בבוקר השחרור מבית החולים, אחרי שנולדה בתי הבכורה, החלו להופיע שטפי דם קטנים בידיי וברגליי. הרופאה לא התרגשה, אמרה שמדובר בתגובה אופיינית אחרי לידה, אבל אני נותרתי לא רגועה: זכרתי שכמה שנים קודם לכן נכנסתי להיריון ונאלצתי לקטוע אותו באיבו בגלל רעלת היריון קשה. שוחררתי הביתה, ולמרות העובדה שבסך הכול הרגשתי טוב, הייתי בטוחה שמשהו לא בסדר.
עוד בנושא:
הלכתי לעשות בדיקות דם, ואחרי שלוש שעות חזרו התוצאות. נשלחתי בדחיפות למיון, שם הודיעו לי שיש לי מחלה מסוכנת בשם TTP, שמשבשת את קרישת הדם התקינה ויכולה לגרום להופעה של שטפי דם ותסמינים אחרים.
עשר דקות אחרי שהודיעו לי על כך, הובהלתי ליחידה לטיפול נמרץ, ומאותו רגע במשך שבוע עברתי טיפולי החלפת פלזמה. החדירו לי צינורות למפשעה. שכבתי שם לבד; התינוקת שרק נולדה הייתה בבית, מטופלת בידי אחרים, ואני לא ידעתי אם אזכה לראות אותה שוב. שוחררתי כעבור שבועיים עם טיפול בסטרואידים והחלפת פלזמה. המצב שלי התייצב, והדבר היחידי שעניין אותי היה לחזור להכיר את התינוקת שלי ולברך על האפשרות שניתנה לי לטפל בה.
עדי גינתצילום: אלבום פרטיתסמינים משונים אחרי קורונה
שוחררתי הביתה והמשכתי בחיי. הרופאים הזהירו אותי שהיריון נוסף עלול להיות מסוכן מדי, ולכן בתי השנייה נולדה בעזרת פונדקאית. אחרי הלידה הכול היה תקין, עד שחליתי בקורונה, ולאחר ההחלמה החלו להופיע תסמינים משונים. הקטנה בדיוק החלה ללכת לגן, אז בהתחלה חשבתי שאלה וירוסים שאני נדבקת בהם ממנה. בשלב מסוים נפלתי במדרגות, כל הגוף שלי התכסה בסימנים שחורים, ועדיין התעלמתי מסימני האזהרה, עד שבעלי אמר, "די, זה לא הגיוני. את חייבת ללכת להיבדק". עשיתי בדיקת דם, והתברר שכל הערכים היו חמורים. בתוך שעתיים שוב הייתי בבית חולים, מחוברת לצינורות להחלפת פלזמה, בוכה כמו ילדה קטנה.
הפעם נמשך האשפוז שבוע, ומלבד החלפת הפלזמה קיבלתי טיפול חדש, שאושר רק לפני ארבע שנים. הרגשתי שאני מתפרקת. רבתי עם כולם. לא הייתי מסוגלת ללכת לעבודה. הרגשתי כל כך בודדה, כי מי שלא עובר את זה ולא חי עם החשש, לא יכול להבין בכלל. בהדרגה הצלחתי לחזור לעצמי, ואני מקווה שהטיפולים באמת עוזרים. אני שמחה לחזור לשגרה, אבל חיה עם הפחד שהמחלה תופיע שוב, ושהפעם קריש הדם יגיע לראש ואחטוף שבץ. בכל זאת, למרות השנים הקשות ולמרות הפחדים, אני בוחרת להמשיך לחיות.
1 צפייה בגלריה
תוך שעתיים שוב הייתי בבית חולים, מחוברת לצינורות להחלפת פלזמה. השלכות המחלה
(צילום: shutterstock)
מהי TTP?
ד"ר דורית בליקשטיין, מומחית להמטולוגיה ולמחלות קרישת הדם מהמכון ההמטולוגי במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), מסבירה כי TTP נקראת בעברית "ארגמנת של קרישה וחוסר טסיות". זו מחלה שבה מערכת החיסון מתחילה לייצר נוגדנים, שבמקום להילחם בזיהומים, תוקפים אנזים חשוב שמיוצר בגוף ושנקרא ADAMTS13. החולים מתלוננים לעיתים קרובות על חולשה קשה, עליית חום לא מוסברת, בלבול, לפעמים איבוד הכרה או כאבים בחזה ונטייה להופעה פתאומית של שטפי דם בחלקים שונים של הגוף. אצל כל חולה עשויים להופיע רק חלק מהתסמינים. בהיעדר טיפול מיידי, במרבית המקרים מדובר במחלה קטלנית.
לפי ד"ר בליקשטיין, הטיפול העיקרי ב-TTP כולל תהליך שבו מסננים את הדם מהנוגדנים לאנזים בתהליך שנקרא "החלפת פלזמה", ומחזירים לחולה מוצרי דם מתורמים שמכילים את האנזים התקין. עד השנים האחרונות נהוג היה לתת לחולים תרופות כמו סטרואידים ואחרות שמדכאות את פעילות מערכת החיסון ופוגעות בתאים שמייצרים את הנוגדנים לאנזים. השילוב בין החלפת הפלזמה לתרופות גרם לשיפור עצום בשיעור החולים ששורדים את המחלה, אבל הטיפול התלווה בסיבוכים שגרמו לאשפוזים ממושכים וכן להופעות חוזרות של המחלה.
הטיפול החדש שאני קיבלתי, שלפני שנתיים נכנס לסל הבריאות, משבש את ההיקשרות של טסיות הדם לחלבון וכך מונע יצירת קרישי דם בגוף. הטיפול מעלה את שיעור טסיות הדם, מצמצם את ימי האשפוז, יש לו שיעור נמוך באופן משמעותי של תופעות לוואי, והוא משפר באופן ניכר את הסיכוי לתגובה ממושכת.
אני כבר נהנית מתוצאות הטיפול הזה, ומקווה לטוב.
