלים אינם מוגנים ב20%", הנותרים.
שוכחים לקחת תרופות
הסקר נערך מתוך מדגם מייצג של 1489 מרואיינים מכלל האוכלוסייה, מתוכם 298 שנפגעו או מישהו מבני משפחתם הקרובה נפגע משבץ מוחי. לפיו, רוב הנשאלים 79% ענו כי הוריהם/הסבים והסבתות שלהם נפגעו משבץ מוחי, 6% ענו על בן/בת זוגם, 1% ענו על ילדיהם ו7% השיבו שהם עצמם נפגעו משבץ מוחי.
רוב גדול (89%) מהמטופלים שעברו שבץ מוחי גרים בבית והגיל הממוצע לפגיעה משבץ מוחי הינו 73 שנים. 30% השיבו כי הם מודעים באופן חלקי לכל התרופות שנרשמו למטופל למניעת שבץ מוחי חוזר, 55% כלל לא מודעים אלו תרופות נרשמו ואילו רק 14% מודעים באופן מלא לכל התרופות אותן לוקח המטופל. עוד עולה מממצאי הסקר, כי רוב המטופלים, קרי, 76% מקפידים לקחת את התרופות לאורך זמן באופן קבוע, 16% מקפידים באופן חלקי ו-8% כלל לא מקפידים לקחת את התרופות שנרשמו להם. 18% אף מעידים כי היו מקרים בהם המטופל הפסיק לקחת את התרופות על דעת עצמו, ללא הנחיית הרופא המטפל.
לפי תוצאות הסקר הסיבה העיקרית להפסקת נטילת התרופות ללא הנחיה של הרופא המטפל היא: שיכחה "שוכח לפעמים". סיבות נוספות להפסקת נטילת התרופות הן: ריבוי תרופות ( "לוקח יותר מדי תרופות") ו"חשש מהתפתחות תופעות לוואי לטיפול התרופתי שנרשם". כמחצית מהמטופלים ציינו כי הם לא משתמשים באביזרים לשיפור ההיענות לטיפול במניעת שבץ מוחי חוזר, כדוגמת קלמרים, תזכורות בטלפון ואפליקציה.
מחקרים מצביעים: כמחצית מהמטופלים לא לוקחים תרופות בקביעות
ממחקרים רבים בעולם עולה שכ-50% מהמטופלים הסובלים ממחלות שונות לא לוקחים בקביעות את התרופות שרשמו להם הרופאים בעיקר במחלות ראשוניות שלא מרגישים אותן ושאם לא נוטלים תרופות הן לא מכאיבות כמו לחץ דם, שומנים בדם, פרפור פרוזדורים ועוד. "כשכלום לא כואב קל לוותר על התרופות. בעיקר אם יש להן לעיתים גם תופעות לוואי שונות. בניגוד לכאבי שיניים למשל, שאנחנו רצים לקחת כדורים בכדי להרגיע את הכאב. כשהמחלה לא כואבת, מדובר בפצצה שמתקתקת לנו בגוף ואם היא מתפוצצת זה כבר עלול להיות מאוחר מדי", מזהירה רוזנצוייג.
"ידוע לנו כי התוצאות יכולות להיות גם הרסניות. מטופלים אחרי שבץ מוחי שנמנעים מלקחת את התרופות שנרשמו על ידי הרופאים, נמצאים בסיכון גבוה ללקות בשבץ מוחי חוזר שימחק את הישגי השיקום בשלב הראשון והם עשויים למצוא את עצמם בנקודת התחלה הרבה יותר נמוכה עם סיכויים נמוכים לשיקום ראוי".
איך תמליצי למטופלים לשמור על הרצף של נטילת תרופות?
"כדאי להחזיק רשימת תרופות אותן הוא לוקח, הסבר על מועד ואופן נטילתן, הסיבה לנטילתן וכיצד להתמודד ולזהות תופעות לוואי אפשריות. באשר לקלמרי היענות הן מתאימים בעיקר לשוכחים אך גם אותם יש לסדר בצורה מושכלת ובאופן שלא יפגע ביציבות התרופות, למשל לחות. ככלל, תפקיד הרוקחים כאן יכול להיות מכריע וכדאי שהמטופל אחת לשנה, אחרי אשפוז או שינוי בתרופות יתייעץ עם הרוקח שמנפק לו את התרופות ויקבל טיפים ליווי וייעוץ להצלחת הטיפול".
השכחה אופיינית יותר בקרב מבוגרים?
