בתמיכת חברת מדיסון
ברור לכל כי גיל הוא פקטור משמעותי בכל מה שקשור להופעתן של מחלות לב וכלי דם. אך למרות שהוא גורם סיכון משמעותי, הוא אינו היחיד. גברים מעל גיל 50 נמצאים בסיכון מוגבר, בעוד שאצל נשים הסיכון הגבוה מגיע רק עשור לאחר מכן, בגיל 60, כעשר שנים לאחר תחילת גיל המעבר. מהן הסיבות להבדל בפרופיל הסיכון? מהי ההשפעה של הורמונים כמו אסטרוגן על סיכונים קרדיוווסקולריים? ומתי נשים צריכות להתחיל לבדוק את רמת הכולסטרול בדם?
נשים חולות פחות, אך חומרת המחלה שלהן קשה יותר ויותר נשים מתות
"הסיכון של נשים לחלות במחלות לב כגון טרשת עורקים והתקפי לב, הוא נמוך בהשוואה לגברים", אומרת ד"ר דנה צפת, מנהלת המרכז לבריאות לב האישה ע"ש לינדה ג'וי פולין, מרכז רפואי הדסה, "אבל אם הן חולות, הסיכון שלהן לתמותה ותחלואה הוא גבוה יותר". מבחינה סטטיסטית, גברים סובלים פי 4 מהתקפי לב לעומת נשים, אך התמותה אצל נשים גדולה פי קרוב ל-3 בהשוואה לגברים. "למרות הסיכון המופחת, התוצאות החמורות יותר אצל נשים מובילה לכך שמחלות לב וכלי דם פשוט מתרחשות קצת יותר מאוחר מאשר בגברים", מוסיפה ד"ר צפת.
מה הקשר בין אסטרוגן להגנה על נשים מתחלואה לבבית?
תשומת הלב של עולם הרפואה לקשר בין אסטרוגן לתחלואה לבבית החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת, "אז שמו לב שבקרב נשים שקיבלו טיפול הורמונלי חלופי נרשמו רמות נמוכות יותר של תחלואה לבבית", מספרת ד"ר צפת. "מצידו השני של המטבע, אצל נשים שעוברות את גיל המעבר בגיל צעיר או עוברות כריתת שחלות בגיל צעיר, נרשמו מחלות לבביות בגיל צעיר יותר ובאופן חמור יותר".
בעקבות הנתונים שהתגלו, בוצע מחקר גדול שכלל טיפול הורמונלי חלופי אחרי גיל המעבר, מתוך השערה כי הדבר יוביל לירידה בתחלואה לבבית. "עם זאת, היו מספר בעיות עם המחקר", אומרת ד"ר צפת. "הבעיה העיקרית הייתה שנתנו את הטיפול ההורמונלי החלופי לכל הנשים בכל הגילאים, החל מגיל 50 ועד גיל 80, כלומר גם לנשים שהיו 30 שנה אחרי גיל המעבר".
ד"ר צפת מציינת כי "להפתעת החוקרים, הנשים שקיבלו טיפול הורמונלי חווו עליה בתחלואה הקשורה לקרישיות יתר, כולל תסחיף ראייתי, שבץ מוחי, והתקפי לב, במיוחד בנשים היותר מבוגרות. לכן לא נותנים טיפול הורמולי חלופי אך ורק להוריד סיכון לבבי.
ההשפעה של גיל המעבר וההורמונים על תחלואה לבבית וכולסטרול גבוה
על פי המחקרים והנתונים הסטטיסטיים, בגיל המעבר מתרחשים תהליכים חשובים בהיבט של כולסטרול ותחלואה לבבית: ראשית, רמות ה-LDL (הכולסטרול "הרע") והטריגליצרידים מתחילות לעלות שנתיים לפני גיל המעבר הרשמי. "מבחינה הורמונלית וגופנית, גיל המעבר מתחיל חמש שנים לפני מה שמכונה 'גיל המעבר', שהוא שנה אחרי שהמחזור מפסיק", אומרת ד"ר צפת.
כאמור, השינויים בגוף האישה מתחילים הרבה לפני המועד ה'רשמי' של גיל המעבר, "ויש לכך השלכות על הרבה היבטים", ממשיכה ד"ר צפת. "לכל סוגי ההורמונים הנשיים יש השלכות, לא רק לאסטרוגן. בנוסף, לנשים יש כרומוזומים שונים מגברים, עובדה שמשפיעה על רמת החלבונים בכל תא ותא בגוף. כלומר, ההשפעה רחבה הרבה יתר מהורמון האסטרוגן בלבד. שורה תחתונה - אישה לא הופכת לגבר בגיל המעבר אבל האסטרוגן הוא הורמון חשוב מאוד מבחינת פונקציונליות, ויש השלכות למחסור שלו בגיל המעבר.”
