פיברומיאלגיה (בעברית: "דאבת השרירים") היא תסמונת ראומטולוגית הפוגעת בכ-5% מהאוכלוסייה, כאשר שנשים נפגעות בשכיחות גבוהה בהרבה מגברים. מכיוון שמדובר במחלת כאב, עלולות להיות לה השלכות נפשיות מעבר לביטוי הפיזי. אנשים עם פיברומיאלגיה שלא מצליחים לטפל במצבם עלולים לסבול, בנוסף לתסמינים הגופניים הרבים, גם ממצב רוח ירוד ואף מדיכאון ומחרדות.
קראו עוד:
הנטורופתית אורטל ברובין-חן, רכזת תחום נטורופתיה בכללית רפואה משלימה, סבורה שלטיפולים מעולם הרפואה המשלימה יש יתרון בהתמודדות עם המחלה, מהסיבה שהם מציעים דרכי טיפול גם בהיבט הנפשי. לדבריה, מכיוון שאין בדיקה ספציפית לאבחון פיברומיאלגיה, נהוג לאבחן אותה על דרך האלימינציה - משמע, שלילת מחלות דומות אחרות ואבחון נקודות טריגר וכאב בגוף. "בשל הצורך לשלול מצבים רפואיים רבים, לעיתים לוקח זמן עד האבחון הסופי", היא מסבירה. "הסיבות להתפרצות פיברומיאלגיה לא ידועות בוודאות, אך לעיתים קיים קשר להתפרצות ויראלית או טראומה נפשית".
5 צפייה בגלריה
התסמונת פוגעת בעיקר בנשים, ומכיוון שמדובר במחלת כאב, עלולות להיות לה השלכות נפשיות מעבר לביטוי הפיזי
(צילום: Shutterstock)
המטרה: להגיע לשורש הבעיה
פיברומיאלגיה, אומרת ברובין-חן, מאופיינת בתקופות של התפרצויות כאבי שרירים ורקמות חיבור בעוצמות גבוהות, עייפות, עצירות או מעי רגיש, קושי בשינה, סטרס ולעיתים גם דכדוך וחרדה. "יש מטופלים שסובלים מכל התסמינים יחד, ואחרים יחוו את חלקם או רק אחד מהם", היא אומרת. "בתקופות של הפוגה, ייתכן שהתסמינים ייעלמו לחלוטין, לפעמים אף לשנים, או שיהיו נוכחים בעוצמה פחותה.
"אנשי הרפואה יציעו טיפול תרופתי להקלה בכאבים ובתסמיני המחלה, ואילו הטיפול ברפואה המשלימה האינטגרטיבית יציע הסתכלות רחבה יותר כדי לנסות להגיע לשורש הבעיה ולמצוא את הדרך להשיב את האיזון לחיים של כל מטופל, במטרה להרחיק את מועדי ההתפרצויות ולאפשר איכות חיים טובה יותר לחולים".
"פעמים רבות הפיברומיאלגיה מופיעה אחרי אירוע טראומטי שגורם לחוסר שליטה. גם המחלה עצמה נחווית כאירוע מתמשך של חוסר שליטה, לעיתים עד כדי אכזבה מהגוף וקושי לעבוד ולתכנן אירועי חיים, מה שמוסיף לקושי הפיזי תחושת תסכול קשה"
אחד מסוגי הרפואה המשלימה הוא הרפואה הסינית. "הסינים מציעים תורת טיפול עם ותק וניסיון של אלפי שנים", אומרת ברובין-חן. "לתפיסתם, יש שלושה דפוסי פיברומיאלגיה עיקריים: הראשון הוא בשל חולשה בצ'י (אנרגיית החיים) של הטחול, השני הוא חולשה של צ'י בכליות ובכבד, והשלישי הוא בשל תקיעות של צ'י בדם. אחרי אבחון מעמיק, שבו יברר המטפל באיזה דפוס מדובר, ניתן יהיה להתאים את הטיפול".
לדבריה, טיפול ברפואה סינית יכלול לפחות אחד מדרכי הטיפול הבאות:
1. דיקור סיני באמצעות מחטים עדינות וסטריליות על גבי נקודות הדיקור בערוצי האנרגיה הפזורים על הגוף, כשהשאיפה היא לשחרר תקיעויות ולהזרים דם וצ'י לאיברי המטרה.
2. התאמת פורמולות שונות של צמחי מרפא סיניים לדפוס המחלה ולסיוע בטיפול.
3. טיפולי מגע, כמו שיאצו וטווינא, בשאיפה להעניק רוגע ושקט לגוף ולטיפול בכאבי שרירים מסוימים.
5 צפייה בגלריה
אחת מדרכי הטיפול במחלה - דיקור סיני. נועד לשחרר תקיעויות ולהזרים דם וצ'י לאיברי המטרה
(צילום: אמיר לוי)
התאמות תזונה וטיפולי נטורופתיה
המטרה בטיפול בפיברומיאלגיה על ידי נטורופתיה, אומרת ברובין-חן, היא התמודדות בזמן התקף. "השאיפות הן הפחתת הכאב, שיפור מצב השרירים, שיפור העיכול, איזון המצב הנפשי ושיפור השינה", היא מפרטת. "פעמים רבות הפיברומיאלגיה מופיעה אחרי אירוע טראומטי שגורם לחוסר שליטה. גם המחלה עצמה, לפי מטופלים רבים, נחווית כאירוע מתמשך של חוסר שליטה, לעיתים עד כדי אכזבה מהגוף וקושי לעבוד ולתכנן אירועי חיים, מה שמוסיף לקושי הפיזי תחושת תסכול קשה.
