אחרי שבהסתדרות הרפואית (הר"י) התנגדו בתוקף – ואף האשימו את פקידי האוצר והבריאות בשיתוף פעולה עם ההפיכה המשטרית - יוצאת לדרך רפורמה יסודית בהכשרת הרופאים. כך דווח לראשונה ב"כלכליסט". נציגים של משרדי הבריאות והאוצר הגיעו היום (ו') להסכמות עם הארגון היציג של הרופאים לגבי כמעט כל נקודות המחלוקת ברפורמה שאושרה בחוק ההסדרים האחרון ומבקשת לעשות סדר במה שנחשב לעקב אכילס של מערכת הבריאות הישראלית.
העקרון שהוסכם בין הצדדים היא שהשינויים יבוצעו – אך זו תהיה הר"י עצמה שתבצע אותם. "המבחן הוא בישום", הסביר בכיר במערכת הבריאות שהדגיש כי השינוייים ייצאו לפועל כפי שתוכננו ואם הר"י לא תעמוד בהתחייבויות שלקחה על עצמה, אז המשרדים יעשו זאת.
נקודות המחלוקת שנפתרו
במהלך המגעים בין הצדדים היו חמש אי-הסכמות בין הצדדים, וכעת על כולן יש הסכמה כמעט מלאה. ההסכמה הראשונה והחשובה ביותר היא סביב ביצוע התמחויות בת שישה חודשים גם בתוך הקהילה (מרפאות של קופות חולים) ולא רק במערך האשפוז (בתי חולים) כפי שהיה עד כה.
רוב האינטראקציות של אזרחי ישראל עם מערכת הבריאות הן מול קופות החולים ולא מול בתי החולים (שם מגיעים לעיתים רחוקות ובעת חירום), כאשר עד כה מתמחים לא חויבו להתמחות שם ורק המעטים שהתעקשו - הצליחו ולמעט מאוד זמן יחסית.
לפי ההצעה, ההסתדרות הרפואית תעדכן את הסילבוס של ההתמחויות באמצעות המועצה המדעית (הארגון החזק ביותר בגילדת הרופאים שמנהל בפועל את כל תחום תכנון וההתמחות כוח האדם), בצורה כזו שמתמחה יגיע במשך חצי שנה לאחת המרפאות ברחבי הארץ לביצוע התמחות בשישה מקצועות: פסיכיאטריה, גריאטריה, נשים, ילדים ואורתופדיה, ופסיכולוגיה ילדים.
סוגיה רגישה נוספת שהציתה עליהום מטעם ההסתדרות הרפואית נפתרה אף היא: הכרה במרפאות בקהילה לצורך ביצוע אותן התמחויות. מדובר בסמכות שהיתה מונופול של המועצה המדעית ובאמצעות "פסילת" מרפאות שלטה ההסתדרות הרפואית על המערכת. הצדדים הסכימו כי עדיין המועצה היא זו שתיתן את האישור אך לא תהיה למשרד הבריאות זכות ערעור או וטו כפי שהוצע בתקנות בחוק ההסדרים.
עם זאת, הר"י התחייבה לספק מספיק אישורים כדי להבטיח מקומות לכלל המתמחים (דבר שלא נעשה עד כאן ובכך "שלטה" הר"י בפועל על כל עולם ההתמחויות). "אנחנו לא נוגעים להם בסמכויות. הר"י תעשה את זה. כל עוד הר"י תעשה – הכל בסדר. הם התחייבו לכך. אם לא ישנו ולא יכירו - נפעיל את התקנות", הזהיר בכיר באחד המשרדים.
תחילת התמחויות בקהילה היא שינוי מרענן ומבורך שגם יקצר תורים, שכן מתמחה - לפני שהוא מתמחה - הוא רופא והלכה למעשה כאשר הוא מגיע בבוקר במרפאה הוא מטפל בחולים. זו היתה הנקודה הרגישה ביותר מבחינת הר"י וזו שאפשרה לה להכריז על סכסוך עבודה לפני כחודש (הרי מדובר בשינוי בתנאי העסקה של מתמחים).
בשורה התחתונה, פקידי האוצר והבריאות הוכיחו שהם אינם רוצים "לריב" עם הר"י וגם לא לפגוע בה – אלא רצו "שינוי", ללא קשר לשחקן שיבצע אותו. ההערכות כעת הן כי להר"י לא תהיה ברירה אלא לשנות את הסילבוס, להכניס בו שישה חודשי התמחות בקהילה ולאשר כמה עשרות מרפאות במקצועות שעליהם יש הסכמה. אחרת, המשרדים יובילו את השינוי "בכוח", "על הראש" של הר"י. היות ומדובר בסילבוס ובאישורים (דברים קונקרטיים וחומריים ולא ערטילאיים) יהיה קל יחסית לוודא שהר"י עומדת בהתחייבות.
