שינויי האקלים נותנים את אותותיהם בכל העולם וגם בארץ: הטמפרטורות עולות ועולות ומחר (שישי) צפויות להגיע לשיא של כ-40 מעלות בחלק מהאזורים, מה שעלול לסכן את הבריאות של חלק מאיתנו. "מזג האוויר הקיצוני טומן בחובו סכנות משמעותיות לא רק לאנשים בסיכון כמו קשישים וחולים כרוניים, אלא גם לאנשים בריאים", אומר ד"ר רפאל סטרוגו, סמנכ"ל רפואה במד"א ומומחה לרפואה פנימית.
"גלי החום הקיצוניים שפוקדים לאחרונה את העולם וגם את הארץ גורמים לעלייה משמעותית במקרי התייבשות ומכות שמש, שעלולים להוביל לנזקים בלתי הפיכים ואפילו לתמותה. גלי החום האחרונים בישראל נמשכים רק כמה ימים, אולם די בחשיפה קצרה כדי לסכן חיים. אני קורא לכל האזרחים להימנע ככל האפשר מחשיפה לשמש, להקפיד על שתייה מרובה ועל שהייה באזורים מוצלים, ובכל החמרה לפנות לעזרה רפואית".
קראו עוד:
התייבשות, הסכנה המיידית ביותר
ההתייבשות היא הסכנה השכיחה ביותר ממזג אוויר קיצוני, והיא גם המהירה שבהן. התסמינים הראשונים מופיעים כאשר כשני אחוזים מנפח נוזלי הגוף כבר אבד. התייבשות קלה גורמת לתחושת צמא, לאובדן תיאבון ולעור יבש. אצל ספורטאים היא גורמת לירידה של כשליש מהיכולת הגופנית.
זהו תהליך שבו מאבד הגוף כמויות גבוהות של נוזלים שאמורים להוות 70% ממנו. ללא נוזלים תחול נפילת לחץ דם, נוזל הדם נעשה צמיגי יותר ונוטה לקרישיות יתר, והאיברים אינם מקבלים בתזמון המתאים ובכמות המספקת את הדם המחומצן. כתוצאה מכך, מתרחשים תהליכים הרסניים המובילים לאי-ספיקת מערכות, ובמקרים קיצוניים, למוות.
התייבשות בינונית גורמת לצמא, לירידה בנפח השתן (הנעשה צהוב עד חום), לעייפות, לפה יבש, לכאבי ראש ולסחרחורת. מעבר מישיבה לעמידה גורם לירידה מהירה בלחץ הדם, מה שעלול להביא לסחרחורת ועילפון.
"התייבשות משנה גם את מאזן המלחים בגוף וגורמת לשינוי ברמת הנתרן והאשלגן. היא משבשת גם את פעילות הכליות עד לפגיעה בלתי הפיכה ברקמותיהן. בשל איבוד הנוזלים יורד לחץ הדם, ונפגעת זרימת הדם לאיברי הגוף. האיברים הרגישים לכך הם המוח והכליות"
התייבשות חמורה, שבה מאבדים לפחות חמישה אחוזים מנוזלי הגוף, מביאה להאצה בקצב הנשימות והלב, לירידה בלחץ הדם, לישנוניות, לעילפון, לעור מקומט, להתכווצות שרירים, לפרכוסים ולאובדן הכרה. אם מאבדים 15% מהנוזלים, זה בדרך כלל קטלני.
אבל לא רק המחסור בנוזלים בעייתי: התייבשות משנה גם את מאזן המלחים בגוף וגורמת לשינוי (עודף או חוסר) ברמת הנתרן והאשלגן. היא משבשת גם את פעילות הכליות עד לפגיעה בלתי הפיכה ברקמותיהן. בשל איבוד הנוזלים יורד לחץ הדם, ונפגעת זרימת הדם לאיברי הגוף. האיברים הרגישים לכך הם המוח והכליות. גם הכבד, הנחשב ל"מעבדה הכימית של הגוף", נפגע קשות בשל מחסור בדם וחמצן.
מכת שמש, כשהגוף לא מווסת את חום הגוף
התופעה מתרחשת כשנפגע המנגנון של ויסות החום, והגוף לא מצליח לקרר את עצמו על ידי הזעה. זה קורה כשהטמפרטורה בחוץ עולה על 32 מעלות בצל, והלחות גבוהה. מכת שמש גורמת לשרשרת אירועים מסוכנים בגוף, שעד מהרה עלולים לגרום לסכנת חיים.
אם החום מגיע לרמה שבה הגוף לא מצליח לקרר את עצמו, נפגעים חלבוני הגוף הנמצאים בכל תא ותא. בדומה לתהליך הקרישה של נוזלי הביצה שנעשים מוצקים בעת חימום או בישול - חלבוני הגוף עוברים תהליך הקרוי "דנטורציה", והתוצאה היא פגיעה אנושה בכל תא ורקמה ונזק בלתי הפיך.
