לונג קוביד (קורונה מתמשכת או כרונית) הוא השם הניתן לתסמינים ממושכים של מחלת הקורונה (COVID-19). הלוקים בתופעה מתמודדים עם תסמינים שחוו במהלך המחלה, או עם תסמינים חדשים שהופיעו אחריה, למשך זמן רב – לפחות ארבעה שבועות, אך גם חודשים רבים ואפילו יותר משנה אחרי קבלת תוצאה שלילית בבדיקת PCR.
קראו עוד:
בין התסמינים: אובדן טעם או ריח, עייפות וחולשה קיצוניות, שיעול וקשיי נשימה, כאבים בחזה ודופק מהיר, ירידה בכושר הגופני, כאבי שרירים ומפרקים, כאבי ראש, כאבי בטן ובחילות, פגיעה בזיכרון ובריכוז, נשירת שיער ועוד.
עד כה לא היה ברור ממה זה נובע. חוקרים מארצות הברית, בהובלת מדענים מהמרכז לביולוגיה של מערכות בסיאטל, עשו בדיקות מעמיקות של כ-300 חולי קורונה ומצאו ארבעה גורמים שמנבאים הופעת תסמינים של לונג קוביד. במאמר שהתפרסם בכתב העת Cell, החוקרים מדווחים כי בדקו דגימות של 209 חולי קורונה משלב אבחון המחלה בבדיקת PCR ועד שניים-שלושה חודשים לאחר מכן, ושל כ-450 אנשים בריאים. בשלב מאוחר יותר וידאו החוקרים את התוצאות שהתקבלו בקרב 100 חולי קורונה נוספים.
החוקרים אספו מהחולים דגימות דם בשלוש נקודות זמן - לאחר האבחון, במהלך המחלה ושניים-שלושה חודשים לאחר מכן - ועשו בדיקות נרחבות שאת תוצאותיהן הצליבו עם הגיליון הרפואי של החולים שכלל מחלות רקע, תסמיני הקורונה ודיווח עצמי של תסמיני לונג קוביד.
התסמינים חולקו לארבע קבוצות: תסמיני נשימה (42%), תסמינים נוירולוגיים (25%), אובדן ריח וטעם (18%) ותופעות של מערכת העיכול (9%). תדירות הופעת התסמינים הייתה דומה גם כשהקורונה הייתה קשה וגם כשהייתה קלה.
סוכרת, הורמונים ונגיפים בדם
הממצא הראשון הוא שחולי סוכרת מסוג 2 היו בסיכון גבוה לתסמיני לונג קוביד, בייחוד עייפות ותסמינים נשימתיים. הסוכרת ידועה כגורם סיכון משמעותי להתפתחות של קורונה קשה עד כדי סיכון גבוה למוות, אך זהו הקשר הראשון שנמצא גם לתסמונת לונג קוביד.
אצל חולי לונג קוביד עם תסמינים נשימתיים נמצאו רמות נמוכות של קורטיזול – סטרואיד טבעי שמיוצר בבלוטת יותרת הכליה. אצל חולים עם תסמינים נוירולוגיים נמצאו שינויים בחלבונים הקשורים לשעון הביולוגי ולמחזורי שינה וערות.
אצל רבע מהחולים נמצאו מולקולות RNA של נגיף הקורונה בדם (RNAemia) במהלך המחלה. אצל חולים אחרים (14%) נמצאה נוכחות בדם של הנגיף אפשטיין-בר, שגורם למחלת הנשיקה. אצל שני סוגי החולים נמצא מתאם עם בעיות זיכרון, אולם רק אצל חולים עם נוכחות אפשטיין-בר נמצא מתאם גם לעייפות ולהפרשה מוגברת של כיח מהריאות.
אובדן טעם וריח
במחקר זה אובדן הטעם והריח נמצא במתאם רק עם נוכחות הנגיף באף במהלך המחלה, אך לא עם ממצאים אחרים. במקביל התפרסם מחקר נוסף בכתב העת Cell שבחן את הבסיס המולקולרי לאובדן חוש הריח. החוקרים הדביקו אוגרים בנגיף הקורונה SARS-CoV-2 (הזן המקורי שהתפשט מסין) ובחנו שינויים בכמה סוגי תאים באף. הם מצאו שהנגיף מדביק תאי אפיתל ומערכת החיסון באף, אך לא את תאי העצב של חוש הריח, אולם תאי האפיתל ותאי מערכת החיסון מפרישים חלבונים מעוררי דלקת שגורמים לשינויים בתאי העצב עצמם, שבעקבות זאת מתכוננים לפלישת הנגיף.