אחד השינויים העיקריים של נשים בגילאים שאחרי גיל המעבר, הוא המיקום בו מצטבר השומן בגוף. "אצל נשים לפני גיל מעבר, מצטבר השומן במקומות 'נשיים', כמו ירכיים וישבן, בעוד שאצל גברים הרוב עובר לכרס", אומרת ד"ר צפת. "אחרי גיל המעבר, השומן מצטבר באזור הבטן , סביב-האיבריים הפנימיים., השומנים האלו בבטן פעילים יותר בייצור מרכיבים פרו-דלקתיים ופרו-טרשתיים מאשר מיקומם באזורים פריפריאליים, מה שמשפיע על הסיכוי לתחלואה לבבית".
תופעה חשובה נוספת אצל נשים אחרי גיל המעבר היא קשיחות יתר של העורקים, "מה שמוביל לעלייה בלחץ דם", מוסיפה ד"ר צפת. "רואים אצל נשים יתר לחץ דם 5-7 שנים אחרי גיל המעבר, נתון שעולה עד שהן עוקפות את הגברים בגיל 70 בערך. בהתאם רואים עלייה משמעותית של שבץ מוחי בקרב נשים בגילאים האלו".
היסטוריה משפחתית או רמת כולסטרול גבוהה מגיל צעיר? חשוב מאוד להיות במעקב
עבור נשים הסובלות מרמת כולסטרול גבוה כבר מגיל צעיר, בעקבות יתר כולסטרול משפחתי גנטי, אין משמעות ל'הגנה' של הנשים שמובילה לעיכוב בסיכון המוגבר. נשים אלו עומדות מול סיכון מוגבר הרבה לפני גיל 65 ולכן צריכות להיבדק ולהעריך את גורמי הסיכון לאורך השנים.
"למרבה הצער, נשים עם היסטוריה משפחתית מאובחנות בגילאים מאוחרים יותר מגברים עם היסטוריה, והן מטופלות פחות ובטיפולים פחות אגרסיביים", אומרת ד"ר צפת. "נשים מקבלות תת-טיפול במגוון רחב של תופעות, בעקבות הטיות בעולם הרפואה. בשורה התחתונה, הן צריכות להגיע לרמת המטרה של שומנים בדם, וזה קורה פחות בהשוואה לגברים".
מהם גורמי הסיכון שיש לנו שליטה עליהם?
מעבר להיסטוריה משפחתית, הדורשת מעקב שגרתי כבר בגיל צעיר, ישנם גורמי סיכון נוספים שיש לנשים שליטה עליהן, כגון עישון, תזונה, פעילות גופנית וטיפול מתאים בסוכרת, עבור מי שסובלת מהמחלה. "דיאטה ים תיכונית, למשל, מורידה את הסיכון, ופעילות גופנית מורידה את הסיכון משמעותית", מציינת ד"ר צפת. "אנשי המקצוע בעולם הרפואה נוטים להתייחס לאישה בתור 'מוגנת' יותר באופן יחסי בגילאים צעירים, אבל אם היא מעשנת או סוכרתית, הסיכון עולה משמעותית, אפילו יותר מהסיכון שאנחנו רואים אצל גברים באותם גילאים- אם אצל גברים הסיכון של גברים מעשנים גבוה פי 2-3 לעומת גברים לא מעשנים, אצל נשים הסיכון של נשים מעשנות גבוה פי 7 לעומת נשים צעירות לא מעשנות, בסוכרת הסיכון אצל גברים סוכרתיים כפול, ואצל נשים הוא גדול פי 3-4".
נשים בכל הגילאים - כיצד מגיעים לרמות שומנים נמוכות בדם?
עבור נשים שרוצות להגיע לרמת שומנים 'פחות טובים' נמוכה בדם, "ההמלצה היא להיבדק בגיל צעיר ובמיוחד סביב גיל המעבר, כדי לאתר מדדים של LDL (השומן הרע ) וטריליגצרידים", אומרת ד"ר צפת. "גם באשר ל-HDL (השומן הטוב) עצמו, לפעמים יש עלייה במדד סביב גיל המעבר ולפעמים HDL פחות יעיל אחרי גיל המעבר, מה שגורם לאיבוד ההגנה".
מה שהכי חשוב מבחינת מדדים, הוא הורדה של רמות ה-LDL לרמה המומלצת, "בעזרת פעילות גופנית, תזונה ובמידת הצורך גם תרופות", מסבירה ד"ר צפת. "במיוחד אצל נשים, חשוב להסתכל על הסיכון לטווח הרחוק. נשים נהיות חולות 7-10 שנים אחרי הגברים, ואם רק מתחשבים בסיכונים בגילאים צעירים, אז מאבדים את ההזדמנות להתערב ולמנוע. לכן, אני ממליצה שלא להסתכל רק 10 שנים קדימה, אלא להעריך את הסיכון להמשך החיים באופן כללי".
בתמיכת חברת מדיסון
