דיכאון לאחר לידה מקושר לרוב עם אימהות טריות, אך הוא לא נחלתן הבלעדית: גם גברים יכולים לחוות מצב זה לאחר לידת ילד. למרות שהאתגרים הרגשיים והפסיכולוגיים של האבות זוכים לפחות תשומת לב, מדובר בתופעה משמעותית, שמופיעה בשמונה עד עשרה אחוזים מהגברים לאחר לידה ומשפיעה על רווחתם, מערכות היחסים שלהם ויכולתם ליצור קשר עם התינוק. במקרים אלה, הבנת הסימפטומים, הסיבות והדרכים לקבלת עזרה היא חיונית.
"כניסה של תינוק לתוך החיים היא צומת, והיא מטלטלת את כולם: גם את התינוק שנולד אבל גם את אמא ואבא שלו", אומרת ד"ר אורית ברגמן, פסיכולוגית אחראית לבריאות הנפש של האישה במרכז "אסיף" לנשים בבית החולים איכילוב. "כשאתה מסתכל על הגבר עצמו, יש את החיים לפני האבהות ויש את החיים של אחרי. זה כאילו ברור מאליו, אבל פתאום זה הופך למוחשי".
"הגבר מאבד את דרגות החופש שלו. הוא פתאום מבין שעכשיו הוא לא יכול להישאר עם חברים עד שלוש בלילה או לעשות שינוי מקצועי. יש לו מחויבות. הוא כבר לא רק הבן של ההורים שלו, הוא הופך לאבא בעצמו וחייו החופשיים והקלילים שהיו קודם השתנו. הוא צריך להיפרד מהעמדות הקודמות שלו ולא תמיד מרגיש שלם או בשל לזה. הוא אבל על החיים שהיו לו קודם. אנחנו תמיד שמים המון משקל על חוויית הלידה של האישה. אך אנחנו שוכחים שבמיוחד היום גברים נוכחים בתוך הלידה ושותפים להתרחשות, שוכחים שיש גם אבא בתוך התמונה".
לדברי ד"ר ברגמן, המצב המשפחתי החדש גורם לערעור הגבולות הקיימים של המשפחה. "כל אחד נוטה יותר למשפחה של הצד שלו והגבולות של היחידה המשפחתית הזוגית מאוד מאוימים", היא מסבירה, "אם הגבולות פתוחים וברורים זה אחלה, אבל אם הם לא, הגבר מרגיש שהם נפרמים, שהוא לא באמת נמצא בביתו. סיטואציות של היריון, לידה וכניסה להורות חושפות צדדים עמוקים של בת הזוג שיכול להיות שלא עלו לפני השטח קודם. מתגלים צדדים לא צפויים בבת הזוג, והזוגיות תחת מבחן רציני".
ד"ר אורית ברגמןצילום: דוברות איכילובהיא מפרטת: "הגבר למשל חושב שהאישה שלו מאושרת באימהות החדשה אבל היא בכלל מדוכאת, לא מחוברת, עצובה, וזה מפתיע גם אותה וגם אותו. עמוק בפנים הוא מאוכזב, כועס, מרגיש לבד. חשוב לציין שדיכאון של אישה לאחר לידה מעלה במידה גבוהה את ההסתברות לדיכאון אצל הגבר. הוא לא יודע להגיד לעצמו שזה זמני. מבפנים הוא רוצה לעשות אותה מאושרת, ופתאום קורה ההיפך. יש כאן המון טלטלות. הוא מוצא את עצמו לא מחובר לתינוק והוא נבהל ומרגיש אשמה על זה שהוא מרגיש ככה. זה משנה את כל מה שיש לו במיינד לגבי הורות. הרבה מזה גם תלוי באיזה תינוק הוא עצמו היה. זה מחזיר אותו לתחילת החיים שלו, ותחילת החיים של כולנו לא תמיד הייתה פשוטה. כולנו רוצים לתקן דברים, אך מוצאים את עצמנו משחזרים אותם הרבה פעמים בלי מודעות".
