בשיתוף Reboot
מחסור במיטות אשפוז, מספר נמוך של רופאים ואחיות וגידול בביקוש לשירותי הרפואה – אלו רק חלק מהאתגרים שניצבים בפני מערכת הבריאות בישראל. אחת הדרכים לווסת עומסים היא הרחבת תחום האשפוז הביתי – ולכן גם הוקדש לו השנה מושב מיוחד, בחסות ועדת הבריאות של לשכת המסחר ישראל-אמריקה, בכנס העשור של פורום הבריאות Reboot, שהתקיים בנוכחות שר הבריאות אוריאל בוסו ונציגים בכירים ממערכת הבריאות, עמותות החולים, אקדמיה ותעשייה. דווקא בתחום האשפוז הביתי ישראל נחשבת כמתקדמת ביחס למדינות העולם. הפורום אפשר לכנס את העוסקים בתחום סביב שולחן אחד ולחשוב איך להרחיב אותו בישראל ובנוסף דן בשאלה כיצד לשעתק את המודל הישראלי לעולם, בדגש על ארה"ב.
"אשפוז ביתי הוא אחד מנושאי הליבה במשרד הבריאות", הדגיש השר בוסו שפתח את הכנס. "בשלוש השנים האחרונות השקיע המשרד יותר מ 400 מיליון שקלים בפיתוח המענה הביתי ואנחנו מתכוונים להמשיך להשקיע גם בשנים הבאות".
עודד רוז, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל אמריקה, הסביר את הרצון לשיתופי פעולה בפתח המושב: "מערכת הבריאות בארה"ב היא אחת המערכות הכי לא שוויוניות והכי לא יעילות בעולם. . בעוד אמריקני ממוצע מוציא 13,500 דולר בשנה על בריאותו וחי בממוצע עד גיל 76, בישראל, אזרח ממוצע מוציא כ- 3,000 דולר על הבריאות שלו כל שנה, וחי עד גיל 84 בממוצע. עבורנו זה מייצר הזדמנות עצומה, כחלוצי חדשנות - לעשות גם שינוי במקומות אחרים".
ההתחזקות של ישראל בתחום שירותי האשפוז הביתי התרחשה בעיקר בתקופת הקורונה, והכניסה את המושג ביתר שאת ללקסיקון של כולנו. "מענה של אשפוז ביתי מסייע לא רק בנושא הצפיפות הרבה בבתי החולים, אלא גם עשוי לסייע במניעת זיהומים שנפוצים באשפוזים במחלקות הפנימיות, לצד שיפור החוויה של המטופל", אמרה במושב איילת גרינבוים, סמנכ"לית מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות.
"יש שני שירותים שהתחילו כשירותי בוטיק והיום הם כבר חלק מהמערכת: שירותי האונליין ואשפוזי בית", ציין בדיון רן רידניק, ראש חטיבת כלכלה, רגולציה וחדשנות במשרד הבריאות. "הציבור דורש את זה והמבוטחים דורשים את זה. אין צורך לשכנע למה אשפוז בית זה דבר נדרש, עכשיו צריך להבין איך מרחיבים את התחום כך שהוא ייתן יותר ערך למטופל ולבני המשפחה שלו".
3 צפייה בגלריה
מושב בנושא האשפוז הביתי בכנס Reboot. "התחיל כשירות בוטיק, כיום הציבור דורש את זה"
(אביחי פינקלשטיין)
ממבט כלכלי, הרחבת שירותי האשפוז בבית מציפה שאלות מורכבות, כמו – של מי האחריות והתמיכה הכספית. "עד שנת 2019 הושקעו באשפוזי הבית מיליונים בודדים", הסבירה גאיה עופר, רכזת בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, "ב-2020, עם הקורונה, זה תפס תאוצה והסכומים גדלו מאוד. היה צורך לאומי והגדלנו את התקציב למעל 100 מיליון שקלים כדי להאיץ ולפתח את התחום, אך עדיין יש חסמים".
שני חסמים שעליהם הצביעה גרינבוים במושב הן מגמות מנוגדות שמתרחשות בחברה הישראלית – מדינה שמזדקנת בקצב מהיר, עם עלייה בתחלואה הכרונית, ומנגד - מחסור בכוח אדם במקצועות הבריאות. "בעשור הקרוב אנחנו צופים לעליה משמעותית בביקוש לשירותי בריאות. למטופלים יש ציפיות גבוהות מאיתנו והם דורשים טיפול זמין, מהיר ואיכותי. מנגד עומדים המחסור והשחיקה בקרב העובדים, לצד התייקרות הטכנולוגיות והמוצרים. בד בבד, מדינת ישראל מצטופפת עם אוכלוסייה גדלה והמשמעות היא שיש פחות ופחות שטחים להקים בתי חולים ומרפאות. גם ככה אנחנו במספר מיטות לאלף נפש בין הנמוכים בעולם, כשהצפי הוא שזה ילך ויחריף". לתפיסתה, הפתרון טמון בחיזוק שיתופי הפעולה בין הגורמים במערכת גם בכוח האדם וגם בתשתיות.
"אפשר להציע טיפולים נועזים יותר בבית"
עידית צ'רנוביץ', מנהלת ועדת הבריאות בלשכת המסחר ישראל אמריקה, שהנחתה את המושב, מסבירה כי כיום "קופות החולים, ביחד עם ספקי שירות חיצוניים לקחו על עצמם יותר את תחום האשפוז הביתי ביחס לבתי החולים".