"בנוסף, העובדה שלמראית עין אין סימנים שהגוף פצוע, והבדיקות חוזרות תקינות, גורמת לעיתים לקושי לגייס אמון מצד בני המשפחה, החברים והמעסיקים של החולים. רבים מהמטופלים מדווחים על תסכול וקונפליקטים חברתיים הנובעים מהפער בין תחושותיהם הפיזיות והנפשיות הקשות לבין היחס שהם מקבלים מהסביבה".
"העובדה שלמראית עין אין סימנים שהגוף פצוע, והבדיקות חוזרות תקינות, גורמת לעיתים לקושי לגייס אמון מצד בני המשפחה, החברים והמעסיקים. רבים מהמטופלים מדווחים על תסכול וקונפליקטים חברתיים הנובעים מהפער בין תחושותיהם הקשות לבין היחס שהם מקבלים מהסביבה"
העייפות והקושי התפקודי, מוסיפה ברובין-חן, גורמים למטופלים רבים לפנות לפתרונות תזונתיים זמינים ומנחמים – פחמימות פשוטות, לחמים, פסטות, מתוקים, קפאין, אלכוהול ומזון מעובד - במקביל להפסקת פעילות ושקיעה בכאבים. "דפוסי ההתנהגות האלו מתחילים מעין מעגל רשע שמחמיר את מצבם", היא אומרת. "היעדר תנועה ופעילות ואכילת מזון מעובד, לא רק שאינם מועילים, אלא מחמירים רבים מהתסמינים".
לדבריה, כדי לצאת מ"מעגל הרשע", חשוב למצוא פתרונות קלים, זמינים ובריאים שהמטופלים יוכלו ליישם.
סלט: קשה להחזיק סכין כדי לחתוך סלט? זו לא סיבה לוותר עליו. "תוכלו לקנות לקטי סלט מוכנים בכל סופר", אומרת המומחית. "קנו ירקות קפואים. רוב הערכים התזונתיים בהם נשמרים היטב. הקפצה מהירה בתוספת חלבון - ויש לכם ארוחה בריאה במינימום מאמץ".
5 צפייה בגלריה
קשה להחזיק סכין כדי לחתוך סלט? זו לא סיבה לוותר עליו, ואפשר למצוא פתרונות
(צילום: shutterstock)
מגנזיום: זהו, לדברי ברובין-חן, תוסף התזונה הקלאסי לחולות פיברומיאלגיה, בשל השפעתו על השרירים והרפייתם וגם בשל הפוטנציאל שלו בשחרור מערכת עיכול עצורה. "מובן שיש לפנות למטפלים מוסמכים כדי לוודא שאין מניעה ליטול מגנזיום על רקע מצבים רפואיים נוספים או נטילת תרופות ששילובן עם מגנזיום לא מומלץ", היא מדגישה.
תה בריא: שתייה של חליטות קמומיל עשויה לסייע גם בהפגת מתחים ובשיפור מצב הרוח וגם בשיפור העיכול.
5 צפייה בגלריה
שתייה של חליטות קמומיל עשויה לסייע בהפגת מתחים, בשיפור מצב הרוח ובשיפור העיכול
(צילום: Shutterstock)
אומגה 3: "נרצה לוודא שקיימת צריכה מספקת שלו בתזונה או בתוסף במידת הצורך", אומרת ברובין-חן.
אבץ: "כדאי לשפר את צריכתו בתזונה - למשל, על ידי אכילת חופן גרעיני דלעת ליום והקפדה על אכילת ירקות ירוקים וכתומים".
צמחי מרפא מערביים בהתאמה אישית: "נוכל גם להשתמש בצמחי מרפא כמו רודיולה - צמח בעל אופי אדפטוגני, המסייע להתמודד עם שינויים גופניים ופיזיים, משפר מצב רוח, מחמם וממריץ", אומרת ברובין-חן. "אפשר גם לבחור צמחים מרגיעים כמו מליסה, ורבנה ופסיפלורה. חשוב לוודא שהצמחים בטוחים לשימוש המטופל ואינם מתנגשים עם טיפול רפואי מקביל. לשם כך חשוב להיוועץ עם נטורופת".
5 צפייה בגלריה
"אפשר להשתמש בצמחי מרפא כמו רודיולה - צמח בעל אופי אדפטוגני, המסייע להתמודד עם שינויים גופניים ופיזיים, משפר מצב רוח, מחמם וממריץ"
(צילום: Shutterstock)
ומה לא לעשות? "חשוב להימנע ככל הניתן מצריכת מזון מעובד, סוכר, קמח לבן, אלכוהול, קפאין ובשר אדום - וכמובן, להימנע מעישון", אומרת המומחית.
אל תוותרו על פעילות גופנית
ברובין-חן אומרת שפעילות גופנית היא אחד המנגנונים החשובים ביותר לטיפול בפיברומיאלגיה. "הנעת השרירים מפחיתה את תחושת הנוקשות והכאב לאורך זמן, והאנדורפינים המופרשים במהלך הפעילות מסייעים בשיפור מצב הרוח", היא מסבירה. "ספורט קבוצתי מומלץ יותר מספורט אינדיבידואלי, גם בשל תחושת השייכות והמחויבות שמעלה את הסיכוי להתמדה, וגם בשל יצירת קשרים חברתיים. לא בטוחים איזו פעילות גופנית מתאימה למצבכם? התייעצו עם המטפל. רק אל תוותרו עליה, למרות הקושי".
