ועדת הכספים של הכנסת דנה היום (ה') בסיוע למערכת הבריאות נוכח המלחמה המתמשכת. בדיון התברר מצבם הקשה של בתי החולים ושל קופות החולים - בעיקר כללית - שכורעים תחת הגירעון המעמיק עוד יותר. שר הבריאות אוריאל בוסו ומנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב הציגו צורך בתקצוב של מיליארדי שקלים לקופות החולים, וכן אובדן הכנסות בגובה מאות מיליונים בבתי החולים. עוד דרשו לתקצב תוכנית למערך בריאות הנפש במיליארדי שקלים ועשרות עד מאות מיליוני שקלים של עלויות רפואת השיקום.
לעוד כתבות:
הנוכחים שיבחו את ניהול המערכת, אבל כלל לא ברור מהיכן תגיע הישועה התקציבית. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אנחנו מביעים את הכרתנו ותודתנו למערכת, לעובדי הקופות ולבתי החולים. אנחנו פונים לאוצר, אי אפשר לפעול יש מאין. המערכת הזו עולה כסף, צריך כסף חדש למערכת הבריאות, אנחנו לא מתכוונים לוותר על הדבר הזה, פנו אליי כדי שאקיים את הדיון ולא נגיע לקטסטרופה במערכת הבריאות".
גפני הוסיף: "שמעתי את הזעקה שלהם בעקבות המלחמה, המצוקה התקציבית היא מצוקה גדולה, על מה שקורה בימים הרגילים ובימי המלחמה זו תוספת משמעותית. אסור לנו לעמוד מהצד, בתי החולים וקופות החולים עומדים במצב בצורה מעוררת השתאות, צריך לשמוע את הבעיות האלה ולסייע להם בעניין".
שר הבריאות אוריאל בוסו הודה אף הוא לרופאים, לרופאות, לאחים ולאחיות, שקלטו כ-6,000 פצועים בדרגות שונות מתחילת המערכה. השר קרא לא להפריד את מערכת הבריאות ממערכת הביטחון בכל הנוגע לתקצובה, וציין כי "הספיגה של המערכת הגיע לרוויה", וכי בכל הנוגע לבריאות הנפש, "זהו האירוע הגדול ביותר שהמדינה נכנסה אליו. יש לתת את המענה עם תוכנית מוסדרת, ויש לתת את הדעת שמדובר במערכת שכבר קודם הייתה בחוסר משמעותי".
מנכ"ל הדסה: "אני לא רוצה למצוא את עצמי חשוף בפני ספקים שאומרים לי שהם לא מוכנים לתת יותר ציוד לחירום, ביום ראשון הודיע ספק חמצן שאנחנו חייבים לו שני מיליון שקל שלא יעביר לנו חמצן ללא מקדמה"
עוד ציין השר את הצורך בתגבור ובתקצוב הרפואה השיקומית, "יש חוסר מיטות, זה חייב לקבל מענה עכשיו". הוא אמר שיש צורך מיידי בתגבור נושא המיגון: "התמודדנו תמיד מול האוצר, עם בקשות למגן חדרים, בברזילי ובעוד בתי חולים, הסתובבתי כמעט בכל בתי החולים. אנחנו מוכנים, המערכת יודעת לספוג ולתת מענה רפואי. אם חלילה תיפתח חזית בצפון יש לנו את זיו ונהריה, אבל לא נוכל לתת מענה למערכה אם לא ניתן את המיגון העכשווי. אני לא מדבר על מגדל אשפוז של 500 מיליון, יש מספר מחלקות שצריכות לסיים את העבודה, לא משנה אם זה שלושה חודשים או שישה חודשים, יש להשלים את העבודה, הם צריכים לקבל את הכסף עכשיו ומהר".
מנכ"ל בית החולים הדסה פרופ' יורם וייס אמר שעד כה הוציא בית החולים כ-60 מיליון שקל מתחילת המלחמה, והדהים את הנוכחים שנאלץ לקחת הלוואה כדי לממן אספקת חמצן: "אם היינו בית חולים ממשלתי היה את גיבוי החשב הכללי. לקחנו הלוואה ממה שאין לנו. אני לא רוצה למצוא את עצמי חשוף בפני ספקים שאומרים לי שהם לא מוכנים לתת יותר ציוד לחירום, ביום ראשון הודיע ספק חמצן שאנחנו חייבים לו שני מיליון שקל שלא יעביר לנו חמצן ללא מקדמה".
