בשיתוף מכון המחקר והחדשנות של מכבי KSM
בעשורים האחרונים הפך הפלסטיק למלך הבלתי מעורער של תרבות הצריכה המודרנית. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים היום עשוי מפלסטיק, כצפוי מחומר זמין, זול ונוח לשימוש, אבל מה אנחנו באמת יודעים על הסכנות שבו? מתברר שלא הרבה.
ד"ר טל פטלון, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי, רופאה מומחית לרפואה דחופה ורפואת משפחה, מדגישה: "ה-well being" שלנו קשור באופן הדוק ל-well being של כדור הארץ; קיימת מערכת יחסים עמוקה ודו-כיוונית בין האדם לבין הסביבה שבה הוא חי. התודעה שלנו משפיעה עלינו, על החברה שאנו יוצרים, ועל כוכב הלכת שבו אנו חיים – ובהתאמה, הסביבה משפיעה על הבריאות הגופנית והנפשית שלנו.
"אכילה או בליעה של פלסטיק כפולימר לא אמורה להשפיע על הגוף", מסביר ד"ר נועם ואן דר האל, חוקר סביבתי ומיקרו-פלסטיק מאוניברסיטת חיפה. "כמו שהוא נכנס אל הגוף הוא גם יוצא ממנו. הבעיה כיום עם פלסטיק היא שבשלב הייצור במפעל מחדירים לתוכו עוד המון חומרים נוספים, כדוגמת מעכבי בערה, חומרי הקשחה או ריכוך, ציפויים הידרופוביים, חומרי הברקה, וכמובן – שכבות צבע. החומרים האלה ברובם רעילים ומסוכנים לבריאות, אבל אנחנו אף פעם לא יודעים מה החדירו למוצר הפלסטיק החדש שקנינו. אף אחד לא מספר לנו".
אותם חומרים מזיקים לא נשארים כלואים בפלסטיק, מתברר. למעשה, מרגע יציאת מוצר הפלסטיק ממפעל הייצור, מתחיל שלב ההתכלות שלו. "תוחלת החיים של מוצר מפלסטיק תלויה במידה רבה בתנאים שהוא חשוף אליהם", אומר ואן דר האל. "כל מוצר פלסטיק מזדקן, וככל שהוא מזדקן הוא נשחק, מתפורר ופולט לסביבה את התרכובות הכימיות (כדוגמת פתלאטים) שנוספו לו בתהליך הייצור. החדשות הרעות הן שפלסטיק מזדקן ונשחק כמעט מכל דבר: מחום, מקור קיצוני או הקפאה, מחיכוך, מתנאי מליחות ולחות ואפילו מחיידקים ומאצות המצויים באוויר או במים ומתחברים לפלסטיק כשכבה שנקראת פאולינג".
במציאות שבה כמעט כל מוצר שמשמש אותנו עשוי פלסטיק, אנחנו נחשפים לאותם פתלאטים וכימיקלים בכל מקום. "כשאנחנו נכנסים לרכב שעמד סגור תחת השמש הקופחת, אנחנו בעצם נכנסים לתוך תא מלא בפתאלטים נשימים", מסביר ואן דר האל. "כל החומרים שמעניקים לחלקי הפלסטיק ברכב את המרקם שלהם, משתחררים מהם בחום הקיצוני אל תוך חלל הרכב, ומשם הישר אל תוך הריאות שלנו. תהליך זהה מתרחש כאשר אנחנו מוזגים מים רותחים לכוס חד-פעמית או מניחים שניצל חם בצלחת פלסטיק שאין עליהם פיקוח".
כשמוצר פלסטיק מתפורר לחלקים קטנים יותר, הוא מוגדר כמיקרו- פלסטיק. תחת ההגדרה הזו נמנים חלקיקים שגודלם נע בין מיקרון (מיליונית המטר) ועד 5 מילימטרים, וברוב המקרים מדובר בחלקים הנראים לעין הבלתי מזוינת. חלקיקי פלסטיק הקטנים ממיקרון מוגדרים כננו-פלסטיק. ננו-פלסטיק וחלקיקי מיקרו-פלסטיק בגדלים של מיקרונים בודדים נכנסים בשלמותם לגוף שלנו בצורה די קלה: דרך הנשימה. "קחו לדוגמא חצר עם טרמפולינה, בכל טרמפולינה מותקנים עמודי בטיחות מצופים בפלסטיק", מספר ואן דר האל. "הפלסטיק הזה חשוף לפגעי מזג האוויר כל השנה ולכן מתפורר במהירות. בכל פעם שהילד קופץ על הטרמפולינה הזו, הוא מקפיץ איתו מיליוני חלקיקים שמופרדים מעמודי הבטיחות ונישאים באוויר ישר לתוך הריאות שלו. כנ"ל בדשא סינטטי".