ד"ר אורית ברגמן: לידה היא סיטואציה מטלטלת. פתאום יש מעבר מדינמיקה של שניים לשלושה, וזה חתיכת מעבר. יש פחות פניות, פחות אינטימיות. זוגות חושבים שאם הזוגיות חרקה בכל מיני אופנים התינוק יהיה הפתרון לזה, ופתאום רואים שהוא לאו דווקא מאחד אלא ההפך. כל הקשיים שהיו נוכחים קודם, נוכחים הרבה יותר"
הלידה מטלטלת את הקשר הזוגי ברבדים עמוקים שלא תמיד ברורים לנו. "הופכים את האבא לאינפנטיל, כמו איזה ילד קטן, והוא כעוס על זה, או שהוא ממודר מהקשר של האמא עם התינוק ומרגיש זנוח, ולכן הוא עובר תקופה קשה", מסבירה ד"ר ברגמן, "עושים לזה סימפליפיקציה וזה יותר מורכב מזה: גברים הם לא מטומטמים או אינפנטילים. זו סיטואציה מטלטלת ופתאום יש מעבר מדינמיקה של שניים לשלושה, וזה חתיכת מעבר. יש פחות פניות, פחות אינטימיות. זוגות חושבים שאם הזוגיות חרקה בכל מיני אופנים התינוק יהיה הפתרון לזה, ופתאום רואים שהוא לאו דווקא מאחד אלא ההפך. כל הקשיים שהיו נוכחים קודם, נוכחים הרבה יותר".
גם ד"ר ורד בר, פסיכיאטרית מנהלת במרכז חוה בבית החולים שיבא, היחידה לפסיכיאטריה של הפריון, מסכימה עם הדברים. "לידה היא אירוע הופך חיים. ברור שלאישה, אך גם לכל המשפחה", היא אומרת, "כל מה שהיה לפני משתנה באותו רגע: כל האחריות שלנו, הרגלי החיים שלנו. אנשים שאין להם ילדים הם חופשיים פחות או יותר: מחליטים מתי הם קמים, מתי הם הולכים לישון, מתי הם הולכים לעבודה. כשיש ילד החיים מאוד משתנים. פתאום יש מחויבות, הם מוגבלים. הרבה אנשים נכנסים למצוקה".
ד"ר ורד ברצילום: דוברות שיבא"אם נסתכל רגע על בן הזוג, הוא רגיל להיות בזוגיות עם האמא הטרייה והרבה פעמים היא מאוד מושקעת בתינוק. הוא מרגיש את עצמו בצד, לא מוצא את התפקיד שלו. הוא הופך למעין 'תומך לחימה': תלך, תבוא, תעשה. לא תמיד זה תפקיד נעים. כל הקונסטלציה של השינוי הזה היא מאוד משמעותית. באופן עקרוני שיעור הדיכאון בקרב גברים הוא יחסית נמוך, כשלושה אחוזים, אבל בתקופה של השנה אחרי הלידה אנחנו מדברים על עלייה של עד כעשרה אחוזים. בנוסף, מדברים הרבה על השינויים הפיזיולוגיים וההורמונליים אצל האמא, אך לא מדברים כמעט על השינויים של האבא. גם אבות עוברים שינויים כאלה סביב הלידה וההורות".
כמו מה למשל?
ד"ר בר: "הפרשת טסטוסטרון, למשל, יורדת באבות צעירים. אוקסיטוצין – הורמון האהבה, שקשור מאוד בהנקה, גם מושפע אצל גברים. לא חייבים להיניק: אבא שמאכיל את התינוק בבקבוק או לוקח את התינוק לגרעפס מפריש אוקסיטוצין. מבחינה ביולוגית מבנה המוח משתנה לאחר הלידה אצל הגבר. כל הדברים האלה יחד חושפים אבות לשינויים רגשיים ולפעמים גם לדיכאון לאחר לידה".
ויש גם מומחים שמעדיפים לא להיכנס להגדרות. "כבני אדם בכלל אנחנו נוטים תמיד לחפש קוריוזים או נטייה להשוואה", אומר ד"ר צבי פישל, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, "יש דיכאון לאחר לידה בנשים - למה שלא יהיה בגברים? דיכאון לאחר לידה בנשים משויך בעיקרו לשינוי החריף שקורה מסביב ללידה: שינוי הורמונלי או גופני שמשרה שינוי גם במצב הנפש".
