חתן פרס נובל וחתן פרס ישראל פרופ' אהרן צ'חנובר התריע היום (א') מפני חיסולה של ישראל בעקבות מעשיה ומחדליה של הנהגת המדינה. בדברים יוצאי דופן בחריפותם שנשא על במה קטנה בכנס החירום הלאומי בקיבוץ ניר עוז, הזהיר: "רופאים בכירים ביותר נעלמים מבתי החולים. אוניברסיטאות מתקשות לגייס חברי סגל בשטחים קריטים - בחלל, במכונות, במחשבים. מדובר בקהילה צרה ביותר. כש-30 אלף איש מהסוג הזה יעזבו את המדינה, לא תהיה כאן מדינה". הוא דרש מנשיא המדינה יצחק הרצוג להפסיק לשתוק ולהתערב. צפו בנאום התוכחה של פרופ' צ'חנובר:
"האמת היא שעיסוקי הרגיל כלל לא נוגע למה שמתרחש פה היום", אמר פרופ' צ'חנובר בפתח דבריו, "נדרשתי לעניין הזה אולי מתוקף היותי חתן פרס נובל. בכל זאת, במחשבה שנייה אולי משום שהפרס הזה שנחשב בעיני אחרים כמשקף את שיא ההישגים, הוא אולי אופטימיזציה של הישגיה של מדינת ישראל. אז אולי מכוח זה אני כאן. מכיוון שאני לא פוליטיקאי ולא איש צבא, אני רוצה לדבר על שלושה דברים קצרים ביותר שהם ברובם ערכיים".
לדבריו, "השבת החטופים היא המטרה היחידה שעומדת בפני ממשלת ישראל ועם ישראל. אין מטרה אחרת. אני לא מדבר על מחירים, כי אני לא יודע איך נראה השוק וכמה משלמים על כל חטוף וחצי חטוף. אבל זו אבן הראשה של האתוס הישראלי והיהודי. וכשאבן הראשה מוצאת מהבניין והופכת לנרמול של איזה ערך - כל הערכים האחרים בעקבותיה מתמוטטים. אין ערך לשום דבר, לשקר, לפלגנות, לזריעת שסעים בחברה. ובואו נזכור את מה שנכתב בחדר המטכ"ל וגם היכן שיושבת הפצ"רית המושמצת 'תדע כל אם עברייה שהפקידה את גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך'. הפרשנות המרחיבה שלי היא שמפקידה את ילדיה בידי מנהיגים ראויים לכך".
פרופ' צ'חנובר הזהיר: "אם לא נקיים זאת, אנחנו פורמים את החוזה הבסיסי ביותר שבין החברה ובין הממשלה לבין הצבא. כי אז תדע כל אם עבריה שמפקידה חייה בידי אלו שמפקירים אותם לגורלם. לכן חובה עלינו להביא את החטופים הללו הביתה, ואתמול".
"אמרתי בשבוע שעבר בהשקה של הספר 'מר הפקרה' שחס ושלום, יום לוויית החטופים יהיה עוד יום אחד לזיכרון השואה. קפצו עליי ואמרו לי 'איך אתה משווה'. בשבילי השואה אינה מספר של מיליונים. זאת אותה תמונה של ילד יהודי עם קסקט שמרים את ידו בפני הקנה של הנאצי שמאיים להרוג אותו. זו השואה. השואה היא שיהודי נחטף מביתו ממדינתו ביום חגו ומובל אל רצח ועינוי אל תת-הקרקע של רצועת עזה מבלי שאיש עוזר לו. זאת היא שואה. לכן עלינו לעשות כל שאפשר כדי להחזיר אותם".
פרופ' צ'חנובר: "אין לנו את היכולת בכלל להיות עניים. ונצואלה יכולה להיות ענייה כי מצפונה נמצא האוקיינוס האטלנטי ומדרומה ברזיל. כשאנחנו נהיה עניים ולא תהיה טכנולוגיה, אנחנו לא נהיה פה"
הוא הביע את ביטחונו שצה"ל ינצח במלחמה, אך הזהיר ממה שמתרחש כעת בחברה הישראלית: "העניין השני הוא עניין שפחות מדברים עליו, זה עניין ארוך טווח. ישנו במדינה גל עזיבה ענק שאתם לא מתארים. מי שקרא את ה'דה מארקר', קרא שרופאים בכירים ביותר עוזבים את בתי החולים, אוניברסיטאות מתקשות לגייס חברי סגל בשטחים קריטים - בחלל, במכונות, במחשבים. ומדובר על קהילה צרה ביותר. תשמעו את יוג'ין קנדל ואת הכלכלנים שאומרים שברגע שיעזבו 30 אלף מהאנשים האלה לא תהיה פה מדינה. אין לנו את היכולת בכלל להיות עניים. ונצואלה יכולה להיות ענייה כי מצפונה נמצא האוקיינוס האטלנטי ומדרומה ברזיל. כשאנחנו נהיה עניים ולא תהיה טכנולוגיה, אנחנו לא נהיה פה".
"ולכן", המשיך פרופ' צ'חנובר, "בואו לא נזלזל בהם ולא נקרא להם נפולת של נמושות. אלה אנשים שעוזבים את המדינה כי לא טוב להם. לא טוב להם בגלל מה שקדם למלחמה. הם רוצים לחיות במדינה ליברל-דמוקרטית חופשית ולא במדינה שבה הממשלה תופסת בכוח את השלטון. זה מה שאתם שומעים מן האנשים הללו. לא אתייחס לנושא הסרבנות אבל אנחנו צריכים להבין שההתנהגות הזו באה על רקע של משהו. זה בדיוק אותם אנשים שהחליטו שהם לא יכולים לחיות עוד במדינה הזו".
הנקודה השלישית שאליה התייחס פרופ' צ'חנובר היא התנהלותו ובעיקר שתיקתו המהדהדת של נשיא המדינה יצחק הרצוג, "נשיא המדינה במידה רבה קולו נדם. הוא אישיות סמלית חשובה ואני פונה אליו מכאן מהבמה הזו ואומר לו את אשר אמר איינשטיין - המקום הוא לא מסוכן בגלל האנשים הרעים, אלא בגלל האנשים שרואים את האנשים הרעים ושותקים ואינם מגיבים. קום ועשה מעשה".