ד"ר פטלון מסבירה שזיהום הפלסטיק עשוי להזיק רפואית. "מספר גדול של מחקרים מצביע על כך שלחומרים בתרכובת הפלסטיק השפעה שלילית על בריאותנו״, היא מדגישה. "נראה שהחומרים הללו עשויים לפגוע במערכת הנשימה ובמערכת האנדוקרינית, למשל, ויש מחקרים הקושרים אותם גם להחרפה של מחלות, כמו אטופיק דרמטיטיס, המכונה גם 'אסטמה של העור'".
הטמנה או טיפול של פסולת פלסטיק בצורה בטוחה על פי התקן היא הדרך הבטוחה למנוע פיזור סביבתי של חלקיקיו. אבל המצב בשטח אינו כך. פלסטיק מצוי, לצערנו, כמעט בכל מקום במרחב הציבורי ובטבע; בצדי הנחלים, באתרי פיקניק ביערות ובחופים. פיזור כזה של פסולת פלסטיק מבטיח את החזרת הפלסטיק שוב אלינו, אך הפעם דרך הצלחת. "פלסטיק הוא חומר הידרופובי (דוחה מים), תכונה שמקלה על מזהמים הידרופוביים (שומניים) שונים להיצמד אליו כשהוא מצוי בימים, בנחלים ובאגמים. חלקיקי פלסטיק נמצאו לדוגמה בקיבות של דגי מאכל, ואלה בדיוק אותן החיות שמגיעות אלינו לצלחת".
2 צפייה בגלריה
"מחקרים מצביעים שלחומרים בתרכובת הפלסטיק השפעה שלילית על הבריאות
(צילום: shutterstock)
אתגר הוכחת הקשר הסיבתי
שכיחות השימוש בפלסטיק גם מהווה אתגר בתהליך הוכחת השפעת הנזק הבריאותי כתוצאה מחשיפה לחלקיקיו. "כשאנחנו לוקים במחלה כלשהי, מאוד קשה להוכיח מה היה בדיוק הגורם לכך; האם קיים קשר לבגד הסינטטי שאנחנו לובשים, האוטו החם שאנחנו נוסעים בו מדי יום או כוס הפלסטיק שאנו שותים בה קפה רותח לאורך היום במשרד, או אולי בכלל סיבות אחרות" אומרת ד"ר פטלון, ומדגישה את הצורך במחקר משמעותי ופורץ דרך שקושר בין תנאים סביבתיים ושינויי אקלים לבין מחלות ספציפיות.
הפתרון המסתמן לבעיה הזו הוא מעבר להימנעות מפלסטיק, כי הימנעות כזו כמעט איננה אפשרית. "הפלסטיק כאן כדי להישאר והוא לא ייעלם מחיינו", קובע ואן דר האל. "כל עוד יש נפט בעולם, וכל עוד אנחנו משתמשים בדלקים פוסיליים – יהיה כאן גם פלסטיק, ואנחנו נרצה להמשיך ולייצר ממנו כמה שיותר דברים חסרי תכלית, כי פשוט אין לנו שום דבר אחר לעשות איתו. הפתרון צריך להיות ברגולציה ובניהול של משבר הפלסטיק העולמי".
בעולם נעשים לכאורה צעדים לניהול הפלסטיק, אבל רובם עדיין לא יעילים ולא באמת נועדו לפתור את הבעיה. "בלתי מתקבל על הדעת שכל כימאי יכול לייצר סוג חדש של פלסטיק שאף אחד לא יודע כלום על המרכיבים שלו", אומר ואן דר האל. "כיום יש סוגים של פלסטיק המקוטלגים לפי שבע קטגוריות. קטגוריה 7 היא בעצם כל 'השאר', שזה המון המון סוגים אחרים של פלסטיק. מה בדיוק החדירו לאותם פלסטיקים מעבר לפולימר עצמו אנחנו לא יודעים ואף אחד לא משתף אותנו במידע החשוב הזה. כדי לנהל את המשבר הזה ביעילות, עלינו לצמצם את סוגי הפלסטיק ותוספיו הכימיים ולהפסיק לאמץ את החומר הזה כפתרון לכל דבר. בהחלט נקודה למחשבה כשאנחנו קונים צעצועי פלסטיק חד-פעמיים, מתקינים דשא סינטטי בגינה ושותים מיץ מבקבוק פלסטיק שיצא מהמקפיא".
"כל הסימנים מראים שברמת הפיקוח והמחקר, לא נעשית עבודה מספקת", קובעת ד"ר פטלון. "עלינו להפנים כי קיים קשר ישיר בין בריאות הסביבה לבריאותנו שלנו. התפתחות המחקר הרפואי בתחום, שיבסס את מהות הקשר בין מחלות לתנאים סביבתיים, תהווה מפתח לכך. הפנמה שכזו תוביל ללקיחת אחריות אישית והבנת ההשלכות הבריאותיות של ההתנהגות שלנו היום ובעתיד"
בשיתוף מכון המחקר והחדשנות של מכבי KSM
פורסם לראשונה: 12:59, 20.12.23