גירעונות קופות החולים מעמיקים
השר ציין את הצורך בתקצוב קופות החולים, "ברגע שלא הייתה פעילות אלקטיבית (ניתוחים לא דחופים ופעולות שונות במרפאות החוץ בעיקר), זה מביא להכנסה גירעונית של הקופות, הקופות נותנות מענה רפואי בכל מקום, עד הפרט האחרון, בכל התחומים ולקחו על עצמם התחייבויות, הם היו לפני כן בגירעונות עצומים, חלקם במצב שאני יודע שעוד חודש אין להם לשלם לספקים".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב , סקר את פעילות המערכת במהלך ימי הלחימה, ואת ההיערכות להמשך מצד בתי החולים: "אנחנו מוכנים בכל רגע לעבור משגרה לחירום ולשמור על רציפות תיפקודית", לצד מתן מענה לעקורים והמפונים, "פרסנו את השירותים בפריסה מאוד רחבה על מנת לתת את המענה, אם זה באילת, אם זה בים המלח, אם זה בתל אביב ובכל מקום אחר, קופות החולים עשו עבודה מרשימה מאוד, אנחנו דואגים גם ששירותי בריאות הנפש וטיפות החלב ינתנו לאותה אוכלוסייה".
בצד צורכי המערכת, ציין סימן טוב: "אנחנו צריכים להערך שהבריאות השיגרתית תינתן לתושבי המדינה, השירותים האלקטיביים ירדו בבתי החולים, בארבעה מהם אין בכלל וביתר הם ירדו, וצריך להיערך לתת לזה מענים, אנשים צריכים דיאליזה וניתוחים". בר סימן טוב הבהיר: "לא הפסקנו לעבוד ואנחנו לא מעכבים בגלל כסף. אני מקווה ומאמין שמשרד האוצר יהיה שותף שלנו לדברים האלה".
3 צפייה בגלריה
בית החולים סורוקה קלט את עיקר הנפגעים ביממה הראשונה, כללית נאנקת תחת גירעון ענק
(צילום: דוברות סורוקה)
בר סימן טוב אמר כי שקיים צורך בגידול משמעותי של מיטות טיפול נמרץ. לעניין קופות החולים, ציין: "רציפות תפקודית של קופות החולים ובתי החולים ואיתנותן הכלכלית. לא יכול להיות שאין מסגרת תקציבית בחודש נובמבר, והקופות שהתגייסו וגייסו את כל המשאבים שלהם, יהיו בחוסר ודאות כלכלית".
לשאלת יו"ר הוועדה, מה המענה שיש מצד משרד האוצר בנקודה זו, השיב סימן טוב: "אנחנו מדברים עם האוצר באופן שוטף, יש שיח עם האוצר ואני מקווה שהוא יהיה חיובי, שאני מדבר על איתנות כלכלית של קופות החולים אני מדבר על מיליארדים, כשאני מדבר על אובדן ההכנסות של בתי החולים זה מאות מיליונים, תוכנית בריאות הנפש תעלה גם מיליארדים ושיקום גם הוא יעלה עשרות עד מאות מיליונים".
שר הבריאות הוסיף: "אני אומר לאוצר, לא נעשה סיבוב על המשרד במלחמה הזו. לא ננייד כסף מצד לצד, אנחנו צריכים כספים תוספתיים, גם לקופות וגם לבתי החולים, ואעמוד על כך".
