נשיא ברזיל, ז'איר בולסונרו, אושפז אתמול (רביעי) בבית החולים הצבאי בבירה ברזיליה, כדי לנסות לגלות מה הסיבה לשיהוקים הממושכים שמהם הוא סובל כבר 10 ימים. מלשכתו נמסר, כמה שעות לאחר האשפוז, שבולסנרו יעבור לבית חולים בסאו פאולו בעקבות חסימת מעיים ועשוי לעבור שם ניתוח חירום.
לידיעת הנשיא: למה אנחנו משהקים?
להבדיל מגיהוק (אותה פליטת גז הנקראת גם "גרעפס"), שיהוק הוא שאיפת אוויר פתאומית וקצרה המלווה בצליל גבוה. המצב הנפוץ מתרחש אחרי צחוק ממושך, לאחר בליעה מהירה של מזון ולעתים במקרים של מחלות שונות. האחראית לשיהוק היא הסרעפת, שריר גדול בצורת כיפה המונח מתחת לריאות שלנו, האחראית על הנשימה. בזמן שיהוק נעה הסרעפת כלפי מטה, הריאות מתנפחות ופרץ אוויר אוויר פתאומי חודר לתוך הריאות. בדרך, עובר אותו זרם אוויר דרך מיתרי הקול שמתכווצים, מה שיוצר את צליל השיהוק הגבוה.
אז למה זה קורה? תיאוריות רבות נסובו סביב הצורך בשיהוק. האחת גורסת כי התנועה המהירה של הסרעפת נועדה לשחרר גוש מזון גדול שנתקע בוושט ואינו נע כלפי מטה לעבר הקיבה. גוש המזון גורם ללחץ על העצב הפרני הגורם לרפלקס השיהוק. כך, נוצר שינוי לחצים בבית החזה הגורם לגוש המזון לרדת כלפי מטה.
לא ברור, נכון לרגע זה אם השיהוק הבלתי נפסק של בולסונרו בן ה-66 נגרם בשל חסימת המעיים, אבל בעבר הוא סיפר בכמה הזדמנויות שהוא סובל משיהוקים חוזרים, שלעיתים נמשכים ימים. ואכן, עבור רבים שיהוקים הם מטרד שעלול להימשך שעות ולעיתים גם ימים, אך מסתבר שהם ממלאים תפקיד מכריע בחיינו. אצל תינוקות הם מהווים שלב מכריע בהתפתחות ועשויים לעזור לווסת את הנשימה.
בדיקות אולטרסאונד בעוברים הראו כי גם הם משהקים. אחת ההשערות טוענת כי השיהוק נועד לאמן את מערכת הנשימה של העובר לקראת צאתו לאוויר העולם
במחקר בריטי שהובל על ידי יוניברסיטי קולג' לונדון לפני כשנתיים, עקבו חוקרים אחרי 13 תינוקות מרגע לידתם, וגילו ששיהוק עורר גל גדול של אותות מוחיים שעשויים לסייע להתפתחותם.
חלק מהתינוקות שהשתתפו במחקר היו פגים, ונולדו לפני השבוע ה-36 להריון, אחרים נולדו במועד המיועד, כלומר בין השבוע ה-36 ל-42 להריון. החוקרים, שמצאו כי ילודים מבלים כ-15 דקות מהיממה בשיהוקים, הסבירו כי התופעה אופיינית מאוד ליילודים, ואפילו אצל עוברים מהשבוע התשיעי להריון.
התינוקות שבמחקר חוברו לאלקטרודות עם חיישנים על קרקפתם וגופם. האלקטרודות ערכו רישומים של גלי המוח, ושל תנועת הסרעפת המעידות על שיהוק. החוקרים מאמינים שגלי המוח המתעוררים בעת שיהוק מלמדים את התינוקות לקשר בין צליל השיהוק לכיווץ הגופי שהם חשים. כך, המוח המתפתח לומד ייצוג של הסרעפת והנשימה. אצל מבוגרים, הסבירו החוקרים, אין יתרון מיוחד והשיהוקים ככל הנראה שריד מתקופת חיים זו.
לורנצו פבריזי, מחברו הבכיר של המחקר, אמר בהצהרה כי פעילות מוחית זו עשויה לעזור לתינוקות "ללמוד כיצד לפקח על שרירי הנשימה", ובסופו של דבר להוביל ליכולת לשלוט על הנשימה מרצון. "כשאנחנו נולדים, המעגלים המעבדים את תחושות הגוף אינם מפותחים לחלוטין", הוא מסביר, "לכן הקמת רשתות כאלה היא אבן דרך התפתחותית מכריעה עבור הילודים".
בדיקות אולטרסאונד בעוברים הראו כי גם הם משהקים. אחת ההשערות טוענת כי השיהוק נועד לאמן את מערכת הנשימה של העובר לקראת צאתו לאוויר העולם. עם זאת מדובר בהשערות בלבד שכמובן לא הוכחו.
לא מפסיקים לשהק? כך תפעלו
ישנם גורמים רבים המעוררים את רפלקס השיהוק, ובהם: שתיית משקאות קרים מדי, אכילת מזון חם מדי או חריף, צחוק ממושך, הפרעות במלחים בדם, צריכת אלכוהול, שיעול ממושך, מחלות סרטן ומחלות של מערכת העצבים.
קשה להמליץ כיצד יש למנוע את התופעה, כיוון שלא ניתן לצפות את בוא השיהוק. לא מעט תרופות סבתא שיעילותן לא הוכחה מדעית המליצו על עצירת הנשימה למספר שניות, הנחת סוכר מתחת ללשון או הפתעה מבהילה של המשהק. כך או כך השיהוק יחלוף בתוך מספר דקות.
איך להיפטר משיהוקים? צפו:
אם השיהוק ממושך, ייתכן שהמדובר בבעיה רפואית הדורשת פניה לרופא לצורך אבחון הבעיה. קיימות מספר תרופות המפסיקות את השיהוק אולם אם המדובר בתופעה ממושכת, היא תצריך בירור מעמיק.