מחקר שפרסמנו בכתב העת Nature Cardiovascular research מציג ממצאים שהפתיעו אפילו אותנו. במחקר הזה גילינו שהפעלת מרכז התגמול במוח עשויה לשפר את ההתאוששות מהתקף לב. המחקר שלנו התמקד במערכת התגמול - רשת מוחית המופעלת במצבים רגשיים חיוביים, למשל כתוצאה מציפייה לגמול חיובי, תקווה ותחושת מוטיבציה. מצאנו שהמערכת המוחית הזו יכולה להשפיע גם על ההחלמה מהתקף לב.
במאמר הראינו כיצד הפעלה של מערכת זו משפרת את ריפוי הלב של עכברים לאחר התקף לב. ממצאי המחקר מעגנים קשר סיבתי בין מערכת התגמול לבין התאוששות מהתקף לב וסוללים דרכים חדשות להתערבות רפואית.
זה זמן רב ידוע שהמצב הרגשי עשוי להשפיע על תפקוד הלב. לתהליכים פסיכולוגיים השפעה ידועה על התאוששות מהתקף לב, או בשמו המקצועי "אוטם שריר הלב", וממחלות קרדיווסקולריות באופן כללי. כך לדוגמה, חרדה ודיכאון עלולים להחמיר את מצב הלב ואילו מצבים רגשיים חיובים עשויים לשפרו. המנגנונים הפיזיולוגיים שעומדים בבסיס קשרי מוח-לב אלה עדיין לא ברורים. כעת, יש סיבה טובה לקוות כי ממצאי המחקר יובילו לשיפור הטיפול בבעיות לב.
התקפי לב נובעים מפגיעה באספקת הדם לשריר הלב כתוצאה מחסימה של עורק כלילי על-ידי קרישי דם. מצב זה עלול להוביל בשלב החריף למגוון סימפטומים חמורים ואף להתפתחות הפרעות קצב קטלניות (דום לב). בשלב הכרוני, אזור שריר הלב שסבל מחסר אספקת דם עובר נמק, מתחלף ברקמת צלקת במסגרת תהליך דלקתי, וכך גורם לירידה הדרגתית ביכולתו של הלב להתכווץ עד כדי התפתחות של אי-ספיקת לב כרונית. כאמור, קיימות ראיות לכך שהמצב הרגשי עשוי להשפיע על התפתחות וההחלמה מהנזק הלבבי, אך המנגנון הפיזיולוגי העומד בבסיס השפעות אלה לא הובן עד כה.
"מסר מהמוח השפיע על התאוששות הלב"
מערכת התגמול מופעלת בעיקר על ידי הפרשת דופמין מתאי עצב באזור הקרוי הטגמנטום הגחוני במוח (VTA). ציפייה לאירוע חיובי, לדוגמה, מפעילה תאי עצב באזור זה. לדברי פרופ' אסיה רולס, החוקרת השפעות פסיכוסומטיות, "עבודות קודמות שלנו הראו שפעילות זו משפיעה על מערכת החיסון על-ידי שינוי בפעילות מערכת העצבים הסימפתטית, הנשלטת על ידי המוח ומעצבבת את איברי הגוף השונים.
"בעבודה הנוכחית, ההתערבות היזומה שנקטנו באזור מערכת התגמול השפיעה על כמה תהליכים. למשל, היא שיפרה את התגובה החיסונית באזור הלב שנפגע בעקבות אוטם שריר הלב, הפחיתה תהליכי הצטלקות של הלב, דבר הפוגע ביכולת ההתכווצות של הלב, הגבירה היווצרות של כלי דם חדשים וכפועל יוצא שיפרה את התכווצות הלב. גילינו גם שהשפעות חיוביות אלה מתוּוכות, לפחות בחלקן, על-ידי חלבון (C3) שגם הוא חלק ממערכת החיסון ומופרש מהכבד. כך נראה שמסר שנשלח מהמוח השפיע על כמה תהליכים שחוברים לשיפור המשמעותי שראינו בהתאוששות מפגיעה בלב".
"ההתערבות היזומה באזור מערכת התגמול השפיעה על כמה תהליכים. למשל, היא שיפרה את התגובה החיסונית באזור הלב שנפגע בעקבות אוטם שריר הלב, הפחיתה תהליכי הצטלקות של הלב, הגבירה היווצרות של כלי דם חדשים וכפועל יוצא שיפרה את התכווצות הלב"
פרופ' ליאור גפשטיין, מנהל מחלקת קרדיולוגיה וראש אגף המחקר ברמב"ם, אומר כי "במשך זמן רב אנו יודעים שהמצב הפסיכולוגי של מטופלים עשוי להשפיע על התחלואה הקרדיווסקולרית שלהם. כך לדוגמה, במצב הקיצון הידוע כ'תסמונת הלב השבור', דְּחָק (stress) קיצוני עלול להוביל לתסמונת המזכירה התקף לב – תסמונת הכוללת פגיעה בהתכווצות שריר הלב אך ללא עדות לחסימה של עורקים המספקים דם ללב. בעבודה הנוכחית ראינו שניתן גם להשפיע באופן חיובי על החלמה מתהליך של התקף לב בצורה מרשימה ביותר באמצעות גירוי מוחי ממוקד. האתגר יהיה כיצד לתרגם ממצאים אלו בעתיד לניסיונות טיפול בחולים שעוברים התקף לב".
חדווה חייקיןצילום: אלבום פרטיכיום ידועות דרכים רבות להפעלה טיפולית של מערכת התגמול – גם בבני אדם. השפעה כזאת יכולה להיות מושגת באמצעים זמינים ולא פולשניים ובהם ביופידבק ואולטרסאונד ממוקד, אם כי המחקר בתחום זה עדיין בחיתוליו. לפיכך, לתגלית המדעית שלנו עשויות להיות השלכות משמעותיות עתידיות על הטיפול בהתקפי לב.
את המחקר ערכתי במסגרת עבודת הדוקטורט שלי בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון בהנחיית חברי הסגל פרופ' ליאור גפשטיין ופרופ' אסיה רולס, שחוקרת כיצד המוח משפיע על מערכת החיסון ועל היכולת להתמודד עם מחלות.
- חדווה חייקין השלימה לאחרונה את לימודי הדוקטורט בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון בהנחייתם המשותפת של פרופ' רולס ופרופ' גפשטיין, כחלק מהתוכנית הרב-תחומית למצטיינים בפקולטה. במקביל, סיימה את לימודיה לתואר שני במנהל עסקים (MBA) בטכניון. מחקרה זה התפרסם כאמור בכתב העת Nature Cardiovascular Research ולאחרונה אף זכתה בגינו בפרס החוקר הצעיר ע"ש פרופ' י.י. קלרמן לשנת 2024 מטעם איגוד הקרדיולוגיה הישראלי.