"הסקר עסק באנשים מבוגרים כאשר חלקם חיים לבד או עם בני זוג מבוגרים, כך שהם או בני הזוג עלולים לשכוח ליטול את התרופות. רבים מהם מתקשים להתנהל עם הטכניקות החדשות והאפליקציות שמטרתם לתת תזכורת. ולא תמיד יש להם את בן או בת המשפחה שיכולים לסייע. מרבית ילדיהם חיים מחוץ לבית ועסוקים בשגרת חיים עמוסה כך שלא תמיד מתפנים להורים או לסבא ולסבתא עד שהמצב הרפואי מידרדר ונהיה מסוכן".
רוזנצוייג מפנה את החולים ובני משפחותיהם לקיומו, כמו גם לקבלת מידע נוסף, לאתר של איגוד הרוקחים בישראל, בכל הנוגע לתרופות, "האתר נותן מענה להרבה שאלות העולות לחולים ולבני משפחותיהם בכל הקשור לתרופות. מדובר בשירות שהציבור לא כל כך יודע שהוא קיים. שם למשל אפשר לדעת איזה תרופה מותר להשתמש ואיזה לא, אם שילוב בין כדורים מסוימים – מותר או אסור ? האם תרופה מתנגדת עם תרופה אחרת? האם מותר להשתמש בתרופה שפג תוקפה או לא. ועוד".
פרופ' שורצברג, מסביר כי זה קורה בכל העולם. "לא מדובר רק במטופל ששוכח לקחת את התרופות אלא גם במצבי "לקחתי פחות מדי", "לא לקחתי מספיק", "הפסקתי לפני הזמן" וגם "לקחתי מינון יתר", "האם אני אמור לחזור לקחת את התרופה אחרי ניתוח"? ועוד"
על תוצאות הסקר אמר: "הפתיע לגלות שהמטפלים והמטופלים מודעים לעובדה שיש בעיה ואף אחד לא עושה עם זה שום דבר. קרובי המשפחה יודעים שיש בעיה ולמרות זאת, לא מבינים שבן משפחה חולה שאומר "אני לא לוקח תרופה למניעת שבץ מוחי", משמעותו, שהשבץ יחזור. ולמרות זאת, לפי הסקר, אנשים דיווחו שהם לא לוקחים את הטיפול התרופתי. שבץ מוחי הוא לא כמו לחץ דם או שומנים בדם, אם עברת שבץ מוחי - יש לך מוגבלות לכל החיים. חייבים להפנים שאם לא נוטלים את התרופה - זה כרוניקה של השבץ המוחי הבא, אם לא גרוע מזה. חייבים להבין שהתרופה לא עובדת והמחלה מתקדמת וזה יכול ליצור מצב בריאותי הרבה יותר גרוע. אני לא רוצה להפחיד אבל כולנו יודעים מה משמעות השבץ המוחי".
איך מייצרים לאנשים הרגלים ללקיחת תרופות על בסיס קבוע?
פרופ' שורצברג: "אנחנו לא אוהבים ללכת לחדר כושר ובכל זאת, נרשמים לחדר כושר, גם אם לא מקפידים ללכת או לא הולכים בכלל. אף אחד לא מלמד אותנו להיות חולה, אף אחד לא מלמד אותנו איך לקחת תרופות ואף אחד לא יושב עלינו לקחת אותן ויש שחוששים לקחת ממגוון סיבות, כך שהבעיה הרבה יותר מורכבת. זו גם הסיבה שארגון הבריאות העולמי כבר בשנת 2003 הגדיר את זה כמגיפה וכבעיה משמעותית שצריך לשים לב אליה".
מה אפשר לדעתך לעשות ברמה המיידית?
"ללמד את הציבור שאולי יזדקק לקחת תרופות. חינוך לבריאות וללקיחת תרופות היא פעולה גם מניעתית ולא רק טיפולית והיא בהחלט עדיפה על טיפול. חשוב להציף את החשיבות של הנושא וכבר מגיל צעיר לפתח הרגלים לבריאות טובה, כמו שמלמדים על החשיבות לתזונה נכונה ולפעילות גופנית, כך גם צריכים ללמד על לקיחת תרופות ולאו דווקא להמתין למחלה".
"יש צורך להעלות את המודעות בקרב מערכת הבריאות ובעיקר קופות החולים בצורך להעלאת מודעות המטופלים להיענות לטיפול המומלץ עיי הרופאים ובקרב הציבור הרחב. על כל אדם לקחת אחריות אישית על אופן ניהול בריאותו ומחלתו. בסופו של יום אלו, הם חייו", מוסיפה רוזנצוייג.
הסקר, שנערך בחודש שעבר באמצעות פלטפורמת הפאנל האינטרטי Ipanel ובאמצעות חברת "מדגם, ייעוץ ומחקר" בשיתוף עמותת נאמן, נפגעי אירוע מוחי.
למידע נוסף על מניעת שבץ מוחי ושיקום ניתן למצוא באתר: באתר העמותה
בשיתוף עמותת נאמן