בתהליך זה מצאו החוקרים שינויים מרחביים בסידור ובמיקום של הכרומוזומים בגרעין התא של תאי העצב, שגורמים להפסקת הייצור של קולטני הריח. ממצאים דומים - ירידה במספר קולטני הריח ושינויים בארגון החומר הגנטי בגרעין התא - התגלו גם בתרביות תאי אדם ובדגימות של רקמת האף שנלקחו מחולים שמתו מקורונה.
אצל האוגרים נמשכה הפסקת הייצור של קולטני הריח לפחות עשרה ימים לאחר ההדבקה. במקביל, גנים אחרים שפעילותם הופסקה בתאי העצב, חזרו לפעילות נורמלית. ייתכן שהממצא קשור לתסמין אובדן הטעם והריח בלונג קוביד.
לונג קוביד כמחלה אוטואימונית
החוקרים בדקו נוכחות של נוגדנים עצמיים נגד חלבוני אינטרפרון – מולקולת תקשורת של מערכת החיסון – ושל נוגדנים עצמיים המוכרים ממחלת הזאבת, שהיא מחלה אוטואימונית. נוגדנים עצמיים מסוגים אלה כבר דווחו אצל חולי קורונה בעבר, אך לא בהקשר של לונג קוביד.
ראשית, החוקרים מצאו נוגדנים עצמיים אצל 44% מהחולים, אולם אצל קצת יותר ממחציתם התגלו רמות נמוכות של נוגדנים אלו כבר בשלב האבחון לקורונה. כלומר, נראה שמדובר במצב טרום קורונה, שכנראה לא גרם למחלה אוטואימונית (רק ל-6% מהחולים היה דיווח על נוגדנים כאלה בתיק הרפואי).
שנית, נמצא מתאם הפוך בין נוגדנים לקורונה לנוגדנים עצמיים: חולים עם רמות נוגדנים גבוהות לקורונה היו בעלי רמות נמוכות של נוגדנים עצמיים, ולהפך. רמות גבוהות של נוגדנים עצמיים נמצאו במתאם עם תסמיני מערכת העיכול ותסמיני נשימה.
על סמך ממצאים אלה וממצאים נוספים, החוקרים משערים כי נוגדנים עצמיים שפוגעים בתקשורת בין תאי החיסון, פוגעים ביצירת נוגדנים נגד קורונה, ושהנזק לרקמות שנוצר מהנגיף גורם ליצירת נוגדנים עצמיים נוספים. בחינה עמוקה של של תאי מערכת החיסון אצל חולים אלה מצאה דמיון בין חולי לונג קוביד לתהליכים שזוהו אצל חולי זאבת.
לבסוף, החוקרים מצאו שאצל חולים עם תסמיני מעיים הופיעו תאי T עם תכונות שונות מאשר אצל החולים האחרים, ביניהם תאי T שמזהים את הנגיף ציטומגלו-וירוס – נגיף נפוץ אחר שמדביק את רוב האוכלוסייה.
דרושות בדיקות, דרושים טיפולים
זהו המחקר המקיף ביותר מבחינת הבדיקות לחולי קורונה בזמן המחלה ואחריה, בניסיון למצוא גורמים הקשורים ללונג קוביד או כאלה שיכולים להתריע על סיכון ללונג קוביד אצל חולים מסוימים.
הגילוי שלכל קבוצת חולים בעלי תסמינים מסוימים יש ממצאים ייחודיים, מרמז שלונג קוביד היא למעשה קבוצה של מחלות נפרדות. בחלק מהמקרים התסמינים יכולים לשמש לאבחון מוקדם של תסמונת לונג קוביד, אך הם אינם בהכרח הגורמים לתופעה. במקרים אחרים, בייחוד בכל הקשור לפעילות מערכת החיסון ונוגדנים עצמיים, ייתכן שנמצא קשר לגורם לתסמונת לונג קוביד.
החוקרים מקווים כי המחקר הזה יוביל לפיתוח בדיקות לאבחון אובייקטיבי של לונג קוביד, שאינו מסתמך על דיווח עצמי, וכמובן לפיתוח טיפולים יעילים לתסמונת.
