החיסון Nuvaxovid של חברת נובהווקס אושר לשימוש בישראל: זהו החיסון הרביעי נגד קורונה שאושר על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA), ובימים הקרובים, לאחר שמשרד הבריאות אישר את מתן החיסון גם בישראל, קופות החולים יתחילו לחסן בו.
מדובר בחיסון המכיל חלבון סינתטי דמוי חלבון הקורונה, שאינו מכיל חומר גנטי ואינו יכול להשתכפל בגוף או לגרום למחלה - אלא רק לעורר תגובה חיסונית. הוא ניתן כאופציה נוספת למי שאינו מעוניין להתחסן בתרכיבי פייזר או מודרנה בטכנולוגיית mRNA.
קראו עוד:
החיסון נמצא יעיל ב-90% נגד מחלת קורונה קלה, בינונית וקשה בניסוי שלב 3 של החברה, שכלל 30 אלף משתתפים בגילאי 18 ומעלה. בחודש שעבר הורחב האישור לחיסון בארה"ב גם לגילאי 12 עד 17, בהתבסס על נתונים מניסוי הילדים של החברה. חשוב לציין כי הנתונים על יעילות החיסון נאספו לפני שזן האומיקרון הפך לשולט בעולם, כך שיעילותו נגד תתי זני האומיקרון עדיין אינה ידועה.
3 צפייה בגלריה
נמצא יעיל ב-90% נגד מחלת קורונה קלה, בינונית וקשה. חיסון Nuvaxovid של נובהווקס
( צילום: גטי אימג')
הנה כמה דברים שכדאי לדעת על החיסון החדש בישראל:
במה שונה נובהווקס מחיסוני מודרנה ופייזר?
תרכיבי פייזר ומודרנה בנויים בטכנולוגיית ה-mRNA, שבה מוחדר לגוף חלקיק גנטי סינתטי דמוי ה-mRNA של נגיף הקורונה ומעורר תגובה חיסונית. לעומת זאת, החיסון Novovax בנוי בטכנולוגיה דומה לחיסונים ותיקים קיימים: הוא מכיל חלקיק חלבוני סינתטי הדומה למעטפת נגיף הקורונה, שאינו מכיל חומר גנטי ולכן אינו יכול לגרום למחלה או להשתכפל בגוף. עם חדירתו, נוצרת תגובה חיסונית בגוף המעוררת ייצור נוגדנים ותאי T.
חיסון נובהווקס בהיבט זה הוא חיסון "מסורתי", העשוי בטכנולוגיה ששימשה בעבר בחיסונים ותיקים נגד שלבקת חוגרת, וירוס פפילומה, החיסון המשולש נגד דיפתריה טטנוס ושעלת וחיסונים נוספים.
היכן אושר החיסון?
פרט לארה"ב, החיסון נמצא בשימוש במדינות רבות כולל בריטניה, קנדה, אוסטרליה, אינדונזיה, הפיליפינים ועוד.
מי יכול לקבל את החיסון?
כל אדם בן 12 ומעלה.
כיצד ניתן החיסון?
החיסון ניתן בשתי מנות, בהפרש של שלושה עד שמונה שבועות ביניהן.
מהן תופעות הלוואי של החיסון?
תופעות הלוואי השכיחות ביותר שדווחו על ידי מקבלי החיסון בניסוי הקליני, כללו כאב או רגישות, אדמומיות או נפיחות באזור ההזרקה, עייפות, כאבי שרירים, כאבי ראש, כאבי פרקים, בחילות, הקאות או חום. במעקב אחר 21 אלף מתחסנים, מעל חודשיים לאחר החיסון, נמצאו מספר קטן של מקרי דלקת שריר הלב, אך החברה קבעה כי אין ראיות לקשר סיבתי בין החיסון לדלקת שריר הלב, שנגרמת גם על ידי מחלות ויראליות.
לכמה זמן יעיל החיסון?
עדיין לא ידוע, אולם על פי ההערכות קיימת צניחה ביעילות החיסון לאחר ארבעה עד שישה חודשים. לפיכך ממליץ המרכז האמריקני לבקרת מחלות על זריקה שלישית לבני 50 ומעלה, או לבני 12 ומעלה הסובלים מדיכוי חיסוני. בישראל טרם התקבלה החלטה במשרד הבריאות על מתן נובהווקס כבוסטר.