ירידה בתפקוד המוח
מחקר אמריקני חדש שנמשך כ-12 שנים ופורסם לפני כחודש, מצא קשר בין גלי חום לירידה בתפקוד המוח, בעיקר בקרב מבוגרים. החוקרים ניתחו נתונים של כ-9,500 מבוגרים ומצאו שחשיפה גבוהה לחום קיצוני קשורה לירידה קוגניטיבית. לדברי החוקרים, חשיפה חוזרת לחום קיצוני עלולה לעורר שרשרת של תגובות המובילות לנזק לתאי המוח, לדלקת ולמחסור בחמצן העלולים לפגוע ביכולת התפקוד המוחי הקוגניטיבי.
פגיעה בעור ובעיניים
השמש מביאה עימה לא רק חום רב אלא גם קרינה מסוכנת לעור ולעיניים שעלולה לגרום נזק בלתי הפיך לראייה, החל בכוויות שמש בקרנית וכלה בסרטן העפעפיים ובעכירות העדשה (קטרקט).
קרינת השמש באזורנו מובילה למקרים רבים של מלנומה - הסרטן הקשה ביותר שתוקף את העור. בסיכון גבוה נמצאים בעלי עור בהיר ונקודות חן מרובות, ואלה שבמשפחתם יש היסטוריה של המחלה.
כמה מים צריך לשתות?
אין קביעה מוחלטת בנושא. בעבר היה מקובל להמליץ למבוגרים על שמונה כוסות ליום, אבל התברר שזה לא בהכרח מדויק. על פי נוסחה אחת, כמות השתייה היומית המומלצת לאדם בריא מתקבלת באמצעות הכפלת משקל הגוף ב-30 וחלוקת התוצאה ב-1,000. התוצאה המתקבלת היא מספר הליטרים של נוזלים שמומלץ לשתות ביממה.
כך, למשל, גבר השוקל 70 ק"ג, צריך לשתות ביום 2.1 ליטרים: 70 כפול 30 לחלק ל-1,000. כמות זו שווה לכתשע כוסות ביום. על פי אותה נוסחה, ילד השוקל 30 ק"ג צריך לשתות 900 מ"ל ביום: 30 כפול 30 לחלק ל-1,000 - כלומר, כארבע כוסות ביממה.
אבל הנוסחה הזו בעייתית: היא מתייחסת רק לאנשים בריאים, שאינם מבצעים מאמצים גופניים גבוהים, ואינה לוקחת בחשבון את תנאי הסביבה (מזג האוויר, הלחות) ואת הנתונים האישיים (הגיל, המין, הפעילות הגופנית).
אנשים שעוסקים בספורט אינם שותים מרצונם החופשי כמויות מספקות של מים שימנעו התייבשות. תחושת הצמא מתעוררת רק לאחר איבוד נוזלים בשיעור של כשני אחוזים ממשקל הגוף. מתאמן צמא הוא כבר מתאמן מיובש, ולכן ההמלצות העולמיות למתאמנים הן לשתות חמישה עד שבעה מ"ל מים לכל ק"ג גוף כשלוש-ארבע שעות לפני המאמץ, בארוחה שלפני האימון.
וכך, אדם ששוקל 70 ק"ג צריך לשתות 450 מ"ל מים (שתיים-שלוש כוסות) לפני שהוא מתאמן. אם האדם אינו מייצר שתן, או שהשתן בצבע כהה, יש לצרוך כשעה לפני המאמץ עוד שלושה עד חמישה מ"ל של מים על כל ק"ג גוף.
הסיוט של כל הורה: לשכוח תינוק ברכב
בדקות הראשונות חש התינוק קשיי נשימה, בשל היעדר אוורור מתאים, מה שגורם לשני תהליכים: איבוד מלחים החיוניים לתפקוד הגוף, ואיבוד נפח דם הגורם לנפילת לחץ דם ולירידה בחמצון הריאות, הלב והמוח.
בתוך כעשר דקות עלולה הירידה במאזן המלחים בדם לגרום לפרכוסים, להפרעות קצב לב ולירידה נוספת בהגעת חמצן למוח ולאיברים אחרים.
הטמפרטורה הגבוהה ברכב והשמש הישירה החודרת דרך השמשה מביאות להתפתחות כוויות על עור התינוק בתוך כ-30 דקות. הופעת הכוויות גורמת לאובדן נוזלים נוסף, לירידה נוספת בלחץ הדם, לשיבוש במאזן המלחים ולסכנת זיהומים.
החום העז פוגם גם בתפקוד המוח. בתוך 45 דקות עלול להתרחש תהליך של הרחבה ניכרת בכלי הדם במוח עד לקריעתם ולהופעת דימומים קשים. החום העז, אובדן המלחים והירידה בנפח הדם מובילים לאי-ספיקת כליות.
הירידה בנפח הדם, אובדן הנוזלים, החום העז והשיבוש בתפקוד החלבונים גורמים גם להיווצרות קרישי דם החוסמים עורקים בגוף וגוררים תהליך כלל-גופי של קריסת מערכות.