ילדינו מצמיחים שיניים בתהליך שלעיתים מדיר שינה גם מהם וגם מאיתנו, ההורים. בסביבות גיל שנתיים, כששיני החלב מסיימות את התהליך הבקיעה, פניהם המחייכות של הפעוטות מציגות שורות שיניים חמודות וישרות.
קראו עוד:
עם ההתבגרות והגדילה, בד בבד עם כניסת הילדים לכיתה א', מתחיל תהליך החלפת שיני החלב במשנן הקבוע. או אז ניתן לראות לעיתים קרובות שיניים שבוקעות מסובבות, עקומות או לא בוקעות כלל. פתאום מציג הילד משנן עקום ולא מסודר. לא פעם הורים פונים לייעוץ ומתלוננים: "פעם השיניים של הילד היו מושלמות, החיוך היה נפלא, ועכשיו, עם החלפת השיניים, החיוך נראה נורא". לא לחינם זכה השלב הזה של החלפת השיניים לכינוי "שלב הברווזון המכוער".
למה זה קורה?
מאחר שהשיניים הקבועות גדולות יותר משיני החלב, במקרים רבים יש אי-התאמה בין גודל השיניים הקבועות לנשירות, ויש גם אי-התאמה לגודל הלסתות. צריך לזכור ששן קבועה נוצרת כבר בגודלה הסופי. כלומר, בתהליך הבקיעה יש חשיפה שלה לחלל הפה בגודלה הסופי. השיניים הקבועות אמורות לשמש אותנו כל החיים, כך שגודלן מתאים בפרופורציות לפנים של אדם בוגר.
לדוגמה, שיניים חותכות עליונות בוקעות בגיל שמונה-תשע, בשלב שבו הפנים ילדותיות והלסתות קטנות יחסית, אבל השיניים הן כבר בגודל מלא של אדם בוגר. חוסר ההתאמה הזה יוצר מראה לא ישר ולעיתים גם לא אסתטי בזמן תהליך הבקיעה והגדילה, אבל זה יכול להיפתר במקביל לתהליכי הגדילה.
מדוע שיניים בוקעות עקום?
התפתחות הלסתות ובקיעת השיניים מושפעות מהרגלים שונים. מציצת אצבע או מוצץ גורמת להפעלת כוח יניקה חזק וממושך, שבהמשך מפריע לתהליך הגדילה וההתרחבות של הלסת העליונה. כתוצאה מזה, נוצרת היצרות של הלסת העליונה ביחס לתחתונה שעלולה לגרום למצבי א-סימטריה בפנים, לצפיפות חמורה של השיניים ולבליטה של השיניים העליונות.
השאיפה היא שההרגלים המזיקים ייפסקו עד גיל שלוש-ארבע, וזאת כדי לאפשר התפתחות תקינה של הלסתות. אם קיימת הפרעה בהתפתחות הלסת, נמליץ על התערבות בגיל צעיר, אפילו שמרבית השיניים עדיין נשירות. מניעת הרגלים מזיקים וטיפול אורתודונטי בגיל שמונה-תשע יאפשרו פתרון קל יחסית וימנעו את הצורך בטיפול מורכב בגיל מאוחר יותר.
לא פעם הורים פונים לייעוץ ומתלוננים: "פעם השיניים של הילד היו מושלמות, החיוך היה נפלא, ועכשיו, עם החלפת השיניים, החיוך נראה נורא". לא לחינם זכה השלב של החלפת השיניים לכינוי "שלב הברווזון המכוער"
איזה עוד גורמים עלולים להפריע לתהליך?
ילדים הסובלים מקשיי נשימה, מחסימה בדרכי אוויר, מאלרגיות או משקד שלישי נוטים לנשימת פה, וזהו גורם נוסף שיכול להשפיע על התפתחות הלסתות ובקיעת השיניים: נשימת פה עלולה לגרום להיצרות של הלסת העליונה, לבליטה של השיניים העליונות ולסגירה לא תקינה. חשוב לזהות מצבים אלו כבר בגיל צעיר, לטפל בבעיה ולאפשר גדילה תקינה ונורמלית של מערכת הלעיסה. ככל שמצבים אלו יטופלו מוקדם יותר, יתאפשר תהליך גדילה נורמלי ויימנע צורך בטיפולים מורכבים.
ד"ר רחל שריגצילום: דוברות אוניברסיטת תל אביבגם דפוס הדיבור והבליעה משפיע על התפתחות הלסתות. במצבים של דחיקת לשון יש הפרעה לתהליך, המשנן מרווח במקרים רבים, והשיניים העליונות בולטות. מצבים אלו ידרשו לא רק התערבות אורתודונטית אלא גם ליווי של קלינאי תקשורת על מנת לשפר את דפוסי התפקוד של הלשון. על כן, קיים יתרון בזיהוי מוקדם ובתרגול עמדת הלשון כבר מגיל צעיר.
איך יודעים מתי צריך לפנות למומחה ליישור שיניים?
רצוי לפנות לבדיקה ראשונה כבר בגיל שמונה. הרופא יוכל לבדוק אם דפוסי הנשימה, הדיבור והבליעה תקינים, ואם יש גורמים העלולים להפריע. שיניים עקומות או בולטות הן במקרים רבים מקור ללעג ולהשפלות. ילד עלול לחוות תסכול ופגיעה בדימוי העצמי בגלל מראה השיניים. חשוב לתת מענה גם למרכיב הרגשי של הילד, כך שאם נזהה קושי חברתי או רגשי הקשור לשיניים, נוכל להציע טיפול בגיל צעיר ולאפשר שיפור מיידי גם לפני החלפה מלאה של השיניים הנשירות.
הכותבת היא מומחית ליישור שיניים ולסתות, ראש בית הספר לרפואת שיניים על שם גולדשלגר באוניברסיטת תל אביב