האם החיסון יעיל נגד זני האומיקרון?
כאמור, הניסוי הקליני של נובהווקס נערך לפני שזני האומיקרון הופיעו, כך שלא ברור עד כמה החיסון יעיל נגד הזן BA.5, תת הזן השליט כיום בארה"ב וגם בישראל. במאי האחרון החלה החברה בניסוי קליני שלב 3 לבדיקת היעילות נגד אומיקרון.
3 צפייה בגלריה
קופות החולים יפרסמו בימים הקרובים את האתרים בהם ניתן לקבל את החיסון
(צילום: אלעד גרשגורן)
אם התחסנתי בפייזר או מודרנה, האם אוכל לקבל את החיסון החדש?
ניתן לתת את החיסון כמנה שלישית (מנת דחף, בוסטר) למי שקיבל שתי מנות ראשונות של החיסון של פייזר או מודרנה. באשר למי שקיבל בחו"ל שתי מנות של נובהווקס, במשרד הבריאות טרם החליטו מתי ניתן יהיה לתת מנה שלישית (בוסטר) של החיסון.
איך אפשר לקבל את החיסון?
קופות החולים יפרסמו בימים הקרובים את האתרים בהם ניתן לקבל את החיסון. מי שיהיה מעוניין להתחסן יוכל להזמין תור, ולבקש מהאחות המחסנת את חיסון הנובהווקס. האחות תוודא כי אין מניעה רפואית לקבלת החיסון, ותזריק את התרכיב אותו תכין מהבקבוקון המאוחסן במקרר החיסונים.
האם אפשר לקבל את החיסון יחד עם החיסון העונתי לשפעת?
כן, אין כל מניעה להתחסן במקביל לנובהווקס, באותה שעה, גם בחיסון לשפעת. כל חיסון יינתן בכתף אחרת.
התגלית שעשויה להחליף את הצורך במתן חיסונים לקורונה
במעבדות אוניברסיטת תל אביב הכריזו לאחרונה על פריצת דרך מדעית: צוות חוקרים הראה שנוגדנים שבודדו ממערכת החיסון של מחלימי קורונה יעילים ב-95% בנטרול כל הזנים הידועים של הנגיף, כולל דלתא ואומיקרון. לטענת החוקרים, התגלית עשויה להחליף את הצורך במתן חיסונים ולחזק את המערכת החיסונית של אוכלוסיות בסיכון.
המחקר נערך בהובלת ד"ר נטליה פרוינד והדוקטורנטים מיכאל מור ורופן לי מהמחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, ובשיתוף ד"ר בן קרוקר מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ופרופ' יא ז'יאנג מאוניברסיטת טצ'ינהואה בביג'ינג. כמו כן השתתפו במחקר פרופ' מיטל גל-תנעמי וד"ר משה דסאו מאוניברסיטת בר אילן.
זהו למעשה המשכו של מחקר מקדים שנערך באוקטובר 2020, בעיצומו של משבר הקורונה. ד"ר פרוינד ועמיתיה ריצפו אז את כל תאי מערכת החיסון מסוג B מדמם של מחלימי הזן הראשון של הקורונה בישראל – ובודדו תשעה נוגדנים שהחולים ייצרו. מהמחקר כעת, מסתבר שחלק מהנוגדנים הללו יעילים מאוד בנטרול זני הקורונה דלתא ואומיקרון.
"טיפול נקודתי בנוגדנים ואספקתם לגוף בריכוז גבוה יכול לשמש תחליף יעיל לחיסונים, במיוחד לאוכלוסיות בסיכון ולאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. ייתכן שבאמצעות הטיפול בנוגדנים לא נצטרך לספק מנות בוסטר לכלל האוכלוסייה בכל פעם שיש וריאנט חדש"
ד"ר פרוינד: "במחקר הקודם הראינו שהנוגדנים השונים שנוצרים בתגובה להדבקה בנגיף הקורונה המקורי, מכוונים כנגד אתרים שונים של הנגיף. הנוגדנים הכי יעילים היו אלה שנקשרו לחלבון הספייק של הנגיף, באותו המקום שבו הספייק קושר את הרצפטור התאי בשם ACE2. כמובן, שלא היינו היחידים שבודדו נוגדנים אלה ומערכת הבריאות העולמית עשתה בהם שימוש נרחב עד להגעתם של הווריאנטים השונים של הנגיף הקורונה, שלמעשה הפכו את רוב אותם נוגדנים לחסרי תועלת".