ד"ר צבי פישלצילום: טל שחר"אצל גברים אנחנו יכולים לראות לפעמים שאחרי שהאישה יולדת הגבר יוצא קצת יותר מאיזון. הדברים האלה יכולים להיות טריגר לשינוי בתחושה של האדם. הנטייה שלנו לחפש תמיד סיבה לדברים תביא אותנו להגיד 'אוקיי, אולי מדובר בדיכאון לאחר לידה', אבל אני חושב שזה יותר אייטם קוריוזי כמו שמחפשים דיכאון של אחרי חגים, של התחלת לימודים. דיכאון זה דיכאון".
מהם גורמי הסיכון?
"אנחנו יודעים שגבר שהיו לו בעבר אפיזודות דיכאוניות או חרדתיות או נפשיות אחרות הוא בקבוצת סיכון. גבר שיש לו קשיים היבטים תעסוקתיים – למשל, לא טוב לו במקום העבודה יכול להיות גם גורם סיכון", אומרת ד"ר בר. "בלי כל קשר לדיכאון, לא מספיק גברים לוקחים חופש להיות עם התינוק, להכיר אותו וליצור את האפשרות הזאת. זו תקופה מאוד מאתגרת. הרבה פעמים הם חוזרים מהר מאוד לעבודה ונמצאים בלופים מטורפים של לרוץ, לפרנס ולעזור לאישה. יש מקומות עבודה שמעודדים גברים לקחת חופשה וזה מבורך ונהדר וחשוב לבריאות של כל המשפחה. אני חושבת שמעסיקים שחושבים על שימור העובדים שלהם לטווח ארוך עושים טוב מאוד עבור החברה, לא רק עבור הבנאדם".
היא מוסיפה: "גורם סיכון נוסף הוא מספר הילדים שיש לזוג. יש לקחת בחשבון שהחודשים הראשונים הם חודשים של שינוי. חשוב לגייס את המשפחה, להוציא משאבים מקופת החיסכון אם יש כזו לצורך קבלת עזרה שלשני בני הזוג תהיה רווחה. גם ליהנות מהתינוק. התקופה תמיד תהיה מאתגרת אבל עם הכנה נכונה אפשר להפוך אותה לתקופה מאתגרת וגם מהנה".
בנוסף, היא מסבירה שהמחקר בגברים נמצא עוד בחיתוליו, אך היא תקווה שעם התקדמות המחקר יהיו יותר תשובות. "לדעתי יש עוד הרבה דברים שיכולים לבדוק ולמצוא שפשוט עוד לא בדקו. למשל, בנשים אנחנו יודעים שיש המון פקטורים ביולוגיים מאוד מעניינים שכבר נמצאים במחקר, אצל גברים אני עוד לא מכירה.
"אני מעורבת במחקר מאוד מעניין של עמותת מרסה – עמותה בינלאומית שעוסקת בבריאות הנפש בין אימהות סביב היריון ולידה, בהובלה של קולגה שלי ששמה ג'ניפר פיין. היא מצאה שאפשר לנבא דיכאון לאחר לידה בנשים באמצעות מרקרים אפי-גנטיים. אני לא מכירה עדיין מחקרים כאלה בגברים, אבל המחקר עוד בחיתוליו ולדעתי נמצא עוד הרבה דברים. חיפשו קצת את הברור מאליו. יכול להיות שעוד כמה שנים נדע הרבה יותר".
איך מאבחנים?
בשונה מדיכאון אצל נשים לאחר לידה, ד"ר ברגמן מסבירה כי דיכאון לאחר לידה אצל גברים הרבה פעמים עובר מתחת לרדאר. לכך מגוון סיבות. "הצורה של הדיכאון הזה שונה", היא אומרת, "יש את הביטויים הרגילים של מה אנחנו בקומון סנס הרגיל שלנו חושבים על דיכאון: מישהו נראה חסר כוחות, ללא מצב רוח, לא אנרגטי, אך דיכאון יכול להתבטא בצורה אחרת – בעצבנות וחוסר שקט.
"הוא גם יכול ללבוש צורה גופנית: פתאום הגבר סובל ממיחושים, כואב לו הגוף. יש לו ענייני בטן שהוא מייחס אותם לעומס כללי בתוך ההתרחשות. במקרים אחרים הדיכאון בא לידי ביטוי דרך התנהגויות של הימנעות: מקשרים חברתיים, מחזרה הביתה בערב מהעבודה. זה קורה כי יש איזשהו משהו במפגש שלו עם ההתרחשות של הבית והתינוק שמציף אותו בתחושות מאוד קשות". היא מוסיפה: "בגלל שהפוקוס הוא על האישה - היא עברה את הלידה וההיריון, היא מניקה, היא קמה בלילה היא כל היום עם תינוק, הסביבה לא תשים לב למה שקורה לגבר ואם הגבר עצמו לא יצליח להגיד 'רע לי', גם לא לעצמו, הסביבה שלו תפספס אותו".