בר סימן טוב: "צריך להפסיק להיות במצב בו כל מי שצריך טיפול לנפש מגיע לאותו תור, צריך להחזיר אנשים למעגל הציבורי, וגם להכניס למערכת הרבה מאוד אנשי מקצוע, כולל עובדים סוציאליים אחרי תואר, מטפלים שונים. יהיה צורך בהסכמי שכר חדשים לבריאות הנפש כדי שאנשים יעבדו במערכת הציבורית"
חשש מהתמכרויות ואלימות
בר סימן טוב אמר כי "הגענו לעת הזו עם משבר בבריאות הנפש, אבל אנחנו נחושים להצליח בזה, יש לנו תוכנית שכבר גובשה ואנחנו מוציאים אותה לפועל, דאגנו שכל מי שצריך לקבל טיפול יקבל טיפול, ואם יש מי שלא קיבל, אני מבקש שיפנו אלינו, זה אירוע בריאות הנפש הגדול שהיה בישראל מבחינתנו. לא פחות חשוב זה שיקום פיזי, הייתה לנו מסה אדירה של פצועים שצריכים שיקום, ואנחנו נערכים חלילה למספרים נוספים, לא נרצה שאנשים אחרים לא יקבלו טיפול בשל כך".
בהמשך הדיון פירט מנכ"ל המשרד את תוכניות המשרד לגבי בריאות הנפש: "בצד הפתרונות, זה לא רק עשרות אלפים בחשיפה ישירה לאירועים, בקיבוצים, שדרות, אשקלון, זה היקפים אדירים אבל במובן מסוים כל מדינת ישראל עברה אירוע נפש משמעותי. גם מעגלי התמיכה שנשענים עליהם המפונים התערערו כתוצאה מהמקרים, גם הפינויים ומעבר לסביבה אחרת, זה מביא להתמכרויות, אלימות, מה שהמדינה צריכה לעשות כמה שיותר מהר זה לדאוג לסביבת מגורים שאינה בתי מלון.
"תפיסת הפתרון שלנו היא כי מרכז הכובד של המענה צריך להיות בקהילה, עלינו להפסיק להיות במצב שבו כל מי שצריך טיפול לנפש מגיע לאותו תור, רוצים לתת מענה ייחודי לאוכלוסיות האלה, וגם להחזיר אנשים למעגל הציבורי, וגם להכניס למערכת הרבה מאוד אנשי מקצוע, כולל עובדים סוציאליים אחרי תואר, מטפלים שונים. יהיה צורך בהסכמי שכר חדשים לבריאות הנפש כדי שאנשים יעבדו במערכת הציבורית, צריך שותפות של כולם".
במשרד הבריאות ציינו כי הורו לקופות החולים להעסיק את המתנדבים ושהדבר יתוקצב. חברי הכנסת קראו לגייס פסיכולוגים ופסיכיאטרים מהשירות הפרטי.
ארז לוי, מנהל מחוז ירושלים של כללית, אמר בדיון ש"כללית אחראית על בריאותם של יותר מ-52% מאזרחי מדינת ישראל והיינו אחחראים גם על טיפולם של יותר ממחצית הפצועים מהעוטף שנפגעו באותה שבת. כללית הגיעה לתקופת הלחימה עם תקציב חסר של 3.2 מיליארד שקלים והערכת עלויות המלחמה בכללית עד כה, נאמדות בכחצי מיליארד שקל. הבטחת היציבות הכלכלית נדרשת לצורך שימור מתן טיפול רפואי".
לשאלת יו"ר הוועדה לעניין התקצוב, השיבו נציגי האוצר כי הוסטו הרבה מאוד תקציבים למענה המיידי הנדרש ללחימה ולחירום, וכי כרגע אין חוסרים. יו"ר הוועדה וחבריה מתחו ביקורת על התשובה, וציינו כי הסטת כספים קיימים רק תגרום לחוסר גדול יותר בצרכי מערכת הבריאות.
ח"כ גפני סיכם: "אנחנו לא מתכוונים לוותר בעניין הזה, צריך כסף חדש למערכת הבריאות, צריך גם בשגרה ועל אחת כמה וכמה בימי חירום, אנחנו מבקשים ודורשים להעלות את תקציב מערכת הבריאות בכלל ובריאות הנפש בפרט. נעקוב אחר הדברים האלה. ממשרד האוצר פנו אליי שאקיים את הדיון ולא תהיה קטסטרופה, אני מתפלל לקב"ה שהמלחמה תסיים ונמשיך לדון בעניין התקציבי. אני חוזר על התשבחות למערכת הבריאות מקיר לקיר".
במשרד האוצר לא הגיבו עד כה לדברים הקשים שהוטחו בפניהם.