במחקר הנוכחי הוכחנו ששני נוגדנים אחרים, TAU-1109 ו-TAU-2310, שקושרים את הנגיף באזור אחר מהאזור שבו התמקדו רוב הנוגדנים עד כה (ולכן גם היו פחות יעילים בנטרול הזן המקורי) - דווקא יעילים מאוד בנטרול הדלתא והאומיקרון. על פי הממצאים שלנו, יעילות הנוגדן הראשון, TAU-1109, בנטרול זן האומיקרון, עומדת על 92%; ובנטרול הדלתא – על 90%. הנוגדן השני, TAU-2310, מנטרל את האומיקרון ביעילות של 84% ואת הדלתא ביעילות של 97%".
3 צפייה בגלריה
נגיף הקורונה. ד"ר פרוינד מאמינה שהנוגדנים יכולים לחולל מהפכה של ממש במלחמה בקורונה
( צילום: shutterstock)
לדברי ד"ר פרוינד, היעילות המפתיעה של הנוגדנים הללו קשורה לאבולוציה של הנגיף: "יכולת ההדבקה של הנגיף עלתה מווריאנט לווריאנט כי בכל פעם הוא שינה את רצף חומצות האמינו של האזור בספייק שנקשר לרצפטור ACE2 – וכך שיפר את יכולת ההדבקה ובמקביל חמק מהנוגדנים הטבעיים שנוצרו בעקבות מתן חיסונים. לעומת זאת, נוגדני מערכת החיסון TAU-1109 ו-TAU-2310 מלכתחילה לא נקשרו לרצפטור ACE2 אלא לאזור אחר בספייק, אזור בנגיף שכנראה לא עובר מוטציות רבות – ולכן הם יעילים בנטרול כל הווריאנטים שבדקנו, ולמעשה בנטרול כל זני הקורונה הידועים עד היום".
שני הנוגדנים, המשובטים במעבדה של ד"ר פרוינד באוניברסיטת תל אביב, נשלחו לבדיקות יעילות מול נגיפים חיים במעבדות אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ומול פסאודו-נגיפים במעבדות הפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר אילן – והתוצאות היו זהות ומעודדות בשתי הבדיקות.
ד"ר פרוינד מאמינה שהנוגדנים יכולים לחולל מהפכה של ממש במלחמה בקורונה: "צריך לשים את מגפת הקורונה בקונטקסט של ההתפרצויות האחרונות שידעה האנושות. אנשים שהתחסנו בלידה נגד אבעבועות שחורות והיום הם בני 50 – עדיין יש להם נוגדנים, ולכן הם כנראה מוגנים, לפחות חלקית, מנגיף אבעבועות הקוף שעליו אנחנו שומעים לאחרונה. לצערנו, זה לא המצב עם הקורונה. "מסיבות שאנחנו לא לגמרי מבינים, רמת הנוגדנים נגד קורונה דועכת משמעותית אחרי שלושה חודשים, ולכן אנחנו רואים אנשים שנדבקים שוב ושוב, גם אחרי שהתחסנו שלוש פעמים.
"לדעתנו, טיפול נקודתי בנוגדנים ואספקתם לגוף בריכוז גבוה יכול לשמש תחליף יעיל לחיסונים, במיוחד לאוכלוסיות בסיכון ולאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. הידבקות בקורונה יכולה לגרום למחלה קשה, ואנחנו יודעים שמתן נוגדנים בימים הראשונים אחרי ההדבקה יכולה לעצור את התפשטות הנגיף. ייתכן שבאמצעות הטיפול בנוגדנים לא נצטרך לספק מנות בוסטר לכלל האוכלוסייה בכל פעם שיש וריאנט חדש".