גם לד"ר אסף ציטרין, רופא משפחה בלאומית שירותי בריאות, מסקנות דומות. "אני חושב שברגע שמסתגלים לתינוק חדש יש גם איזשהו רצון לא להעמיס על כל המערכת. מתעסקים כרגע בילד החדש אז אין מקום להביע רגשות ובטח לא של הגבר בבית. אין לגיטימציה לגבר עצמו לשתף ברגשות שלו כאשר יש בעצם תינוק חדש שכולם מתעסקים בו. זה גם עניין של בושה וגם עניין של לשים את עצמך בסדר עדיפות נמוך יותר, אבל אי אפשר להתעלם. ברגע שהגבר בדיכאון זה משפיע על כלל המערכת ואין סיבה שלא תהיה לגיטימציה לדבר על זה, להעלות את המודעות לזה".
ד"ר אסף ציטריןצילום: דוברות לאומיתהאבחון נעשה על פי אותן הגדרות של דיכאון רגיל. "כל הביטויים של דיכאון לאחר לידה בגברים שציינתי קודם נמצאים באבחנה הזאת", אומרת ד"ר ברגמן. הסממנים עשויים לכלול מצב רוח ירוד, הימנעות מאינטראקציה, חוסר חשק. לפעמים זו יכולה להיות תערובת של דיכאון וחרדה. "אנחנו ביחידה קוראים לזה קושי בהסתגלות, קושי במעבר בכניסה להורות. זו לא אבחנה פורמלית, אך אנחנו פחות מתעסקים בזה, אלא באיך לעזור לו. זו תגובה משברית".
ד"ר ציטרין מבהיר בהקשר זה שחשוב מאוד לפנות לאיש מקצוע: "אחת הדרכים לאבחן סוג זה של דיכאון היא על ידי רופא משפחה או פסיכיאטר שידע לבצע הערכה. מדובר באבחנה של דיכאון מג'ורי שלא שונה מדיכאון לאחר לידה כאשר המטופל עונה על קריטריונים של דיכאון".
ד"ר אורית ברגמן: "זה כאילו לא גברי להגיד 'אני בדיכאון לאחר לידה'. זה נשמע כאילו אני אישה בדיכאון, זה מאוד מזוהה עם נשים. אם היו קוראים לסיטואציה הזו משבר סביב כניסה להורות או משבר הסתגלות סביב לידה אני חושבת שלגברים היה יותר נוח להגיד 'קשה לי', או לזהות את זה בתוכם ולפנות לטיפול"
ויש כמובן גם את נושא הסטיגמה על גברים הסובלים מדיכאון בכלל, ומדיכאון לאחר לידה בפרט. "זה כאילו לא גברי להגיד 'אני בדיכאון לאחר לידה'. זה נשמע כאילו אני אישה בדיכאון, זה מאוד מזוהה עם נשים", אומרת ד"ר ברגמן, "אם היו קוראים לסיטואציה הזו משבר סביב כניסה להורות או משבר הסתגלות סביב לידה אני חושבת שלגברים היה יותר נוח להגיד 'קשה לי', או לזהות את זה בתוכם ולפנות לטיפול".
"נושא הסטיגמה מאוד מעסיק וכואב לי", מוסיפה ד"ר בר, "הדבר מונע מאנשים לקבל טיפול ועזרה. הפרעות נפשיות הן התחלואה הכי שכיחה בעולם ואנשים שסובלים ממש לא צריכים להתבייש – להפך. הם צריכים לפנות ולקבל עזרה כי בהרבה מאוד מצבים יש המון מה לעשות ולעזור להם לחיות חיים יותר טובים.