שלמה פשקוס, סמנכ"ל כספים במרכז הרפואי רמב"ם, טוען כי בתי החולים צריכים לקחת תפקיד משמעותי יותר באשפוזי הבית. "תפקיד אחד של בית החולים הוא להפנות את החולים לאשפוז בית, והשני להיות חלק מאספקת השירות. בעיני, זה לא מתפתח כי הקופות רוצות להפעיל את זה לבד. ההצעה שלי היא שמשרד הבריאות יתייחס לזה כמו עוד מחלקת אשפוז. כשחולה יגיע מהמיון להתאשפז – נדע להפנות אותו גם לאשפוז בית".
לדברי ד"ר ניקי ליברמן, מנהל רפואי במכון מור, אחד החסמים הוא שמצב של העברת אשפוז מבית החולים אל הבית - יוצר ניגוד עניינים מסוים. "כשמונעים מחולים להתאשפז בבית חולים, בית החולים נפגע כי הוא מפסיד הכנסה – והקופה לכאורה מרוויחה", הסביר. "מהצד השני, זה מביא גם שיפור וזה תהליך שבעיני הוא יותר משלים ולא תוספתי".
נקודה מרכזית נוספת שעלתה במושב היא ההבדל בין הצוותים הרפואיים המטפלים בקהילה, או בבית, לעומת אלו שמטפלים בבתי החולים, כשהאמונה הרווחת שהאחרונים מקצועיים יותר. "כוח האדם הרפואי שיש לבתי החולים - אין לקופות", אמרה בדיון רותי סספורטס, סמנכ"ל תפעול רפואי באיכילוב, שאחראית גם על "איכילוב הום". "כשיש לך רופאים ברמה כזאת וגם סיעוד ברמה כזאת, אתה יכול לתת טיפולים יותר נועזים בבית".
ד"ר גליה ברקאי, מנהלת בית החולים הווירטואלי "BEYOND" במרכז הרפואי שיבא תל השומר, מצביעה על צורך בהתאמות במעבר: "אנו מבינים את החשיבות של מיומנויות ייחודיות בטיפול ביתי. הצוותים שלנו עוברים הכשרה מקיפה שמותאמת לסביבת הבית ומאפשרת להם להעניק טיפול איכותי בדיוק כמו בבית החולים, כשיש התחשבות בצרכים ייחודיים של המטופל בסביבה הטבעית שלו".
תמי אלקלעי, אחות ראשית ומנהלת מערך האחיות ועולם הבית במכבי, התחברה לדבריה של ד"ר ברקאי: "צוותי הקהילה מיומנים לתת טיפול בקהילה ובין היתר טיפול בבית וזו אכן מיומנות בפני עצמה, שצוותי בתי החולים לא מיומנים בה. 'עולם הבית' הוא ענק והאשפוז האקוטי הוא חלק ממנו, לצד אשפוז ממושך, שיקומי ועוד. תחום האשפוז הביתי האקוטי גדל בצורה ניכרת, אנחנו בשנת 2024 כבר עם למעלה מ-8,500 אשפוזים. הגדילה באשפוז הבית האקוטי הביאה להכשרתם של צוותים רבים לעיסוק בטיפול ביתי, בהתאמה לצרכים הרפואיים של המטופל בסביבתו האישית, תוך שימוש באמצעים וטכנולוגיות לשימוש ביתי .
גם לנה שלפנקוב, מנהלת אשפוז בית ומטיב במחוז מרכז במאוחדת מרגישה את הדרישה הגוברת בתחום ורואה במעבר של הצוותים מבתי החולים לרפואה בקהילה כטבעי: "לא מעט אחיות מגיעות לעולם הקהילה מבתי החולים, עם ההכשרה וההבנה של בתי החולים, זה לא משנה בכלל שכל אחד מושך לכיוונו - המטופלים מצביעים ברגליים כמות המטופלים שמבקשים היום אשפוז בית היא עצומה".
האם זה יקר יותר בהשוואה לאשפוז יום במחלקות הפנימיות?
"זה לא יקר יותר", מדגיש אלי גפן, מנהל מערך הבקרה הארצי, לאומית שירותי בריאות, "הממוצע מדבר על 3-4 ימי אשפוז בית אקוטי עם חלופה רפואית מלאה לאשפוז במחלקות וזאת לעומת האשפוז בבתי החולים, שבו המטופל המגיע למיון ומועבר למחלקה פנימית, שם ייתכן שבגלל הדבקות וזיהומים או בירורים רפואיים האשפוז ייארך זמן רב יותר. גם סופי שבוע יכולים להאריך את משך האשפוז בבתי החולים".
"זו אולי פעם ראשונה בהיסטוריה שכל הנציגים של קופות החולים נפגשים ביחד לדון בנושא הזה, ביחד עם בתי החולים ונציגי החולים", אמר מנכ"ל לשכת המסחר ישראל אמריקה בתום המושב, "היה דיון מרתק ואנחנו רוצים לקחת את המסקנות הלאה לארה"ב ולהשתמש בשיתופי פעולה כדי לקדם גם שם את האשפוז הביתי ולהשפיע לטובה על הבריאות בכל העולם".
עידית צ׳רנוביץ סיכמה: "הדיון הזה הוא התחלה של הקמת פורום שיעסוק בכל ההיבטים שהועלו: רגולציה, תקציב, אופרציה וטכנולוגיה. 'אמצם' לקחה על עצמה להקימו ולהכין עבודת מטה מסודרת שתוגש למשרדי הממשלה".
