אחד הגורמים המשמעותיים שמשפיעים על סיכוייה של אישה להחלים מסרטן השד הוא פרק הזמן שחולף מרגע האבחון ועד תחילת הטיפול או ביצוע הניתוח. בישראל חולפים לעיתים חודשים ארוכים עד לתחילת הטיפולים, מצב שעלול לעלות ביוקר. שיעורי התמותה מהמחלה בארץ אמנם שומרים על יציבות, ובהשוואה למדינות אחרות אף די נמוכים, אולם בהחלט אפשר לשפר את הנתונים האלה.
משרד הבריאות השיק בשנת 1995 תוכנית לאומית למאבק בסרטן השד. זו התמקדה בעיקר בממוגרפיה ובאבחון, בשעה שתקינת כוח האדם הוזנחה כמעט ולחלוטין. כך נשים חולות נאלצות כאמור לחכות חודשים עד לתחילת הטיפולים.
"התוכנית מתמקדת בשלב האיתור המוקדם, אך הפער בין מועד האיתור לתחילת הטיפול או הניתוח עלול במקרים רבים להיות ארוך במיוחד, בין היתר בשל מחסור ברופאים אונקולוגים", אומרת טלי רוזין, יו"ר עמותת "אחת מתשע".
לדברי רוזין, יש מצבים שבהם בין הבדיקה לבין הניתוח, אונקולוג איננו מעורב בהליך. "העובדה שאישה שנבדקה בקהילה ואובחנה בממוגרפיה עם גידול ממאיר עלולה להיכנס לחדר ניתוח להוצאת גידול בלי שראתה אונקולוג היא משמעותית", היא אומרת, "חייב להיות אונקולוג בתמונה, במיוחד משום שחלק מאיתנו עושות את האבחון בקהילה".
קראו עוד:
עד כמה חריף המחסור ברופאים שעוסקים בסרטן השד? בתשובה לשאלת "ידיעות אחרונות" ו-ynet הגיב משרד הבריאות כי אין בידיו נתונים אודות כמות האונקולוגים שעוסקים בסרטן השד, משום שלא מדובר במקצוע שמוגדר על ידו. "זו אינה התמחות ידועה ומוכרת בישראל", נאמר. ואולם מנתוני המשרד עולה כי נכון לסוף 2021 היו בישראל 336 אונקולוגים. מספר הרופאים החדשים המתקבלים למערכת מדי שנה הוא נמוך במיוחד.
משמעות הנתונים הללו היא שבפועל מספר האונקולוגים העוסקים בסרטן השד הוא נמוך עוד יותר. מנגד, יש לציין כי תחילת הטיפול תלוי במידה רבה גם באישה עצמה. על פי נתוני משרד הבריאות משנת 2018, כ־41 אחוז מהנשים החלו בירור תוך שבועיים מבדיקת ממוגרפיית סינון עם ממצא חשוד. 90 אחוז החלו בירור בתוך 89 יום.
גם בכירים במערכת הבריאות מסבירים כי בעוד שמושקעים מאמצים לעודד בדיקות ולהעלות את שיעור הפונות לממוגרפיה, התשתית הטיפולית לאחר האבחון עדיין לוקה בחסר. בפועל חסרים לא רק אונוקולוגים אלא גם אנשי מקצוע מהמעטפת הטיפולית.
"אין ספק שזה אחד הנושאים שצריך לעבוד עליהם", אומרת פרופ' סיגל סדצקי, לשעבר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, וכיום מומחית בבריאות הציבור באוניברסיטת תל־אביב. "לא אגיד שבעיניי המצב גרוע, אבל יש הרבה מה לשפר ויש עיכובים מיותרים בהתחלות טיפול. כמו כן יש הבדלים בנושא זה בין המרכז לפריפריה וכמובן שיש לפעול לצמצום אי־השוויון. חלק מהטיפול בתוכניות לגילוי מוקדם כולל מערכות התרעה לביצוע הבדיקות במועד וכן וידוא של המשך אבחנה וטיפול במקרים בהם התגלה ממצא. חייבים לדאוג לכך שנשים אכן מקבלות את הטיפול שהן צריכות ללא עיכובים מיותרים".
פרופ' סיגל סדצקי מוסיפה ש"יש בתחום מחסור בכוח אדם בכל מיני רמות: אונקולוגים, רדיולוגים, מומחים בגנטיקה ואנשי מקצוע אחרים. קיים צורך דחוף לטפל בנושא התקינה והכשרת כוח אדם מיומן, כולל עובדים סוציאליים שמטפלים בחרדה ובחשש המתלווה לביצוע הבדיקות ולקבלת התשובות".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אנו פועלים כל העת מול קופות החולים על מנת לצמצם את הזמן שבין תחילת הבירור לגילוי סרטן השד ועד השלמת הבירור".