עוד שינוי מבני חסר תקדים שעליו הסכימה הר"י הוא הקמת ועדה או מועצה – המורכבת ממשרד הבריאות, הקופות, בתי חולים וגם נציגי האוצר, יחד עם הר"י, שמטרתה לתכנן ההתמחויות. עד היום כל עולם התמחויות (כמה, איפה, ואיזה מקצועות) היה מונופול מוחלט של הר"י. כעת המונופול יישבר, עוד שחקנים יחליטו על כמה מתמחים, איפה הם יתמחו, באיזה מקצועות והמשרדים הרלוונטיים (אוצר ובריאות) יחד עם הגופים שמספקים רפואה (קופות ובתי חולים) יוכלו לתכנן את כוח האדם הרפואי במערכת - דבר שנלקח מהם לפני 50 שנה. הדבר יאפשר לקחת בחשבון את הצרכים של האזרחים - ולא רק את האינטרסים של הרופאים.
קיצור הסטאז' כפוף למבחן
עוד מהלך היסטורי (שעליו מדברים כבר שנים) שהוסכם על ההסתדרות הרפואית הוא קיצור תקופת הסטאז'. לפי מתווה של משרד הבריאות הסטאז' יהיה של לפחות שלושה חודשים. בהתאם לכוונות המשרדים, הקיצור יהיה כפוף למבחן ואלו שיקבלו ציונים גבוהים (מצטיינים) יזכו לקיצור (בהתאם לציון במבחן). נזכיר כי גם הר"י התנגדה נחרצות למהלך הזה - ובסוף התפשרה.
שינוי נוסף שעשוי להיות קריטי בטווח הארוך קשור להכרת מומחים מחו"ל. אחת הדרכים לפתור את משבר הרופאים בישראל באופן מיידי ובזול היא "יבוא רופאים" (יהודים). למשל - בארה"ב, אירופה ודרום אמריקה -שם הרפואה נחשבת למצויינת - יש נכונות של רופאים לעלות לארץ. לפי נתונים מ"אופק ישראל" - הזרוע הביצועית האחראית לעליית עולים ארצה - ישנם 2,387 רופאים יהודים ברחבי העולם שהביעו עניין בעלייה לארץ (נכון לסוף 2021). מדובר ברופאים שכבר אותרו והארגון נמצא עימם בקשר. הבעיה: הר"י דרשה בדיקה פרטנית והיא שולטת באופן מוחלט בהכרה. לפי השינוי המוצע, הר"י תקים "מסלולים ירוקים" ומי שעומד בקריטריון, יקבל הכרה כמומחה.
הנקודה החמישית שעליה יש הסכמה עקרונית (אבל לא הסכמה קונקרטית) היא סביב "מדעי יסוד" או הצורך בחיוב מתמחים להשקיע במחקר מדעי רפואי של חצי שנה, דבר שמאריך את ההתמחות. כעת, ישנה הסכמה שצריכים לשנות את המציאות הזו - לקצר את התקופה - אך אין הסכמה סביב הפרטים. מי שדוחף חזק לקיצור הזה הוא משרד האוצר שסבור כי לא כל רופא חייב להיות חוקר שכן הדבר לאו דווקא מביא ערך מקצועי. ההסכמה כעת היא כי צוותים של הצדדים ישבו ויתכננו את הקיצור ואת השינויים בעבודה משותפת. "זה חייב להשתנות אבל השינוי לא היה מספיק מבושל כדי לקבוע מה יהיו השינויים הנדרשים ולכן נקבע שנמשיך לדון על זה. אבל חייבים לשנות", הסביר גורם בממשלה המעורה בפרטים.
במהלך החודש האחרון הצהירו נציגי הר"י שהרפורמה המדוברת "תהרוס" את הרפואה בישראל וכי מדובר ברפורמה "פוליטית" שהיא חלק אינטגרלי מההפיכה המשטרית שמובילים יריב לוין ושמחה רוטמן - טיעון שלא זכה להיענות שכן מדובר ברפורמה שתוכננה על ידי הגורמים המקצועיים והפקידות הבירוקרטית של משרדי הבריאות, בראשות המנכ"ל משה בר סימן טוב, וסגן הממונה על התקציבים (חברה) יעל לינדברג יחד עם רכז הבריאות דניאל פדון, כאשר הפוליטיקאים התרחקו מהזירה ונתנו לדרגים המקצועיים לקדם את המהלך.
