שליש מקטועי הרגליים לא עוברים ייעוץ רפואי שעשוי למנוע את קטיעת הגפה ורבע מהתינוקות לא מקבלים את תוסף הברזל החשוב בחודשים הראשונים לחייהם. כך עולה מדוח מדדי האיכות של בתי החולים של משרד הבריאות לשנת 2023 שמתפרסם היום (ד'). הדוח מתהדר ברובו בהישגים ובעמידה ביעדים שהציג המשרד בשורה של פרמטרים הנוגעים לטיפול בחולים – אך יש לציין כי הוא מתבסס על דיווחי בתי החולים עצמם למשרד הבריאות ומצייר תמונת מצב ורודה למדי.
הדוח הזה רואה אור פחות מיממה לאחר שלושה דוחות חריפים של מבקר המדינה בנושא הכשרת רופאים ודאגה מפני נטישתם את ישראל, הטיפול הלקוי בחולים אחרי שבץ מוחי והמחסור הקשה במצנתרים בישראל ודוח נוסף על הבור התקציבי של קופת חולים כללית.
בין היעדים שבהם בתי החולים לא עמדו, לפי דוח מדדי האיכות: איתור דיכאון לאחר לידה, ביקור ראשון לאחר הלידה בתחנות טיפת חלב, והערכה תזונתית לקשישים. מדד נוסף ומשמעותי שבו כשלו בתי החולים לאורך השנים וגם השנה הוא כמות הביקורים החוזרים בחדרי המיון שנותרה גבוהה, עובדה שעשויה להצביע על טיפול שטחי ולא מעמיק שבסופו מטופלים רבים יוצאי מבתי החולים ללא אבחנה או עם אבחנה לא מתאימה. דוח מבקר המדינה האיר זרקור על מצוקת הרופאים בישראל. צפו:
כמה זמן לוקח להכשיר רופאים בישראל?
(צילום: משרד מבקר המדינה)
הדוח של משרד הבריאות מחייב את בתי החולים בשקיפות באשר לביצועים שלהם. ואולם, לא כולם נוהגים באופן דומה. יש לציין כי בתי החולים וולפסון, המרכז הרפואי לצפון (פוריה) וזיו לא העבירו למשרד הבריאות שורה של נתונים משמעותיים. בוולפסון ציינו שהסיבה לכך היא מעבר למערכת מחשוב חדשה. הסבר דומה סיפקו גם במרכז רפואי צפון (פוריה): "בשל הטמעת רשומה רפואית ממוחשבת חדשה 'קמיליון' במהלך שנת 2023, לא ניתן היה להעביר את נתוני מדדי האיכות הלאומיים עד להשלמת פריסת המערכת. משרד הבריאות מכיר את תהליכי ההטמעה ולא דורש את העברת הנתונים מבתי החולים בשנת ההטמעה". כל ארגוני ההצלה ובהם מד"א לא העבירו נתונים באשר לחזרת דופק למטופל לאחר החייאה.
חשוב להדגיש כי משרד הבריאות החליט לאורך השנים להפסיק לפרסם מדדים משמעותיים כמו הערכת סיכון של הפונים למיון פסיכיאטרי לעצמם או לסביבתם וביצוע הערכת כאב לקשישים במוסדות הגריאטריים ב-12 השעות הראשונות לאשפוז.
כמה חזרו למיון בבית החולים הגדול במדינה?
לאורך השנים נמתחה לא מעט ביקורת במערכת הבריאות על ממצאי הדוח ועל הטיה בהצגת הנתונים. בעוד שדוחות של מבקר המדינה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת וגופים נוספים הצביעו על כשלים ובעיות עומק במערכת הבריאות הציבורית הנובעים, בין היתר, ממחסור בכוח אדם – דוח מדדי האיכות מציג עמידה כמעט מלאה של בתי החולים ביעדים שהציב משרד הבריאות. דוגמה לכך היא הטיפול בשבץ המוחי. מבקר המדינה פרסם אתמול דוח חריף בעניין ההתמודדות הלאומית עם שבץ מוחי וזאת, בין היתר, בגלל מחסור מתמשך במצנתרי מוח והיעדרם מחלק ניכר מבתי החולים בפריפריה.