"סביב ההיריון והלידה זה עוד יותר גרוע מכיוון שאנשים מצפים מעצמם להיות על גג העולם. סטיגמה סביב היריון ולידה היא כוללנית וכואבת ועוד יותר סביב הגבר. גברים שואלים את עצמם 'איך יכול להיות שאני לא על גג העולם כשהבאתי חיים לעולם'. איך אני יכול להרשות לעצמי להגיד שאני עצוב, בוודאי בתרבות כמו שלנו שכל כך מעודדת ילודה ורואה בזה ערך. גברים גם יותר מתביישים כי אנחנו שמים את האישה במרכז בתקופה הזאת ואת התינוק עוד יותר. הרבה פעמים זה גורם להם להתרחק, להיות קצת מנותקים מהאירוע"
"אני חושב שבגלל שגברים זה עם שנוטה פחות לשתף על הרגשות שלו יש כאן איזשהו אתגר, סיטואציה לא פשוטה", אומר ד"ר ציטרין, "גם גבר יכול לחוות קשיים, והוא מצמצם את עצמו ולא נותן לתחושות שלו לבוא לידי ביטוי. גברים מתביישים לדבר על זה".
איך מונעים ומטפלים?
לפי ד"ר בר, דיכאון לאחר לידה אינו ניתן למניעה מוחלטת, אך כן ניתן לצמצום על ידי הכנה נכונה. לדבריה, ישנם לא מעט אמצעי טיפול, ועל הגבר הסובל מדיכאון לפנות לעזרה על מנת שיוכל להבין מהן האופציות העומדות לרשותו. "קודם כל חשוב שהגבר לא יתבייש ויהיה גאה בעצמו שהוא שם לב שהוא צריך עזרה. ניתן לפנות לרופא משפחה, אפשר לפנות לגופים מטפלים בקהילה: עובדת סוציאלית, פסיכולוג. אני יודעת שיש היום בכל מיני מקומות פרטיים ואחרים מעגלי טיפול לגברים שזה סופר חשוב, מעגלי תמיכה".
היא מוסיפה, כי "אחד הדברים שאנחנו חושבות שמאוד יכול לעזור הוא הכנה יותר טובה לזוגות. הרי כל הזוגות במדינת ישראל הולכים ועושים קורס הכנה ללידה אבל כמעט ולא מדברים על ההכנה הרגשית ללידה ועוד פחות מדברים על הכנה רגשית להורות עצמה. הרבה פעמים - וגם הספרות תומכת בזה - ניתן לצמצם את ההשפעות הנפשיות על האישה ובן זוגה על ידי תיאום בין הציפיות למציאות.
"אנשים ניגשים לכל חוויית ההורות עם ציפיות שהן רחוקות מהמציאות. עצם העובדה שאנחנו עוזרים להורים להבין בפני מה הם עומדים יכול לסייע להם לגייס משאבים שיכולים לעזור להם לצלוח את התקופה בצורה יותר טובה. למשל, לגייס עזרה של המשפחה, או לפנות זמן זוגי לעצמם. שיהיה מישהו שידאג לאמא, אבל גם לאבא ויאפשר לו למצוא דברים שהוא יכול לקחת בהם חלק, כדי שהזוגיות לא תהפוך לזוגיות בין אמא לתינוק.
"הרבה פעמים אם אנחנו נערכים לדבר הזה בצורה יותר מיטבית אנחנו יכולים לצמצם את ההשפעות ולמזער את הסיכון. אחד הכלים שעשויים לעזור היא תקשורת טובה. היא תעזור לבני הזוג לגשר על הפערים ולבנות תוכנית ללידה ולאחריה: איך אני נערך, איזו זירה אני מקבל, כמה חופש אני לוקח".
"מה שחשוב הוא שזה יהיה מזוהה", מדגישה ד"ר ברגמן, "שרופא המשפחה ישים לב לזה, שהאישה תשים לב לזה. שהגבר יצליח להודות בזה בפני עצמו. חשוב שזה יהיה מדובר, מאוורר, לגיטימי. כמובן שפנייה לטיפול מאוד יכולה לעזור לחלץ את הדברים האלה. הרבה פעמים גברים נכנסים להרבה מאוד בדידות בושה ואשמה עם התחושות האלה וחושבים שהם היחידים שהם מסתובבים איתן. שהם לא בסדר שהם מרגישים ככה. הבדידות מוסיפה לתחושות האלה. אני נורא רוצה שאבא יקרא את זה ויגיד תודה לאל שמישהו מבין אותו, ידע ללכת לטיפול ולהרגיש יותר נוח עם מה שקורה לו".