אחד הנתונים המטרידים שעולים בדוח הוא שיעור המטופלים שלקו בשבץ מוחי וקיבלו את הטיפול התרופתי TPA או עברו צנתור מוחי. על פי הנתונים, רק 22 אחוזים מהם עברו את הפרוצדורות הללו. בשורה של מדדים כמו זמן הביצוע של בדיקת CT או MRI לאחר אירוע מוחי וגם קבלת הטיפול TPA שממיס קרישי דם ומחזיר את זרימת הדם לרקמות המוח נרשם שיפור, ואולם מדד קריטי לא הוצג בדוח: זמן הגעה לצנתור מוחי. הוא למעשה "הוצמד" למדד טיפול ה-TPA ולא פורסם בנפרד. בנוסף, יש לציין כי משרד הבריאות כלל לא הציג יעד בתחום זה. כפי שפורסם ב-ynet בכמה הזדמנויות, במקרים רבים וביתר שאת כאשר הלוקים בשבץ מגיעים לבתי החולים שאין בהם מצנתר מוח – ההעברה לבית חולים אחר גובה זמן יקר שעלול לפגוע משמעותית בהליך השיקום ובמקרים מסוימים עלול לגרום למוות בגלל פספוס חלון הזמנים המצומצם להליך.
4 צפייה בגלריה
ביקורים חוזרים בחדרי מיון. בשיבא אומרים שהם עומדים בהצטיינות גם במדד החזרות, אבל הדוח הציג נתון שונה
(צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)
נתון נוסף שמצביע על בעייתיות הדוח נוגע לכמות הביקורים החוזרים לחדרי המיון, מדד קריטי שמצביע על איכות הטיפול. בעוד שעל פי הדוח של המשרד קרוב לשמונה אחוזים מהחולים שפנו למיון של המרכז הרפואי שיבא חזרו שוב – הנתון הפנימי של בית החולים עומד על 4.85 אחוזים בלבד. על פי נתון זה, בית החולים עומד ביעד שהציב משרד הבריאות על חמישה אחוזים.
מהמרכז הרפואי שיבא נמסר בתגובה שהוא "עומד בהצטיינות גם במדד החזרות למיון שהוא אף פחות מהיעד הלאומי. לצערנו נתוני משרד הבריאות אינם נכונים ולא מתבססים על הנתונים המועברים בצורה שוטפת על ידי בית החולים. אנו מקווים שנתונים אלה יתוקנו עוד לפני פרסום הדוח".
בבית החולים יוספטל, שיעורי החזרה הם הגבוהים ביותר, ומבין מרכזי העל (בתי החולים הגדולים ביותר) – הדסה עין כרם רושמת שיעורי חזרה נמוכים ביותר. עם זאת, יש להדגיש כי בתי חולים מסוימים נוטים לאשפז יותר מטופלים לצורך בדיקות לעומת אחרים – עובדה שעשויה להשפיע על המדד. שיעורי החזרה הנמוכים ביותר נרשמו בבית החולים שערי צדק בירושלים. בבית החולים שמיר (אסף הרופא) הוצג ביצוע נמוך במיוחד של הערכת סיכון לאחר שבץ מוחי לחולים עם פרפור פרוזדורים – פחות ממחצית מהם עברו אותה.
יש לציין כי שיבא עמדו בעשרה מתוך 11 המדדים. בית החולים איכילוב רשם את זמן ההמתנה הקצר ביותר לטריאז' (בדיקה קלינית ראשונית) בחדרי המיון מבין בתי החולים הגדולים.
נתון מטריד נוסף שעולה מהדוח הוא שתחנות טיפות החלב רחוקות מהיעד של איתור ותשאול נשים באשר לאלימות במשפחה. בעוד שהיעד שהוצב לכך תשאול של 95 אחוזים מהנשים - בפועל בוצעו תשאולים רק בקרב 88 אחוזים. בתחנות החלב של עיריית ירושלים נרשמו שיעורי התשאול הנמוכים ביותר - 76 אחוזים בלבד.
בתחום בריאות הנפש, על פי הנתונים, בתי החולים לא עומדים ביעד של פירוט מחלה מפורט לאחר שחרור המאושפזים - גם שבוע לאחר האשפוז. בעוד שהיעד עומד על 90 אחוזים מהמאושפזים שיש להנפיק להם סיכום מחלה מפורט - בשורת בתי חולים ובהם רמב"ם, אברבנאל, איתנים ושער מנשה לא מספקים את הפירוט, עובדה שעלולה לעכב את המשך הטיפול בקהילה.
